ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 127: עוד לפרשת וירא - הכל צפוי והרשות נתונה בגזרת הדורות ותשע חקיקות המלך › פיסקה 4

׳בשגם׳ זה משה שנגנז מדור המבול - ומדות ששת אלפי שנות העולם בדורותיהן

זוהר חדש · עוד לפרשת וירא - הכל צפוי והרשות נתונה בגזרת הדורות ותשע חקיקות המלך · מאמר 127 · פיסקה 4

לשון הזוהר

וְעוֹד אוֹלִיפְנָא בְּרָזָא דָּא מִלָּה אָחֳרָא לְסַמְכָא לְגַבֵּהּ ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר׳. וְאוֹקִימְנָא בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה, דְּעָתִיד הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְתָא בְּדוֹר הַמַּבּוּל. אֶלָּא דַּהֲווֹ רַשִּׁיעַיָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּנִיז לֵהּ לְצַדִּיקַיָּא. אוּף הָכֵי מִזְדַּמְּנָא הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁאָכְלָה פָּגָה, וְאוֹלִיפְנָא דְּחוֹבִין דְּבַר נָשׁ, גַּרְמִין דְּלָא יִזְכֵּי לְטוֹבָה דְּמִזְדַּמְּנָא עָלֵהּ לְמֶהֱוֵי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. אוּף הָכֵי דָּרָא טָבָא מַרְעִין בִּישִׁין דַּעֲתִידִין לְמֶהֱוֵי. אִית לְמָאן דְּאִתְרְחַק מִנֵּהּ, עַד דְּמִתְקַן עוֹבָדוֹי וְאַחֲזַר לֵהּ אֲבֵדָה דִּילֵהּ. וְאִית דְּאָבִיד לֵהּ בְּחוֹבוֹי וְלָא אִתְחֲזַר לֵהּ לְעוֹלָם. וְהַאי אִיהִי אֲבֵדָה דְּאִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְאִיהוּ דְּזָכָה בַּמְּצִיאָה קָנָה לָהּ, אִי אַקְדִּים בָּהּ לְחַבְרֵהּ. וְהַאי אִיהוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחֲזֵי לְכָל עָלְמָא, שִׁתָּא אַלְפֵי שְׁנִין וְחַד חָרוּב. וְאַחֲזֵי דִּבְכָל אל'ף קַדְמָאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ חֶסֶד. באל'ף תִּנְיָנָא שׁוּלְטָנוּתֵהּ גְּבוּרָה דָּרִים בִּתְרֵין דַּרְגִּין גִּבּוֹרִים וַחֲסִידִים. וְאֶלֶף תְּלִיתָאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ לְמֶהֱוֵי דָּרִים דִּילֵהּ אַנְשֵׁי אֱמֶת. אֶלֶף רְבִיעָאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ נֶצַח. וְאֶלֶף חֲמִישָׁאָה שׁוּלְטָנוּתֵהּ הוֹד, וַהֲווֹ עֲתִידִים לְמֶהֱוֵי דָּרִים דִּלְהוּ נְבִיאִים. אֶלֶף שְׁתִיתָאָה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְאִם ח"ו בַּאֲתַר דְּדַרְגָּא דִּילְהוֹן מְחַיֵּב לוֹן לְמֶהֱוֵי צַדִּיקִים וְאִנּוּן רְשָׁעִים, כְּאִלּוּ עַבְרִין עַמּוּד צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם מֵעָלְמָא, וְחָזְרִין עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְשַׁלִּיט עָלַיְהוּ בַּאֲתַר דְּצַדִּיק, סמאל הָרָשָׁע. אוּף הָכֵי אִם דָּרִים דְּנֶצַח וְהוֹד רַשִּׁיעַיָּא בַּאֲתַר דִּנְבִיאֵי הָאֱמֶת, שַׁלִּיטִין נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. וְאִם דָּרָא דֶּאֱמֶת לֹא מַנְהִיגִין בֵּהּ, אִסְתְּלַק מִנַּיְהוּ אֱמֶת וְשָׁלְטָא עָלַיְהוּ שֶׁקֶר. וְאִם דָּרִין דִּגְבוּרָה לָאו גְּבוּרָה עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, אִסְתְּלַק מִנַּיְהוּ גְּבוּרָה וְשַׁלִּיט נוּכְרָאָה עָלַיְהוּ, עָלַיְהוּ כָּךְ גַּם כֵּן לְקָבְלְהוֹן לְתַתָּא, י"ב שִׁבְטִין קַיְּמִין סַחֲרָנֵי מַשְׁכְּנָא בְּהַאי גּוֹוָנָא, כָּל חַד מִנַּיְהוּ בְּדוּכְתָא דְּאִתְחֲזֵי לֵהּ. וְלָקֳבֵל הַאי דַּרְגָּא עֶבֶד שְׁלֹמֹה לְתַתָּא יָם ׳עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פּוֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים׳ דָּרוֹם, וְג' פּוֹנִים מִזְרָח, וְג' פּוֹנִים מַעֲרָב. וְהַאי דַּרְגָּא לְעֵלָּא, מ"ט אִקְּרֵי יָם. אֶלָּא בְּגִין דְּהַהוּא צַדִּיק דְּאַמְלֵי לְהַאי יָם, אִקְּרֵי יוֹם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳. וּכְתִיב ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׳. וְהוּא נָהִיר בְּרָזָא דְּוָא"ו דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְהַהוּא יוֹם בְּרָזָא דְּחֵילָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּבֵהּ אַמְלֵי לְהַאי יָם דְאִקְּרֵי ה'א תַּתָּאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳. וְכָל דָּא דַּרְגָּא דְּצַדִּיק בְּגִין דְּכָל תַּפְנוּקִין מִנֵּהּ נָפְקִין.

תרגום

וְעוֹד לָמַדְנוּ בְּסוֹד זֶה דָּבָר אַחֵר לִסְמֹךְ עָלָיו: ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳, וְקָבַעְנוּ: ׳בְּשַׁגַּם׳ - זֶה מֹשֶׁה, שֶׁעָתִיד הָיָה לָתֵת תּוֹרָה, בְּדוֹר הַמַּבּוּל. אֶלָּא שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, וְהקב"ה גּוֹנֵז אוֹתוֹ לַצַּדִּיקִים. אַף כָּךְ הָיְתָה בַּת שֶׁבַע מְזֻמֶּנֶת לְדָוִד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁאָכְלָה פַּגָּה. וְלָמַדְנוּ שֶׁחֲטָאָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִים לוֹ שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לַטּוֹבָה הַמְזֻמֶּנֶת לוֹ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אַף כָּךְ דּוֹר טוֹב, מַחֲלוֹת רָעוֹת עֲתִידוֹת לִהְיוֹת. יֵשׁ מִי שֶׁמִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, עַד שֶׁמְּתַקֵּן מַעֲשָׂיו וּמַחֲזִירִים לוֹ אֲבֵדָתוֹ. וְיֵשׁ שֶׁמְּאַבֵּד אוֹתָהּ בַּחֲטָאָיו וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לוֹ לְעוֹלָם. וְזוֹ הִיא אֲבֵדָה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְהַזּוֹכֶה בַּמְּצִיאָה קָנָה אוֹתָהּ, אִם הִקְדִּים בָּהּ לַחֲבֵרוֹ. וְזֶה הוּא שֶׁהקב"ה הֶרְאָה לְכָל הָעוֹלָם: שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים, וְאֶחָד חָרֵב. וְהֶרְאָה שֶׁבְּכָל אֶלֶף רִאשׁוֹן מֶמְשַׁלְתּוֹ חֶסֶד. בָּאֶלֶף הַשֵּׁנִי מֶמְשַׁלְתּוֹ גְּבוּרָה, דּוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי דַּרְגּוֹת: גִּבּוֹרִים וַחֲסִידִים. וְהָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי - מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁיִּהְיוּ דּוֹרוֹתָיו אַנְשֵׁי אֱמֶת. הָאֶלֶף הָרְבִיעִי - מֶמְשַׁלְתּוֹ נֶצַח. וְהָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי - מֶמְשַׁלְתּוֹ הוֹד, וְהָיוּ עֲתִידִים לִהְיוֹת דּוֹרוֹתָיו נְבִיאִים. הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי - צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְגָּתָם מְחַיֶּבֶת אוֹתָם לִהְיוֹת צַדִּיקִים וְהֵם רְשָׁעִים, כְּאִלּוּ מַעֲבִירִים אֶת עַמּוּד ׳צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ מִן הָעוֹלָם, וְחוֹזֵר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם בִּמְקוֹם הַצַּדִּיק סמאל הָרָשָׁע. אַף כָּךְ אִם דּוֹרוֹת נֶצַח וְהוֹד רְשָׁעִים בִּמְקוֹם נְבִיאֵי הָאֱמֶת, שׁוֹלְטִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. וְאִם בְּדוֹר אֱמֶת אֵין מַנְהִיגִים בּוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם הָאֱמֶת וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם הַשֶּׁקֶר. וְאִם בְּדוֹרוֹת גְּבוּרָה אֵין גְּבוּרָה עוֹמֶדֶת בַּפֶּרֶץ, מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם הַגְּבוּרָה וְשׁוֹלֵט זָר עֲלֵיהֶם. כְּנֶגְדָּם, כָּךְ גַּם כֵּן לְמַטָּה, שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים עוֹמְדִים סְבִיב הַמִּשְׁכָּן בְּאֹפֶן זֶה, כָּל אֶחָד מֵהֶם בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ. וּכְנֶגֶד דַּרְגָּה זוֹ עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְמַטָּה יָם: ׳עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פּוֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים׳ (דברי הימים ב ד, ד) - דָּרוֹם, וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים מִזְרָח, וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים מַעֲרָב. וְדַרְגָּה זוֹ לְמַעְלָה, מַדּוּעַ נִקְרֵאת ׳יָם׳? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק הַמְמַלֵּא יָם זֶה נִקְרָא ׳יוֹם׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ (בראשית א, ה) - וְכָתוּב ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׳ (תהלים צז, יא) - וְהוּא מֵאִיר בְּסוֹד הַוָּא"ו שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְאוֹתוֹ ׳יוֹם׳ בְּסוֹד כֹּחַ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבּוֹ מְמַלֵּא יָם זֶה, הַנִּקְרָא הֵ"א תַּחְתּוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ - וְכָל זֶה - דַּרְגַּת הַצַּדִּיק, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָעִדּוּנִים מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועוד אוליפנא ברזא דא מלה אחרא לסמכא לגבה ׳בשגם הוא בשר׳. ואוקימנא בשגם זה משה, דעתיד הוא למיהב אוריתא בדור המבול. אלא דהוו רשיעיא, וקודשא בריך הוא גניז לה לצדיקיא. אוף הכי מזדמנא היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית, אלא שאכלה פגה, ואוליפנא דחובין דבר נש, גרמין דלא יזכי לטובה דמזדמנא עלה למהוי מששת ימי בראשית. אוף הכי דרא טבא מרעין בישין דעתידין למהוי. אית למאן דאתרחק מנה, עד דמתקן עובדוי ואחזר לה אבדה דילה. ואית דאביד לה בחובוי ולא אתחזר לה לעולם. והאי איהי אבדה דאתיאשו הבעלים ממנה, ואיהו דזכה במציאה קנה לה, אי אקדים בה לחברה. והאי איהו דקודשא בריך הוא אחזי לכל עלמא, שתא אלפי שנין וחד חרוב. ואחזי דבכל אל'ף קדמאה שולטנותה חסד. באל'ף תנינא שולטנותה גבורה דרים בתרין דרגין גבורים וחסידים. ואלף תליתאה שולטנותה למהוי דרים דילה אנשי אמת. אלף רביעאה שולטנותה נצח. ואלף חמישאה שולטנותה הוד, והוו עתידים למהוי דרים דלהו נביאים. אלף שתיתאה צדיק יסוד עולם. ואם ח"ו באתר דדרגא דילהון מחיב לון למהוי צדיקים ואנון רשעים, כאלו עברין עמוד צדיק יסוד עולם מעלמא, וחזרין עלמא לתהו ובהו, ושליט עליהו באתר דצדיק, סמאל הרשע. אוף הכי אם דרים דנצח והוד רשיעיא באתר דנביאי האמת, שליטין נביאי השקר. ואם דרא דאמת לא מנהיגין בה, אסתלק מניהו אמת ושלטא עליהו שקר. ואם דרין דגבורה לאו גבורה עומדים בפרץ, אסתלק מניהו גבורה ושליט נוכראה עליהו, עליהו כך גם כן לקבלהון לתתא, י"ב שבטין קימין סחרני משכנא בהאי גוונא, כל חד מניהו בדוכתא דאתחזי לה. ולקבל האי דרגא עבד שלמה לתתא ים ׳עומד על שנים עשר בקר, שלשה פונים צפונה, ושלשה פונים׳ דרום, וג' פונים מזרח, וג' פונים מערב. והאי דרגא לעלא, מ"ט אקרי ים. אלא בגין דההוא צדיק דאמלי להאי ים, אקרי יום. הדא הוא דכתיב ׳ויקרא אלהים לאור יום׳. וכתיב ׳אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה׳. והוא נהיר ברזא דוא"ו דשמא קדישא. וההוא יום ברזא דחילא דשמא קדישא, דבה אמלי להאי ים דאקרי ה'א תתאה דשמא קדישא. הדא הוא דכתיב ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳. וכל דא דרגא דצדיק בגין דכל תפנוקין מנה נפקין.

התרגום: ועוד למדנו בסוד זה דבר אחר לסמך עליו: ׳בשגם הוא בשר׳, וקבענו: ׳בשגם׳ - זה משה, שעתיד היה לתת תורה, בדור המבול. אלא שהיו רשעים, והקב"ה גונז אותו לצדיקים. אף כך היתה בת שבע מזמנת לדוד מששת ימי בראשית, אלא שאכלה פגה. ולמדנו שחטאיו של אדם גורמים לו שלא יזכה לטובה המזמנת לו מששת ימי בראשית. אף כך דור טוב, מחלות רעות עתידות להיות. יש מי שמתרחק ממנה, עד שמתקן מעשיו ומחזירים לו אבדתו. ויש שמאבד אותה בחטאיו ואינה חוזרת לו לעולם. וזו היא אבדה שנתיאשו הבעלים ממנה, והזוכה במציאה קנה אותה, אם הקדים בה לחברו. וזה הוא שהקב"ה הראה לכל העולם: ששת אלפי שנים, ואחד חרב. והראה שבכל אלף ראשון ממשלתו חסד. באלף השני ממשלתו גבורה, דורות בשתי דרגות: גבורים וחסידים. והאלף השלישי - ממשלתו שיהיו דורותיו אנשי אמת. האלף הרביעי - ממשלתו נצח. והאלף החמישי - ממשלתו הוד, והיו עתידים להיות דורותיו נביאים. האלף הששי - צדיק יסוד עולם. ואם חס ושלום במקום שדרגתם מחיבת אותם להיות צדיקים והם רשעים, כאלו מעבירים את עמוד ׳צדיק יסוד עולם׳ מן העולם, וחוזר העולם לתהו ובהו, ושולט עליהם במקום הצדיק סמאל הרשע. אף כך אם דורות נצח והוד רשעים במקום נביאי האמת, שולטים נביאי השקר. ואם בדור אמת אין מנהיגים בו, מסתלק מהם האמת ושולט עליהם השקר. ואם בדורות גבורה אין גבורה עומדת בפרץ, מסתלקת מהם הגבורה ושולט זר עליהם. כנגדם, כך גם כן למטה, שנים עשר השבטים עומדים סביב המשכן באפן זה, כל אחד מהם במקום הראוי לו. וכנגד דרגה זו עשה שלמה למטה ים: ׳עומד על שנים עשר בקר, שלשה פונים צפונה, ושלשה פונים׳ (דברי הימים ב ד, ד) - דרום, ושלשה פונים מזרח, ושלשה פונים מערב. ודרגה זו למעלה, מדוע נקראת ׳ים׳? אלא משום שאותו צדיק הממלא ים זה נקרא ׳יום׳. זהו שכתוב ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א, ה) - וכתוב ׳אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה׳ (תהלים צז, יא) - והוא מאיר בסוד הוא"ו של השם הקדוש. ואותו ׳יום׳ בסוד כח השם הקדוש, שבו ממלא ים זה, הנקרא ה"א תחתונה של השם הקדוש. זהו שכתוב ׳כל הנחלים הלכים אל הים׳ - וכל זה - דרגת הצדיק, משום שכל העדונים ממנו יוצאים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר צ, ה (מט:) דא משה. שהוא גי' בשגם כידוע:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: