ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 126: עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים › פיסקה 3

כסוי הסוד בין רשעים - קנאת הנחש באור הגנוז ובבת העין

זוהר חדש · עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים · מאמר 126 · פיסקה 3

לשון הזוהר

אַדְּהָכֵי הָא עַמּוּדָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְחַזְּיָא בטול' דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וא"ל. רִבִּי רִבִּי הָכָא רָזָא וְלֹא צָרִיךְ לְאִתְכַּסְּיָא. בְּגִין מָארֵי חוֹבִין אַחֲזֵי קֳדָמַיְהוּ מָארֵי דְּעוּתְרָא דְּלֹא קַטְלִין לֵהּ עַל מָמוֹנֵהּ. וּמַאי מָמוֹנָא דִּילֵהּ ׳בַּיִת וְהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וְגוֹ'׳. וְדָא בַּת עַיִן דְּאִתְּמַר בָּהּ כְּסוּת עֵינַיִם דְּצָרִיךְ לְאִתְכַּסָּאָה בֵּינִי חַיָּבַיָּא, בְּגִין הַהוּא אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ, דְּאִיהוּ בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ רָז צָרִיךְ לְכַסָּאָה לֵהּ מִבֵּינַיְהוּ דְּלֹא אִתְפַּס עָלֵהּ. בְּגִין דַּחֲשׁוֹכָא דְּאִיהוּ נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי מְקַנֵּא עַל נְהוֹרָא דְּאִיהוּ אוֹר הַגָּנוּז, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ׳ (שמות). וְהָכֵי מָאן דְּאִתְגְּלֵי לֵהּ אוֹר דְּאִיהוּ רָ'ז בֵּין חַיָּבַיָּא. צָרִיךְ לְכַסָּאָה לֵהּ עַד דְּיֵיתוּן צַדִּיקַיָּא לְאַנְהֲרָא בֵּינַיְהוּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק׳. וְאִי לָא טָמִיר לֵהּ מַה כְּתִיב (בראשית י״ב:ט״ו) ׳וַיְהִי כְּבֹא אַבְרָם מִצְרַיְמָה׳, ׳וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׳:

תרגום

בֵּינְתַיִם הִנֵּה עַמּוּד הָאוֹר שֶׁנִּרְאָה בְּצִלּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹ: רַבִּי, רַבִּי, כָּאן סוֹד, וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת. מִשּׁוּם שֶׁלְּבַעֲלֵי חֲטָאִים מַרְאִים לִפְנֵיהֶם בַּעַל עֹשֶׁר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ עַל מָמוֹנוֹ. וּמַהוּ מָמוֹנוֹ? ׳בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וְגוֹ'׳. וְזוֹ בַּת עַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳כְּסוּת עֵינַיִם׳, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת בֵּין רְשָׁעִים, מִשּׁוּם אוֹתוֹ הָאוֹר הַמֵּאִיר בָּהּ שֶׁהוּא בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא סוֹד הַצָּרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת מִבֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתָּפֵס עָלָיו. מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, מְקַנֵּא בָּאוֹר, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ׳ - (שמות). וְכָךְ מִי שֶׁמִּתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר, שֶׁהוּא סוֹד, בֵּין רְשָׁעִים, צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַצַּדִּיקִים לְהָאִיר בֵּינֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק׳. וְאִם לֹא מַטְמִין אוֹתוֹ, מַה כָּתוּב? (בראשית י״ב:ט״ו) ׳וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרַיְמָה׳ - ׳וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה, וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אדהכי הא עמודא דנהורא דאתחזיא בטול' דרבי שמעון וא"ל. רבי רבי הכא רזא ולא צריך לאתכסיא. בגין מארי חובין אחזי קדמיהו מארי דעותרא דלא קטלין לה על ממונה. ומאי ממונא דילה ׳בית והון נחלת אבות וגו'׳. ודא בת עין דאתמר בה כסות עינים דצריך לאתכסאה ביני חיביא, בגין ההוא אור דנהיר בה, דאיהו בעלה דאיהו רז צריך לכסאה לה מביניהו דלא אתפס עלה. בגין דחשוכא דאיהו נחש הקדמוני מקנא על נהורא דאיהו אור הגנוז, דאתמר בה ׳ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו׳ (שמות). והכי מאן דאתגלי לה אור דאיהו ר'ז בין חיביא. צריך לכסאה לה עד דייתון צדיקיא לאנהרא ביניהו. הדא הוא דכתיב ׳אור זרע לצדיק׳. ואי לא טמיר לה מה כתיב (בראשית י״ב:ט״ו) ׳ויהי כבא אברם מצרימה׳, ׳ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׳:

התרגום: בינתים הנה עמוד האור שנראה בצלו של רבי שמעון, אמר לו: רבי, רבי, כאן סוד, ואין צריך להתכסות. משום שלבעלי חטאים מראים לפניהם בעל עשר, כדי שלא יהרגו אותו על ממונו. ומהו ממונו? ׳בית והון נחלת אבות וגו'׳. וזו בת עין, שנאמר בה ׳כסות עינים׳, שצריך להתכסות בין רשעים, משום אותו האור המאיר בה שהוא בעלה, שהוא סוד הצריך להתכסות מביניהם שלא יתפס עליו. משום שהחשך, שהוא הנחש הקדמוני, מקנא באור, שהוא אור הגנוז, שנאמר בו ׳ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו׳ - (שמות). וכך מי שמתגלה לו אור, שהוא סוד, בין רשעים, צריך לכסותו עד שיבואו הצדיקים להאיר ביניהם. זהו שכתוב ׳אור זרע לצדיק׳. ואם לא מטמין אותו, מה כתוב? (בראשית י״ב:ט״ו) ׳ויהי כבוא אברם מצרימה׳ - ׳ויהללו אתה אל פרעה, ותקח האשה בית פרעה׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פח, ל (מד:) בגין מארי חובין. ר"ל רשעים:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: