התורה טפלה לנשמה שמחללין עליה שבת - ונשמה נבואית מעץ החיים בכל דור
זוהר חדש · עוד לפרשת וירא - הכל צפוי והרשות נתונה בגזרת הדורות ותשע חקיקות המלך · מאמר 127 · פיסקה 3
לשון הזוהר
אַדְּהָכִי הַהוּא סָבָא עִלָּאָה אִזְדְּמַן לְגַבַּיְהוּ וְאָמַר לוֹן, בְּמַאי עֲסִיקְתּוּ סָחוּ לֵהּ עוֹבָדָא. אָמַר לוֹן וַדַּאי אוֹרַיְתָא אִתְבְּרִיאַת תְּרֵי אַלְפֵי שְׁנִין קֹדֶם דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, וּבָהּ אַחֲזֵי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ', וּבָהּ אַחֲזֵי לְאַבְרָהָם אוּף הָכֵי. מַאי דִּכְתִיב בֵּהּ. וּבְגִין דָּא ׳וְיִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי׳. וּבָהּ נִמְלַךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָרָא עָלְמָא. וְנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא אוּף הָכֵי נִמְלַךְ בְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָרָא עָלְמָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב בְּרֵאשִׁית, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה. וְאוֹרַיְתָא טְפֵלָה לַנְּשָׁמָה, בְּגִין דְּשַׁבָּת שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּמְחַלְּלִין לֵהּ בְּגִין נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ דְּלָא תִּפּוֹק מִנֵּהּ קָדָם זְמָנֵהּ. וְאִיהִי נִשְׁמְתָא דָּא נְבוּאִית בָּהּ נִבְרָא עָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁלַח לֵהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא לְאַגָּנָא עֲלוֹי וּלְמִסְבַּל עֹל דִּילְהוֹן, בְּגִין דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּלָא תַּלְיָא מִנֵּהּ זְכוּת וְחוֹבָה, לָא אַגְרָא וְלָא עוֹנְשָׁא, דְּאִנּוּן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְכָל דּוֹר לֵית הֲוָא פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא שֻׁלְטָנוּתָא דְּהַהִיא נִשְׁמְתָא. וְאַחֲזֵי לְאָדָם אִם דָּרָא יְהֵא זַכָּאָה, בַּר נָשׁ יְקוּם לְמֵידַת נִשְׁמְתָא מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וִיהוֹן זַכָּאִין מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וּמַטֶה לוֹן כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדָרָא דָּא יְהוֹן מָארֵי חִנָּא וְחִסְדָּא. וְאִי לָא מִתְנַהֲגִין בְּדַרְגָּא דִּילְהוֹן דְּאִיהוּ מְמָנָא עַל דָּרָא וּפַרְנָסִין דִּילֵהּ דִּיהוֹן חֲסִידִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעֲבַר מִנְּהוֹן חֶסֶד, וְשַׁלִּיט עָלַיְהוּ גְּבוּרָה מִדַּת הַדִּין, לְמֵידַן לְהוּ כְּפוּם עוֹבָדַיְהוּ, וְלֹא כְּפוּם דַּרְגָּא וּמוֹלָדָא וּמַזָּלָא דִּילְהוֹן. וְרָזָא דְּמִלָּה דָּא קָא רְמִיזָא לָן בְּהַגָּדוֹת וּדְרָשׁוֹת, דְּאוֹקְמוּהּ ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳, אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דַּעֲתִידִין לְמַיְתֵי בְּהַנֵּי דָּרֵי. אִם דָּרָא אִיהוּ חַיָּבָא אִתְקְיַם בְּהוֹן ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳.
תרגום
בֵּינְתַיִם הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַהוּא נִזְדַּמֵּן אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: בַּמָּה אַתֶּם עוֹסְקִים? סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַדָּבָר. אָמַר לָהֶם: וַדַּאי הַתּוֹרָה נִבְרְאָה אַלְפַּיִם שָׁנָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וּבָהּ הֶרְאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ', וּבָהּ הֶרְאָה לְאַבְרָהָם אַף כָּךְ - מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְיִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי וְתוֹרֹתָי׳ - וּבָהּ נִמְלַךְ הקב"ה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. וְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים - אַף כָּךְ נִמְלַךְ בָּהֶם הקב"ה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרֵאשִׁית׳, וְאֵין ׳רֵאשִׁית׳ אֶלָּא תּוֹרָה, וְאֵין ׳רֵאשִׁית׳ אֶלָּא נְשָׁמָה. וְהַתּוֹרָה טְפֵלָה לַנְּשָׁמָה, מִשּׁוּם שֶׁשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּמְחַלְּלִים אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִמֶּנּוּ קֹדֶם זְמַנָּהּ. וְנִשְׁמָה זוֹ נְבוּאִית הִיא, וּבָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהקב"ה שׁוֹלֵחַ אוֹתָהּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְהָגֵן עָלָיו וְלִסְבֹּל אֶת עֻלָּם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁלֹּא תָּלוּי בָּהּ זְכוּת וְחוֹבָה, לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ, שֶׁהֵם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְכָל דּוֹר אֵינוֹ פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא בְּמֶמְשֶׁלֶת אוֹתָהּ נְשָׁמָה. וְהֶרְאָה לְאָדָם: אִם הַדּוֹר יִהְיֶה זַכַּאי, יָקוּם אָדָם לְמִדַּת הַנְּשָׁמָה מִצַּד הַחֶסֶד, וְיִהְיוּ זַכָּאִים מִצַּד הַחֶסֶד, וְנוֹטֶה אוֹתָם כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדוֹר זֶה יִהְיוּ בַּעֲלֵי חֵן וָחֶסֶד. וְאִם אֵינָם מִתְנַהֲגִים בְּדַרְגָּתָם, שֶׁהוּא הַמְמֻנֶּה עַל הַדּוֹר וּפַרְנָסָיו שֶׁיִּהְיוּ חֲסִידִים, הקב"ה מַעֲבִיר מֵהֶם חֶסֶד, וְשׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם גְּבוּרָה מִדַּת הַדִּין, לָדוּן אוֹתָם כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא כְּפִי דַּרְגָּתָם וּמוֹלַדְתָּם וּמַזָּלָם. וְסוֹד הַדָּבָר הַזֶּה נִרְמָז לָנוּ בְּאַגָּדוֹת וּדְרָשׁוֹת, שֶׁקָּבְעוּ ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ - אֵלֶּה שְׁנֵי הַמְשִׁיחִים הָעֲתִידִים לָבוֹא בְּדוֹרוֹת אֵלֶּה. אִם הַדּוֹר חַיָּב, מִתְקַיֵּם בָּהֶם ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי ההוא סבא עלאה אזדמן לגביהו ואמר לון, במאי עסיקתו סחו לה עובדא. אמר לון ודאי אוריתא אתבריאת תרי אלפי שנין קדם דאתברי עלמא, ובה אחזי לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו', ובה אחזי לאברהם אוף הכי. מאי דכתיב בה. ובגין דא ׳וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׳. ובה נמלך קודשא בריך הוא וברא עלמא. ונשמתהון דצדיקיא אוף הכי נמלך בהון קודשא בריך הוא וברא עלמא. הדא הוא דכתיב בראשית, ואין ראשית אלא תורה. ואין ראשית אלא נשמה. ואוריתא טפלה לנשמה, בגין דשבת שקול כנגד כל התורה כלה, ומחללין לה בגין נשמתא דבר נש דלא תפוק מנה קדם זמנה. ואיהי נשמתא דא נבואית בה נברא עלמא, וקודשא בריך הוא שלח לה בכל דרא ודרא לאגנא עלוי ולמסבל על דילהון, בגין דאיהי מאילנא דחיי, דלא תליא מנה זכות וחובה, לא אגרא ולא עונשא, דאנון עץ הדעת טוב ורע. וכל דור לית הוא פחות מששים רבוא שלטנותא דההיא נשמתא. ואחזי לאדם אם דרא יהא זכאה, בר נש יקום למידת נשמתא מסטרא דחסד, ויהון זכאין מסטרא דחסד, ומטה לון כלפי חסד, ודרא דא יהון מארי חנא וחסדא. ואי לא מתנהגין בדרגא דילהון דאיהו ממנא על דרא ופרנסין דילה דיהון חסידין, קודשא בריך הוא אעבר מנהון חסד, ושליט עליהו גבורה מדת הדין, למידן להו כפום עובדיהו, ולא כפום דרגא ומולדא ומזלא דילהון. ורזא דמלה דא קא רמיזא לן בהגדות ודרשות, דאוקמוה ׳משלחי רגל השור והחמור׳, אלין תרין משיחין דעתידין למיתי בהני דרי. אם דרא איהו חיבא אתקים בהון ׳משלחי רגל השור והחמור׳.
התרגום: בינתים הזקן העליון ההוא נזדמן אליהם ואמר להם: במה אתם עוסקים? ספרו לו את הדבר. אמר להם: ודאי התורה נבראה אלפים שנה קדם שנברא העולם, ובה הראה לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו', ובה הראה לאברהם אף כך - מה שכתוב בה. ומשום כך ׳וישמר משמרתי מצותי חקתי ותורתי׳ - ובה נמלך הקב"ה וברא את העולם. ונשמותיהם של הצדיקים - אף כך נמלך בהם הקב"ה וברא את העולם. זהו שכתוב ׳בראשית׳, ואין ׳ראשית׳ אלא תורה, ואין ׳ראשית׳ אלא נשמה. והתורה טפלה לנשמה, משום ששבת שקולה כנגד כל התורה כלה, ומחללים אותה בשביל נשמת האדם, שלא תצא ממנו קדם זמנה. ונשמה זו נבואית היא, ובה נברא העולם, והקב"ה שולח אותה בכל דור ודור להגן עליו ולסבל את עלם, משום שהיא מעץ החיים, שלא תלוי בה זכות וחובה, לא שכר ולא ענש, שהם עץ הדעת טוב ורע. וכל דור אינו פחות מששים רבוא בממשלת אותה נשמה. והראה לאדם: אם הדור יהיה זכאי, יקום אדם למדת הנשמה מצד החסד, ויהיו זכאים מצד החסד, ונוטה אותם כלפי חסד, ודור זה יהיו בעלי חן וחסד. ואם אינם מתנהגים בדרגתם, שהוא הממנה על הדור ופרנסיו שיהיו חסידים, הקב"ה מעביר מהם חסד, ושולטת עליהם גבורה מדת הדין, לדון אותם כפי מעשיהם, ולא כפי דרגתם ומולדתם ומזלם. וסוד הדבר הזה נרמז לנו באגדות ודרשות, שקבעו ׳משלחי רגל השור והחמור׳ - אלה שני המשיחים העתידים לבוא בדורות אלה. אם הדור חיב, מתקים בהם ׳משלחי רגל השור והחמור׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בבשלח מאמר טו, א (נג:) - התאמה חלקית וזריז ליה וכו' פירוש זריז למרע"ה בהמנויי קדישי אימא הנקרא אמת אהי"ה פעמים אהי"ה גי' אמ"ת והיא נקרא מהימנותא רבא וזעיר נקרא אמת ומ' נקרא אמונה נמצא דזריז ליה בהרבה אמונות: ומ"ש…
אור החמה: מן המקבילה בבשלח מאמר טו, א (נג:) - התאמה חלקית אז ישיר משה ר' יהודה פתח בטרם וגומר אתרעי בהו כי בהתחלתם לא היה אלא בחירה כאו' מתחלה עע"ז וגומר ומסגיאו' רחימותא כדי שיהיה תמיד מגיד דבריו ליעקב אוקים עלייהו נביאה קשוט מהימנא…
הסולם: מן המקבילה בבשלח מאמר טו, א (נג:) - התאמה חלקית אז ישיר משה: ר' יהודה פתח, בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מבכל שאר העמים, ומרוב האהבה שאהב אותם הקים להם נביא אמת ורועה נאמן, והעיר עליו רוח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: