׳מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים׳ - בחשבון יו"ד כ"ו וסוד כוז"ו
זוהר חדש · עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים · מאמר 126 · פיסקה 8
לשון הזוהר
׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים׳. מֵאָה שָׁנָה דָּא יו" דְּסָלְקַת לְמֵאָה בִּתְרֵין הֵהִי"ן כְּגַוְנָא דָּא ה"י סְלִיקַת יוּ"ד דְּסָלְקַת לְמֵאָה בִּתְרֵין הֵהִ"ין כְּגַוְנָא דָּא הֵ"י סְלִיקַת בְּיוּ"ד. חָמֵשׁ פַּעֲמַיִם י' הֵם חַמְשִׁין. וְכָךְ ה' הָאַחֶרֶת ןִ' הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה דָּא ו' דִּסְלִיקַת לְכ' שֶׁל כֶּתֶר וְנַעֲשֵׂית כ"ו. בֵּהּ אִשְׁתְּלִים י' לְמֶהֱוֵי י' י' בְּחֻשְׁבָּן כְּגַוְנָא דָּא אֵ' אִיהִי יוּ"ד לְעֵלָּא ו' בְּאֶמְצָעִיתָא דָּלֶ"ת לְתַתָּא וּלְזִמְנִין י' לְעֵלָּא י' לְתַתָּא ו' בְּאֶמְצָעִיתָא וּסְלִיקַת לְחֻשְׁבַּן כ"ו. וְדָא כ"ו מִן כ'וזו וּבְגִין דכ' אִיהִי כֶּתֶר רַחֲמֵי וְרַעֲוָא דְּלֵית תַּמָּן דִּינָא כְּלָל, אָמְרֵי מ"מ דִּמְעַשְּׂרִין וּלְמַטָה לֹא מַעֲנִישִׁין בְּעָלְמָא דֵּין. וְשֶׁבַע שְׁנִין דָּא ו' כַּד שַׁרְיָא י' עַל רֵישֵׁהּ אִתְעֲבִיד ז'. וְאִם זָכָה בִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי ז' לְנַטְרָא לָהּ בַּבְּרִית, בְּגִין דְּאִיהִי בְּרִית מַמָּשׁ שַׁרְיָא עָלֵהּ ז' דְּאִיהוּ יוֹם שְׁבִיעִי. וְאִתְּמַר בֵּהּ ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳. וְאִי לָאו כְּתִיב בֵּהּ ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע׳ וְעִקָּרָא דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹת בְּרִית דְּבֵהּ זָכֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ עוֹלָם הַבָּא דְּאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה לֹא קִנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְתִשְׁכַּח סמ"ך בִּיסוֹד דְּאִיהוּ כ"ו פָּלִיג סמ"ך וְתִשְׁכַּח בֵּהּ כ"ו. וִיסוֹד הוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי וְתִשְׁכַּח בֵּהּ כוז'ו. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא וְהָא כוז'ו אַשְׁכַּחְנָא, אֲבָל וְ' בַּתְרָאָה לָא אַשְׁכַּחְנָא בֵּהּ בְּאַתְוָן. א"ל בְּרִי כַּד אָת חָשִׁיב מֵאִמָּא עִלָּאָה אִתְקְרֵי שְׁמֵהּ וְכַד אַתְּ חָשִׁיב מִימִינָא דְּאִיהִי גְּדֻלָּה אִתְקְרֵי ו'. אָמַר לוֹ הַאי שַׁפִּיר. כַּף אִתְחֲשִׁיבַת בִּסְפִירָן ל"ב הָא אִנּוּן וְלֹא יַתִּיר. כְּמָה דְּאָמְרֵי בְּסֵפֶר יְצִירָה, עֶשֶׂר סְפִירָן בְּלִי מָה עֶשֶׂר וְלֹא תֵּשַׁע, עֶשֶׂר וְלֹא אֶחָד עֶשֶׂר. אָמַר לוֹ בְּרִי כ' אַחֲזֵי י' מֵעֵלָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵלָּא וְכֹלָּא אֵ' דְּאִיהִי רָזָא דְּיוֹ"ד וְכֹלָּא חַד. וּבְגִין דָּא תִּשְׁכַּח דְּאָת יוּ"ד אִיהִי כ' כֶּתֶר דְּאָת יוּ"ד דְּסָלִיק עָלַהּ בְּחֻשְׁבְּנָא וְכֹלָּא חַד. כִּי יְ"יָ ׳אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳. כִּי הוּא י' וְאִיהוּ יְהוָֹ'ה דְּסָלִיק כ"ו וְעִם וְאַרְבַּע אַתְוָן סָלִיק ל' לְחֻשְׁבַּן כ"י. וְדָא רָזָא יְהוָֹ'ה.
תרגום
׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים׳ (בראשית כג, א) - ׳מֵאָה שָׁנָה׳ - זֶה יו"ד הָעוֹלָה לְמֵאָה בִּשְׁתֵּי הֵהִי"ן, כָּעֵין זֶה ה"י עוֹלָה בְּיוּ"ד הָעוֹלָה לְמֵאָה בִּשְׁתֵּי הֵהִ"ין, כָּעֵין זֶה הֵ"י עוֹלָה בְּיוּ"ד. חָמֵשׁ פְּעָמִים י' הֵם חֲמִשִּׁים, וְכָךְ ה' הָאַחֶרֶת - נ', הֲרֵי מֵאָה. ׳וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׳ - זֶה ו' הָעוֹלָה לְכ' שֶׁל כֶּתֶר וְנַעֲשֵׂית כ"ו. בָּזֶה נִשְׁלֶמֶת הַיּ' לִהְיוֹת י' י' בְּחֶשְׁבּוֹן, כָּעֵין זֶה אָלֶ"ף הִיא יוּ"ד לְמַעְלָה, ו' בָּאֶמְצַע, דָּלֶ"ת לְמַטָּה, וְלִפְעָמִים י' לְמַעְלָה, י' לְמַטָּה, ו' בָּאֶמְצַע, וְעוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן כ"ו. וְזוֹ כ"ו מִתּוֹךְ כוזו, וּמִשּׁוּם שֶׁכ' הִיא כֶּתֶר רַחֲמִים וְרָצוֹן, שֶׁאֵין שָׁם דִּין כְּלָל, אוֹמְרִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: מֵעֶשְׂרִים וּלְמַטָּה אֵין מַעֲנִישִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה. ׳וְשֶׁבַע שָׁנִים׳ - זוֹ ו', כְּשֶׁשּׁוֹרָה י' עַל רֹאשָׁהּ נַעֲשֵׂית ז'. וְאִם זָכָה בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא ז' לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בַּבְּרִית, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בְּרִית מַמָּשׁ, שׁוֹרָה עָלָיו ז' שֶׁהוּא יוֹם שְׁבִיעִי. וְנֶאֱמַר בּוֹ ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳. וְאִם לָאו, כָּתוּב בּוֹ ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע׳ (ויקרא כו, כח) - וְעִקַּר הַכֹּל הוּא אוֹת בְּרִית, שֶׁבּוֹ זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, לֹא קִנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְתִמְצָא סמ"ך בִּיסוֹד שֶׁהוּא כ"ו, חַלֵּק סמ"ך וְתִמְצָא בּוֹ כ"ו, וִיסוֹד הוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְתִמְצָא בּוֹ כוז'ו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, הֲרֵי כוז'ו מָצָאנוּ, אֲבָל וָ"ו הָאַחֲרוֹנָה לֹא מָצָאנוּ בּוֹ בָּאוֹתִיּוֹת. אָמַר לוֹ: בְּנִי, כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מֵאִמָּא עִלָּאָה נִקְרָא שְׁמוֹ, וּכְשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מִיָּמִין שֶׁהִיא גְּדֻלָּה נִקְרָא ו'. אָמַר לוֹ: זֶה יָפֶה. כַּ"ף נֶחְשֶׁבֶת בַּסְּפִירוֹת ל"ב, הֲרֵי הֵן וְלֹא יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּסֵפֶר יְצִירָה: עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה, עֶשֶׂר וְלֹא תֵּשַׁע, עֶשֶׂר וְלֹא אַחַת עֶשְׂרֵה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, כ' מַרְאָה יו"ד מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וּמִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְהַכֹּל אָלֶ"ף שֶׁהִיא סוֹד הַיּוֹ"ד, וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּמְצָא שֶׁאוֹת יוּ"ד הִיא כ', כֶּתֶר שֶׁל אוֹת יוּ"ד הָעוֹלָה עָלֶיהָ בְּחֶשְׁבּוֹן, וְהַכֹּל אֶחָד. כִּי ׳ה'אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד) - כִּי הוּא י', וְהוּא יְהוָֹ'ה הָעוֹלֶה כ"ו, וְעִם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת עוֹלֶה ל' לְחֶשְׁבּוֹן כ"י. וְזֶה סוֹד יְהוָֹ'ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים׳. מאה שנה דא יו" דסלקת למאה בתרין ההי"ן כגונא דא ה"י סליקת יו"ד דסלקת למאה בתרין הה"ין כגונא דא ה"י סליקת ביו"ד. חמש פעמים י' הם חמשין. וכך ה' האחרת ן' הרי מאה ועשרים שנה דא ו' דסליקת לכ' של כתר ונעשית כ"ו. בה אשתלים י' למהוי י' י' בחשבן כגונא דא א' איהי יו"ד לעלא ו' באמצעיתא דל"ת לתתא ולזמנין י' לעלא י' לתתא ו' באמצעיתא וסליקת לחשבן כ"ו. ודא כ"ו מן כ'וזו ובגין דכ' איהי כתר רחמי ורעוא דלית תמן דינא כלל, אמרי מ"מ דמעשרין ולמטה לא מענישין בעלמא דין. ושבע שנין דא ו' כד שריא י' על רישה אתעביד ז'. ואם זכה בשכינתא דאיהי ז' לנטרא לה בברית, בגין דאיהי ברית ממש שריא עלה ז' דאיהו יום שביעי. ואתמר בה ׳שבע ביום הללתיך׳. ואי לאו כתיב בה ׳ויסרתי אתכם אף אני שבע׳ ועקרא דכלא איהו אות ברית דבה זכי לעלמא דאתי, דאיהו עולם הבא דאין בו לא אכילה ולא שתיה לא קנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, ונהנים מזיו השכינה. ותשכח סמ"ך ביסוד דאיהו כ"ו פליג סמ"ך ותשכח בה כ"ו. ויסוד הוא יום השביעי ותשכח בה כוז'ו. אמר רבי אלעזר אבא והא כוז'ו אשכחנא, אבל ו' בתראה לא אשכחנא בה באתון. א"ל ברי כד את חשיב מאמא עלאה אתקרי שמה וכד את חשיב מימינא דאיהי גדלה אתקרי ו'. אמר לו האי שפיר. כף אתחשיבת בספירן ל"ב הא אנון ולא יתיר. כמה דאמרי בספר יצירה, עשר ספירן בלי מה עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר. אמר לו ברי כ' אחזי י' מעלא לתתא ומתתא לעלא וכלא א' דאיהי רזא דיו"ד וכלא חד. ובגין דא תשכח דאת יו"ד איהי כ' כתר דאת יו"ד דסליק עלה בחשבנא וכלא חד. כי י"י ׳אלהיך אש אוכלה הוא׳. כי הוא י' ואיהו יהו'ה דסליק כ"ו ועם וארבע אתון סליק ל' לחשבן כ"י. ודא רזא יהו'ה.
התרגום: ׳ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים׳ (בראשית כג, א) - ׳מאה שנה׳ - זה יו"ד העולה למאה בשתי ההי"ן, כעין זה ה"י עולה ביו"ד העולה למאה בשתי הה"ין, כעין זה ה"י עולה ביו"ד. חמש פעמים י' הם חמשים, וכך ה' האחרת - נ', הרי מאה. ׳ועשרים שנה׳ - זה ו' העולה לכ' של כתר ונעשית כ"ו. בזה נשלמת הי' להיות י' י' בחשבון, כעין זה אל"ף היא יו"ד למעלה, ו' באמצע, דל"ת למטה, ולפעמים י' למעלה, י' למטה, ו' באמצע, ועולה לחשבון כ"ו. וזו כ"ו מתוך כוזו, ומשום שכ' היא כתר רחמים ורצון, שאין שם דין כלל, אומרים בעלי המשנה: מעשרים ולמטה אין מענישים בעולם הזה. ׳ושבע שנים׳ - זו ו', כששורה י' על ראשה נעשית ז'. ואם זכה בשכינה שהיא ז' לשמר אותה בברית, משום שהיא ברית ממש, שורה עליו ז' שהוא יום שביעי. ונאמר בו ׳שבע ביום הללתיך׳. ואם לאו, כתוב בו ׳ויסרתי אתכם אף אני שבע׳ (ויקרא כו, כח) - ועקר הכל הוא אות ברית, שבו זוכה לעולם הבא, שאין בו לא אכילה ולא שתיה, לא קנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ותמצא סמ"ך ביסוד שהוא כ"ו, חלק סמ"ך ותמצא בו כ"ו, ויסוד הוא יום השביעי, ותמצא בו כוז'ו. אמר רבי אלעזר: אבא, הרי כוז'ו מצאנו, אבל ו"ו האחרונה לא מצאנו בו באותיות. אמר לו: בני, כשאתה חושב מאמא עלאה נקרא שמו, וכשאתה חושב מימין שהיא גדלה נקרא ו'. אמר לו: זה יפה. כ"ף נחשבת בספירות ל"ב, הרי הן ולא יותר, כמו שאומרים בספר יצירה: עשר ספירות בלי מה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. אמר לו: בני, כ' מראה יו"ד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, והכל אל"ף שהיא סוד היו"ד, והכל אחד. ומשום כך תמצא שאות יו"ד היא כ', כתר של אות יו"ד העולה עליה בחשבון, והכל אחד. כי ׳ה'אלהיך אש אוכלה הוא׳ (דברים ד, כד) - כי הוא י', והוא יהו'ה העולה כ"ו, ועם ארבע אותיות עולה ל' לחשבון כ"י. וזה סוד יהו'ה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פט, ז (מה:) ואינון מאה כו'. וז"ש ויהיו חיי כו' מאה ברכות הן חיין שלה והברכות הוא מאמא שנתמלא מאבא כמש"ל ברכת ה' מן המלא כו' ע"ש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 3 פסוקים. אינדקס הפסוקים