רוח צפון בחצות הלילה - ׳עורי צפון׳ כניסת הקב"ה להשתעשע בגן עדן
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ארבע הרוחות ומלאכיהן ושעשוע הקב"ה בגן עדן בחצות · מאמר 14 · פיסקה 10
לשון הזוהר
רוּחַ צָפוֹן מְנַשֶּׁבֶת מֵחֲצִי הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. וְתָאנָא, תְּלַת מְאָה אַלְפִין רוּחִין וְעִלְעוּלִין אַתְיָין עִמֵּיהּ, וְהוּא קָשֶׁה מִכָּלְהוֹן לְכוֹלָּא. וְטַב לִבְנֵי מַרְעִין, מִסְגִּיאוּת קְרִירוּתָא לַחֲמִימוּתָא סַגְיָא דִי בְהוֹן. וְתָאנָא, ארִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בֵּיהּ שַׁעֲתָא, נָפַק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינוּן עָלְמִין סַגִּיאִין דִּכְסִיף בְּהוּ, וְאָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן, וְקַל כָּרוֹזָא כָּרֵיז קָדֳמוֹהִי, וַאֲמַר, ׳עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן׳. כְּלוֹמַר עוּרִי רוּחַ צָפוֹן, וְאִיתְעַר לְמֵיתֵי לְעָלְמָא וְלַאֲפָחָא בְּבוּסְמַיָא דְעֵדֶן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ט״ז) ׳הָפִיחִי גַנִי יִזְלוּ בְשָׂמָיו׳.
תרגום
רוּחַ צָפוֹן מְנַשֶּׁבֶת מֵחֲצִי הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. וְלָמַדְנוּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲלָפִים רוּחוֹת וּסְעָרוֹת בָּאוֹת עִמָּהּ, וְהִיא קָשָׁה מִכֻּלָּן לַכֹּל. וְטוֹב לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלוֹת, מֵרֹב קְרִירוּת לְחַמִּימוּת רַבָּה שֶׁבָּהֶם. וְלָמַדְנוּ, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, יוֹצֵא הקב"ה מֵאוֹתָם הָעוֹלָמוֹת הָרַבִּים שֶׁהוּא נִכְסָף בָּהֶם, וּבָא לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, וְקוֹל כָּרוֹז מַכְרִיז לְפָנָיו, וְאוֹמֵר, ׳עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן׳ (שיר השירים ד, טז) - כְּלוֹמַר עוּרִי רוּחַ צָפוֹן, וְהִתְעוֹרְרִי לָבוֹא לָעוֹלָם וּלְהָפִיחַ בִּבְשָׂמִים שֶׁל עֵדֶן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ד׳:ט״ז) ׳הָפִיחִי גַנִי יִזְלוּ בְשָׂמָיו׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבקר. ותאנא, תלת מאה אלפין רוחין ועלעולין אתיין עמיה, והוא קשה מכלהון לכולא. וטב לבני מרעין, מסגיאות קרירותא לחמימותא סגיא די בהון. ותאנא, ארבי שמעון בן יוחאי ביה שעתא, נפק קודשא בריך הוא מאינון עלמין סגיאין דכסיף בהו, ואתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, וקל כרוזא כריז קדמוהי, ואמר, ׳עורי צפון ובואי תימן׳. כלומר עורי רוח צפון, ואיתער למיתי לעלמא ולאפחא בבוסמיא דעדן. הדא הוא דכתיב, (שיר השירים ד׳:ט״ז) ׳הפיחי גני יזלו בשמיו׳.
התרגום: רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבקר. ולמדנו, שלש מאות אלפים רוחות וסערות באות עמה, והיא קשה מכלן לכל. וטוב לבעלי המחלות, מרב קרירות לחמימות רבה שבהם. ולמדנו, אמר רבי שמעון בן יוחאי, באותה שעה, יוצא הקב"ה מאותם העולמות הרבים שהוא נכסף בהם, ובא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, וקול כרוז מכריז לפניו, ואומר, ׳עורי צפון ובואי תימן׳ (שיר השירים ד, טז) - כלומר עורי רוח צפון, והתעוררי לבוא לעולם ולהפיח בבשמים של עדן. זהו שכתוב, (שיר השירים ד׳:ט״ז) ׳הפיחי גני יזלו בשמיו׳.