ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 127: עוד לפרשת וירא - הכל צפוי והרשות נתונה בגזרת הדורות ותשע חקיקות המלך › פיסקה 7

החקיקה החמישית העושה שלום בין שני הממנים - ונצח והוד הנאמנים לבית דוד

זוהר חדש · עוד לפרשת וירא - הכל צפוי והרשות נתונה בגזרת הדורות ותשע חקיקות המלך · מאמר 127 · פיסקה 7

לשון הזוהר

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקָרִיב בֵּהּ וְאִשְׁתְּזִיב מִנֵּהּ. גָּלִיף גְּלִיפִין דְּטוּרֵי נְהִירוּ וְאַפִּיק ה' דְּקַיְּמָא גּוֹ עַמּוּדִין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא קַיְּמִין קַמֵּהּ וְיָתִיב בֵּינַיְהוּ כְּמַלְכָּא גּוֹ חֵילֵהּ. תְּרֵין רַבְרְבִין מְמָנָן קַיְּמִין לָקָבְלֵהּ, עָבִיד שְׁלָמָא בֵּינַיְהוּ. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגְּלֵי. כֹּלָּא קַיְּמִין בְּקִיּוּמַיְהוּ. סָגִיר וּפָתַח. וּבְגִינֵהּ קַיְּמִין שִׁתִּין אֶלֶף רִבּוֹא עַל טוּרִין סַגִּיאִין. וְכָל מַפְתְּחָן דְּמַלְכָּא בֵּהּ קַיְּמִין. עָבִיד כִּרְעוּתֵהּ וְלֵית מָאן דְּיִמְחֵי בִּידֵהּ. סְתִימִין עִלָּאִין רָמִין טְמִירִין קַיְּמִין עָלֵהּ וְחַדָּאָן בֵּהּ, כָּוֵי נְהוֹרָא מִנֵּהּ פְּתִיחָן וְנַהֲרָן. חוֹתָמָא טְמִירָא דְּמַלְכָּא בִּידֵהּ, עָבִיד כִּרְעוּתֵהּ בְּחִיל שְׁמַיָּא וְדַיָּרֵי אַרְעָא. גּוֹ אֲצִילֵי יְדוֹי יְדוּרוּן תְּלָת מֵאָה אֶלֶף רִבּוֹא עָלְמִין. אוֹרְכֵּהּ מְסַיְּפֵי עָלְמָא וְעַד סַיְּפֵי עָלְמָא. יָתִיב עַל כֻּרְסֵא דִּשְׁבִיבִין דִּנּוּר. מִנֵּהּ נַהֲרִין עָלְמִין מִנֵּהּ אִתְזָנוּ, חַד הוּא חַד לֶהֱוֵי חַד אִקְּרֵי, בְּרִיךְ הוּא לָעֳלָם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. גָּלִיף גָּלִיף וּבָטַשׁ בְּצִיּוּרָא וְאַפִּיק ו' (נצח) דְּאָזְלָא תָּדִיר וְאָחִיד דְּחַיִּין, וְשָׁחִיק נְהִירִין לְמֵיזָן עָלְמִין בְּאִנּוּן נְהוֹרִין דְּשָׁחִיק. חָמֵשׁ סִימָנִין דִּקְטֹרֶת בּוּסְמִין אִתְעָרְבָן בַּהֲדַיְהוּ. אִיהוּ שָׁחִיק וְנָהִיר וְלָא אִתְבַּסַּם לְבַר. טָמִיר גַּרְמֵהּ דְּלָא יִתְבַּסֵּם וְלָא יְרִיחוּן בֵּהּ רֵיחָא. קַדְמָא לְשִׁמּוּשָׁא בְּרָזָא דת"ק רָזִין דְּמַלְכָּא. קָאֵם עַל קִיּוּמֵהּ וּמַלְכָּא תָּמִיךְ עָלֵהּ. בֵּהּ שַׁרְיָן כָּל אִנּוּן מְהֵימְנֵי קְשׁוֹט. חַד חַבְרָא אִית לֵהּ יָהִיב רְשׁוּ דָּא לְדָא מיומ' דַּהֲווֹ. אוֹלְפֵי הָכֵי גָּלִיף וּבָטַשׁ בְּגַלְפוֹי וְאַפִּיק: ז'. (הוד) הַהוּא מְהֵימָנָא אָחֳרָא דִּלְגַבֵּי חברי'. כָּל אוּמָנוּתֵהּ דְּחַבְרֵהּ אִיהוּ עָבִיד, קָאִים לְגַבֵּהּ בְּרַעֲוָא סַגֵּי. דָּא עַל דָּא קָאִים, נָטִיל. מְהֵימָנִין אִנּוּן לְמֶעֱבַד טִיבוּ לְבֵי דָּוִד אַבְרָהָם רְחִימָא תָּמִיךְ עַל דָּא יִצְחָק קָרְבְּנָא שְׁלִים תָּמִיךְ עַל דָּא. יַעֲקֹב שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא קָאִים וְתָמִיךְ עָלַיְהו. כַּחֲדָא אִנּוּן וְאִתְחַפְיָן בַּעֲשָׁשִׁיתָא דִּמְקַבֵּל שִׁמְשָׁא י גָּלִיף גְּלִיפִין וּבָטַשׁ בּוּצִינָא וְאַפִּיק ח' (יסוד) וְדָא תְּמִינָאָה לְחֻשְׁבָּנָא, וְאַפִּיק חַד רְחִימָא דְּכֹלָּא תְּאוּבְתָּא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה דְּכֹלָּא מְהֵימָנָא דְּכֹלָּא, דִּיּוֹקְנָא דְּהַהוּא שְׁלִים.

תרגום

אַשְׁרֵי מִי שֶׁקָּרַב אֵלָיו וְנִצַּל מִמֶּנּוּ. חָקַק חֲקִיקוֹת הָרֵי אוֹר, וְהוֹצִיא ה' הָעוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ עַמּוּדֵי הָעוֹלָם. הַכֹּל עוֹמְדִים לְפָנֶיהָ, וְיוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶם כְּמֶלֶךְ בְּתוֹךְ חֵילוֹ. שְׁנֵי גְּדוֹלִים מְמֻנִּים עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה, הַכֹּל עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. סוֹגֵר וּפוֹתֵחַ. וּבִגְלָלוֹ עוֹמְדִים שִׁשִּׁים אֶלֶף רִבּוֹא עַל הָרִים רַבִּים. וְכָל מַפְתְּחוֹת הַמֶּלֶךְ בּוֹ עוֹמְדִים. עוֹשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְּיָדוֹ. סְתוּמִים עֶלְיוֹנִים רָמִים וּטְמוּנִים עוֹמְדִים עָלָיו וְשָׂמֵחִים בּוֹ, חַלּוֹנוֹת אוֹר מִמֶּנּוּ פְּתוּחִים וּמְאִירִים. חוֹתָם טָמִיר שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ, עוֹשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ בְּצְבָא הַשָּׁמַיִם וְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. בְּתוֹךְ אֲצִילֵי יָדָיו יָגוּרוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רִבּוֹא עוֹלָמוֹת. אָרְכּוֹ מִקְּצוֹת הָעוֹלָם וְעַד קְצוֹת הָעוֹלָם. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֶׁל שְׁבִיבֵי אֵשׁ. מִמֶּנּוּ מְאִירִים עוֹלָמוֹת, מִמֶּנּוּ נִזּוֹנִים. אֶחָד הוּא, אֶחָד יִהְיֶה, אֶחָד נִקְרָא, בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. חָקַק חָקוֹק וְהִכָּה בַּצִּיּוּר וְהוֹצִיא ו (נצח) הַהוֹלֶכֶת תָּמִיד וְאוֹחֶזֶת בַּחַיִּים, וְטוֹחֶנֶת אוֹרוֹת לְהָזִין עוֹלָמוֹת בְּאוֹתָם הָאוֹרוֹת הַנִּטְחָנִים. חֲמִשָּׁה סִמָּנִים שֶׁל קְטֹרֶת בְּשָׂמִים מִתְעָרְבִים עִמָּם. הוּא טוֹחֵן וּמֵאִיר, וְאֵינוֹ מִתְבַּשֵּׂם בַּחוּץ. טוֹמֵן עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְבַּשֵּׂם וְלֹא יָרִיחוּ בּוֹ רֵיחַ. רִאשׁוֹן לְשִׁמּוּשׁ בְּסוֹד תַּ"ק סוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ. ׳עוֹמֵד עַל׳ קִיּוּמוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נִסְמָךְ עָלָיו. בּוֹ שׁוֹרִים כָּל אוֹתָם נֶאֱמָנֵי אֱמֶת. חָבֵר אֶחָד יֵשׁ לוֹ, נוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה מִיָּמִים שֶׁהָיוּ. כָּךְ לָמַדְנוּ. חָקַק וְהִכָּה בַּחֲקִיקוֹתָיו וְהוֹצִיא: ז. (הוד) אוֹתוֹ הַנֶּאֱמָן הָאַחֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ. כָּל מְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ הוּא עוֹשֶׂה, עוֹמֵד אֶצְלוֹ בְּרָצוֹן רַב. זֶה עַל זֶה עוֹמֵד, נוֹשֵׂא. נֶאֱמָנִים הֵם לַעֲשׂוֹת טוֹב לְבֵית דָּוִד. אַבְרָהָם הָאָהוּב נִסְמָךְ עַל זֶה, יִצְחָק קָרְבָּן שָׁלֵם נִסְמָךְ עַל זֶה, יַעֲקֹב שְׁלֵמוּת הַכֹּל עוֹמֵד וְנִסְמָךְ עֲלֵיהֶם. כְּאֶחָד הֵם וּמִתְכַּסִּים בָּעֲשָׁשִׁית הַמְקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. חָקַק חֲקִיקוֹת וְהִכָּה בְּבוּצִינָא וְהוֹצִיא ח (יסוד), וְזֶה הַשְּׁמִינִי לַחֶשְׁבּוֹן, וְהוֹצִיא אֶחָד אָהוּב הַכֹּל, תְּשׁוּקַת הַכֹּל, זַכַּאי הַכֹּל, נֶאֱמַן הַכֹּל, דְּיוֹקָן שֶׁל אוֹתוֹ הַשָּׁלֵם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה איהו מאן דקריב בה ואשתזיב מנה. גליף גליפין דטורי נהירו ואפיק ה' דקימא גו עמודין דעלמא, כלא קימין קמה ויתיב ביניהו כמלכא גו חילה. תרין רברבין ממנן קימין לקבלה, עביד שלמא ביניהו. בשעתא דאתגלי. כלא קימין בקיומיהו. סגיר ופתח. ובגינה קימין שתין אלף רבוא על טורין סגיאין. וכל מפתחן דמלכא בה קימין. עביד כרעותה ולית מאן דימחי בידה. סתימין עלאין רמין טמירין קימין עלה וחדאן בה, כוי נהורא מנה פתיחן ונהרן. חותמא טמירא דמלכא בידה, עביד כרעותה בחיל שמיא ודירי ארעא. גו אצילי ידוי ידורון תלת מאה אלף רבוא עלמין. אורכה מסיפי עלמא ועד סיפי עלמא. יתיב על כרסא דשביבין דנור. מנה נהרין עלמין מנה אתזנו, חד הוא חד להוי חד אקרי, בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. גליף גליף ובטש בציורא ואפיק ו' (נצח) דאזלא תדיר ואחיד דחיין, ושחיק נהירין למיזן עלמין באנון נהורין דשחיק. חמש סימנין דקטרת בוסמין אתערבן בהדיהו. איהו שחיק ונהיר ולא אתבסם לבר. טמיר גרמה דלא יתבסם ולא יריחון בה ריחא. קדמא לשמושא ברזא דת"ק רזין דמלכא. קאם על קיומה ומלכא תמיך עלה. בה שרין כל אנון מהימני קשוט. חד חברא אית לה יהיב רשו דא לדא מיומ' דהוו. אולפי הכי גליף ובטש בגלפוי ואפיק: ז'. (הוד) ההוא מהימנא אחרא דלגבי חברי'. כל אומנותה דחברה איהו עביד, קאים לגבה ברעוא סגי. דא על דא קאים, נטיל. מהימנין אנון למעבד טיבו לבי דוד אברהם רחימא תמיך על דא יצחק קרבנא שלים תמיך על דא. יעקב שלימו דכלא קאים ותמיך עליהו. כחדא אנון ואתחפין בעששיתא דמקבל שמשא י גליף גליפין ובטש בוצינא ואפיק ח' (יסוד) ודא תמינאה לחשבנא, ואפיק חד רחימא דכלא תאובתא דכלא. זכאה דכלא מהימנא דכלא, דיוקנא דההוא שלים.

התרגום: אשרי מי שקרב אליו ונצל ממנו. חקק חקיקות הרי אור, והוציא ה' העומדת בתוך עמודי העולם. הכל עומדים לפניה, ויושבת ביניהם כמלך בתוך חילו. שני גדולים ממנים עומדים כנגדו, עושה שלום ביניהם. בשעה שמתגלה, הכל עומדים בקיומם. סוגר ופותח. ובגללו עומדים ששים אלף רבוא על הרים רבים. וכל מפתחות המלך בו עומדים. עושה כרצונו ואין מי שימחה בידו. סתומים עליונים רמים וטמונים עומדים עליו ושמחים בו, חלונות אור ממנו פתוחים ומאירים. חותם טמיר של המלך בידו, עושה כרצונו בצבא השמים ויושבי הארץ. בתוך אצילי ידיו יגורו שלש מאות אלף רבוא עולמות. ארכו מקצות העולם ועד קצות העולם. יושב על כסא של שביבי אש. ממנו מאירים עולמות, ממנו נזונים. אחד הוא, אחד יהיה, אחד נקרא, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים. חקק חקוק והכה בציור והוציא ו (נצח) ההולכת תמיד ואוחזת בחיים, וטוחנת אורות להזין עולמות באותם האורות הנטחנים. חמשה סמנים של קטרת בשמים מתערבים עמם. הוא טוחן ומאיר, ואינו מתבשם בחוץ. טומן עצמו שלא יתבשם ולא יריחו בו ריח. ראשון לשמוש בסוד ת"ק סודות המלך. ׳עומד על׳ קיומו, והמלך נסמך עליו. בו שורים כל אותם נאמני אמת. חבר אחד יש לו, נותנים רשות זה לזה מימים שהיו. כך למדנו. חקק והכה בחקיקותיו והוציא: ז. (הוד) אותו הנאמן האחר של חברו. כל מלאכת חברו הוא עושה, עומד אצלו ברצון רב. זה על זה עומד, נושא. נאמנים הם לעשות טוב לבית דוד. אברהם האהוב נסמך על זה, יצחק קרבן שלם נסמך על זה, יעקב שלמות הכל עומד ונסמך עליהם. כאחד הם ומתכסים בעששית המקבלת את השמש. חקק חקיקות והכה בבוצינא והוציא ח (יסוד), וזה השמיני לחשבון, והוציא אחד אהוב הכל, תשוקת הכל, זכאי הכל, נאמן הכל, דיוקן של אותו השלם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר צ, יג (נא:) ובגיניה כו'. שהוא כולל ו"ק כידוע ו' של השם:

לכל המפרשים על פיסקה זו