ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 14: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ארבע הרוחות ומלאכיהן ושעשוע הקב"ה בגן עדן בחצות › פיסקה 16

׳תדשא הארץ׳ - הצמחת גן עדן בתחלה ואחר כך לכל העולם

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ארבע הרוחות ומלאכיהן ושעשוע הקב"ה בגן עדן בחצות · מאמר 14 · פיסקה 16

לשון הזוהר

וְתָאנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא׳, מִיָּד הִצְמִיחָה הָאָרֶץ כָּל יְבוּלִין, וְכָל דְּשָׁאִים, וְכָל אִילָנוֹת שֶׁבּגַּן עֵדֶן בַּתְּחִלָּה. וְאַחַר כַּךְ הִצְמִיחָה לְכָל הָעוֹלָם. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָאָרֶץ הִצְמִיחָה לְכָל הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצְמִיחַ ׳לַגַּן עֵדֶן׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ח׳) ׳וַיִּטַע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם׳.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁאָמַר הקב"ה ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא׳, מִיָּד הִצְמִיחָה הָאָרֶץ כָּל יְבוּלִין, וְכָל דְּשָׁאִים, וְכָל אִילָנוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן בַּתְּחִלָּה. וְאַחַר כָּךְ הִצְמִיחָה לְכָל הָעוֹלָם. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָאָרֶץ הִצְמִיחָה לְכָל הָעוֹלָם, וְהקב"ה הִצְמִיח ׳לְגַן עֵדֶן׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית ב׳:ח׳) ׳וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם׳ (בראשית ב, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, אמר רבי שמעון כשאמר הקדוש ברוך הוא ׳תדשא הארץ דשא׳, מיד הצמיחה הארץ כל יבולין, וכל דשאים, וכל אילנות שבגן עדן בתחלה. ואחר כך הצמיחה לכל העולם. ואמר רבי יהודה, הארץ הצמיחה לכל העולם, והקדוש ברוך הוא הצמיח ׳לגן עדן׳. הדא הוא דכתיב, (בראשית ב׳:ח׳) ׳ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם׳.

התרגום: ולמדנו, אמר רבי שמעון כשאמר הקב"ה ׳תדשא הארץ דשא׳, מיד הצמיחה הארץ כל יבולין, וכל דשאים, וכל אילנות שבגן עדן בתחלה. ואחר כך הצמיחה לכל העולם. ואמר רבי יהודה, הארץ הצמיחה לכל העולם, והקב"ה הצמיח ׳לגן עדן׳. זהו שכתוב, (בראשית ב׳:ח׳) ׳ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם׳ (בראשית ב, ח).

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בויחי מאמר טז, ד (רטז.) ויטע ה' וכו' גן הוא זעיר בעדן היא אימא שתחלה היו ו"ק באבא כקרני חגבים וע"י העיבור בתוך אימא נגדלו. והרמ"ז כתב וז"ל ירותת עלמין הם ב' יסודות בינה ותבונה כי מ"ש בעלמא דאתי הוא יסוד דתבונה. ומ"ש…

מהרח"ו: מן המקבילה בויחי מאמר טז, ד (רטז.) נצר מטעי. ר"ל כי הז' התחתונות נקראים נטיעות הגן, אשר היו כקרני חגבים, ושתלן הב"ה, ונקראים מטעות. ואמר כי ארץ הזו היא 'נצר' ר"ל ענף אחד מן אותם המטעות אשר נטע הוא ית' בג"ע, הוא עולם ז'…

הסולם: מן המקבילה בויחי מאמר טז, ד (רטז.) אהדר ואמר וכו': חזר הכתוב ואמר.נצר מטעי מעשי ידי להתפאר, נצר מטעי, היינו ענף מאלו הענפים, שנטע הקב"ה כשברא העולם. שכתוב, ויטע ה ' אלקים גן בעדן מקדם, וארץ הזו היא אחת מאלו הנטיעות, שה"ס…

לכל המפרשים על פיסקה זו