ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 126: עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים › פיסקה 17

׳נעשה אדם׳ הנאמר לספירות למלאכים ולצבא השמים - בתפארת במטטרון ובשמש

זוהר חדש · עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים · מאמר 126 · פיסקה 17

לשון הזוהר

וְכָל יִשְׂרָאֵל דְּקַבִּילוּ מִנֵּהּ אוֹרַיְתָא, אִנּוּן עָבְדִין לֵהּ אֶחָד בֵּהּ, וּבְכָל אַתְוָן וּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין דִּילֵהּ וּבְכָל מַשִּׁרְיָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ. וּבְכָל בִּרְיָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין וּלְעֵלָּא מִכֻּלְּהוּ אֶחָד וּלְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ וּמִלְּגָאו דְּכֻלְּהוּ וּמַלְכָּא דְּכֻלְּהוּ אִיהוּ אֶחָד. ׳מִבַּיִת וּמִחוּץ תִּצְפֶּנּוֹ׳. וְהָכֵי תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, הָכֵי אִיהוּ מִלְּגָאו דְּכָל עָלְמִין כְּמוֹ מִלְּבַר דְּכָל עָלְמִין לָא אִשְׁתַּנֵּי. וְלֵית שֵׁם וְחִבּוּר אַתְוָן דְּשֵׁם ה' וּבְכָל כִּנּוּיִין דִילֵהּ בַּר מִנֵּהּ. דְּאִי לָאו דְּאִיהוּ חִבֵּר בְּקִרְבֵּהּ בה' ו' בה', לֹא אִתְקְרִיאוּ אַתְוָן בְּשֵׁם יְהוָֹה, וְאִיהוּ מְחַבֵּר יְהוָֹ"ה אֲדֹנָ"י, וְאִיהוּ מְחַבֵּר יְהוָֹ"ה בֵּאלֹהִים, דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אֶהְיֶ"ה אֲדֹנָ"י. וְאִיהוּ לָא אִתְקְרֵי פָּחוֹת מִנַּיְהוּ דְּאִיהוּ אֶחָד דִּמְחַבֵּר שְׁנַיִם, דְּאִנּוּן דְּכָר וְנוּקְבָא. וְעָבִיד לוֹן חַד. הָדָא הוּא דִּכְתִיב בְּאָדָם וְחַוָּה ׳כִּי אֶחָד קְרָאתִיו׳. וְאִיהוּ מְשֻׁתָּף בְּבִנְיַן בֵּן וּבַת דְּאִנּוּן בָּנִים לִישְׁנָא דְּבִנְיָן. וְדָא אִיהוּ ׳אִם יְיָ' לֹא יִבְנֶה בַּיִת׳. וְכָל עִנְיָנָא וְעוֹבָדָא דְּלָאו אִיהוּ מְשֻׁתָּף בֵּהּ, מַה כְּתִיב בָּהּ, ׳כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד׳ תִּכְלֶה. וּמִיָּד ׳יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ׳ דְּאִנּוּן בִּנְיָנָא וְשֻׁתָּפָא דִּילֵהּ. דְּכָל הֲבָלִים דְּאֻמִּין דְּעָלְמָא, אִנּוּן שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַעֲתִידִין לְאוֹבָדָא. וְכָל הֲבָלִים דְּיִשְׂרָאֵל בְּיי' בְּיִחוּדֵהּ. אִנּוּן שָׁמַיִם וָאָרֶץ בִּנְיָנָא דִּילֵהּ, וּמַה הוּא חַי וְקַיָּם, הָכֵי עוֹבָדָא דִּילֵהּ חַי וְקַיָּם. וּבְגִין דָּא אָמַר חַי אֲנִי נְאֻם ה' אִם ׳אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם׳ ׳בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה׳. וּכְגַוְנָא דְּאָמַר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה אָדָם, הָכֵי אָמַר לִסְפִירָן נַעֲשֶׂה אָדָם, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן לְמַחֲשָׁבָה וְאַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה, דְּאִנּוּן חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף. דְּכָל סְפִירָה יָהִיב בֵּהּ חוּלָקֵהּ. וּבְגִין דָּא אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵהּ ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת׳ לַצְּבָאוֹת. וְרָעֲיָא מְהֵימָנָא בְּדִּיּוֹקְנֵהּ. וְאָמַר לַמַּלְאָכִין נַעֲשֶׂה אָדָם, וְדָא מְטַטְרוֹן, דְּכָל מַלְאָךְ וְחַיָּה שַׁוֵּי בֵּהּ חוּלָקִי'. וְהָכֵי אָמַר לִצְבָא הַשָּׁמַיִם לְמֶעֱבַד לְשִׁמְשָׁא בְּדִיּוֹקְנֵהּ, וְכָל כּוֹכָבָא יָהִיב בֵּהּ חוּלָקֵהּ, וְעִלַּת עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּתַף בֵּהּ בְּכָל אֲתַר בְּתִפְאֶרֶ"ת בִּמְטַטְרוֹ"ן וּבְשִׁמְשָׁא, וְלֵית לְאַרְכָּא בְּהַאי.

תרגום

וְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, הֵם עוֹבְדִים אוֹתוֹ כְּאֶחָד בּוֹ, וּבְכָל אוֹתִיּוֹתָיו וּשְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבְכָל מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶם. וּבְכָל הַנִּבְרָאִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּלְמַעְלָה מִכֻּלָּם וּלְמַטָּה מִכֻּלָּם, וּבִפְנִים מִכֻּלָּם, וּמֶלֶךְ כֻּלָּם - הוּא אֶחָד. ׳מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ׳, וְכָךְ ׳תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ׳, כָּךְ הוּא בִּפְנִים כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּמוֹ בַּחוּץ כָּל הָעוֹלָמוֹת, לֹא מִשְׁתַּנֶּה. וְאֵין שֵׁם וְחִבּוּר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם ה' וּבְכָל כִּנּוּיָיו זוּלָתוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא שֶׁהוּא חִבֵּר בְּקִרְבּוֹ בְּה' ו' בְּה', לֹא הָיוּ נִקְרָאוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּשֵׁם יְהוָֹה. וְהוּא מְחַבֵּר יְהוָֹ"ה אֲדֹנָ"י, וְהוּא מְחַבֵּר יְהוָֹ"ה בֵּאלֹהִים, הָעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן אֶהְיֶ"ה אֲדֹנָ"י. וְהוּא אֵינוֹ נִקְרָא פָּחוֹת מֵהֶם, שֶׁהוּא אֶחָד הַמְחַבֵּר שְׁנַיִם, שֶׁהֵם זָכָר וּנְקֵבָה, וְעוֹשֶׂה אוֹתָם אֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּאָדָם וְחַוָּה ׳כִּי אֶחָד קְרָאתִיו׳. וְהוּא מְשֻׁתָּף בְּבִנְיַן בֵּן וּבַת, שֶׁהֵם ׳בָּנִים׳ בִּלְשׁוֹן בִּנְיָן, וְזֶה הוּא ׳אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת׳ - וְכָל עִנְיָן וּמַעֲשֶׂה שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁתָּף בּוֹ, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה׳ - וּמִיָּד ׳יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ׳, שֶׁהֵם בִּנְיָנוֹ וְשֻׁתָּפוֹ. שֶׁכָּל הַהֲבָלִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַעֲתִידִים לְאָבְדָן. וְכָל הֲבָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל - בְּה' בְּיִחוּדוֹ, הֵם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בִּנְיָנוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא חַי וְקַיָּם, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ חַי וְקַיָּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר ׳חַי אֲנִי נְאֻם ה' אִם ' אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם' בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה׳ (יחזקאל לג, יא). וּכְעֵין שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, כָּךְ אָמַר לַסְּפִירוֹת ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְמַחֲשָׁבָה וְאַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה, שֶׁהֵם חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף. שֶׁכָּל סְפִירָה נוֹתֶנֶת בּוֹ חֶלְקָהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא בְּדִיוֹקָנוֹ ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לַצְּבָאוֹת׳, וְרָעֲיָא מְהֵימָנָא בְּדִיוֹקָנוֹ. וְאָמַר לַמַּלְאָכִים ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, וְזֶה מְטַטְרוֹן, שֶׁכָּל מַלְאָךְ וְחַיָּה שָׂם בּוֹ חֶלְקוֹ. וְכָךְ אָמַר לִצְבָא הַשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת לַשֶּׁמֶשׁ בְּדִיוֹקָנוֹ, וְכָל כּוֹכָב נוֹתֵן בּוֹ חֶלְקוֹ, וְעִלַּת הַכֹּל מִשְׁתַּתֵּף בּוֹ בְּכָל מָקוֹם בְּתִפְאֶרֶ"ת בִּמְטַטְרוֹ"ן וּבַשֶּׁמֶשׁ, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל ישראל דקבילו מנה אוריתא, אנון עבדין לה אחד בה, ובכל אתון ושמהן קדישין דילה ובכל משרין עלאין ותתאין דאתבריאו בהו. ובכל ברין עלאין ותתאין ולעלא מכלהו אחד ולתתא מכלהו ומלגאו דכלהו ומלכא דכלהו איהו אחד. ׳מבית ומחוץ תצפנו׳. והכי תוכו כברו, הכי איהו מלגאו דכל עלמין כמו מלבר דכל עלמין לא אשתני. ולית שם וחבור אתון דשם ה' ובכל כנויין דילה בר מנה. דאי לאו דאיהו חבר בקרבה בה' ו' בה', לא אתקריאו אתון בשם יהוה, ואיהו מחבר יהו"ה אדנ"י, ואיהו מחבר יהו"ה באלהים, דסליק לחשבן אהי"ה אדנ"י. ואיהו לא אתקרי פחות מניהו דאיהו אחד דמחבר שנים, דאנון דכר ונוקבא. ועביד לון חד. הדא הוא דכתיב באדם וחוה ׳כי אחד קראתיו׳. ואיהו משתף בבנין בן ובת דאנון בנים לישנא דבנין. ודא איהו ׳אם יי' לא יבנה בית׳. וכל ענינא ועובדא דלאו איהו משתף בה, מה כתיב בה, ׳כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד׳ תכלה. ומיד ׳ישמחו השמים ותגל הארץ׳ דאנון בנינא ושתפא דילה. דכל הבלים דאמין דעלמא, אנון שמים וארץ ועתידין לאובדא. וכל הבלים דישראל ביי' ביחודה. אנון שמים וארץ בנינא דילה, ומה הוא חי וקים, הכי עובדא דילה חי וקים. ובגין דא אמר חי אני נאם ה' אם ׳אחפץ במות הרשע כי אם׳ ׳בשובו מדרכו וחיה׳. וכגונא דאמר לישראל נעשה אדם, הכי אמר לספירן נעשה אדם, דא עמודא דאמצעיתא דאיהו ראשון למחשבה ואחרון למעשה, דאנון חכמה בראש וחכמה בסוף. דכל ספירה יהיב בה חולקה. ובגין דא איהו בדיוקנה ׳מאסף לכל המחנות׳ לצבאות. ורעיא מהימנא בדיוקנה. ואמר למלאכין נעשה אדם, ודא מטטרון, דכל מלאך וחיה שוי בה חולקי'. והכי אמר לצבא השמים למעבד לשמשא בדיוקנה, וכל כוכבא יהיב בה חולקה, ועלת על כלא אשתתף בה בכל אתר בתפאר"ת במטטרו"ן ובשמשא, ולית לארכא בהאי.

התרגום: וכל ישראל שקבלו ממנו תורה, הם עובדים אותו כאחד בו, ובכל אותיותיו ושמותיו הקדושים, ובכל מחנות עליונים ותחתונים שנבראו בהם. ובכל הנבראים עליונים ותחתונים, ולמעלה מכלם ולמטה מכלם, ובפנים מכלם, ומלך כלם - הוא אחד. ׳מבית ומחוץ תצפנו׳, וכך ׳תוכו כברו׳, כך הוא בפנים כל העולמות כמו בחוץ כל העולמות, לא משתנה. ואין שם וחבור אותיות של שם ה' ובכל כנוייו זולתו, שאלמלא שהוא חבר בקרבו בה' ו' בה', לא היו נקראות האותיות בשם יהוה. והוא מחבר יהו"ה אדנ"י, והוא מחבר יהו"ה באלהים, העולה לחשבון אהי"ה אדנ"י. והוא אינו נקרא פחות מהם, שהוא אחד המחבר שנים, שהם זכר ונקבה, ועושה אותם אחד. זהו שכתוב באדם וחוה ׳כי אחד קראתיו׳. והוא משתף בבנין בן ובת, שהם ׳בנים׳ בלשון בנין, וזה הוא ׳אם ה' לא יבנה בית׳ - וכל ענין ומעשה שאינו משתף בו, מה כתוב בו? ׳כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה׳ - ומיד ׳ישמחו השמים ותגל הארץ׳, שהם בנינו ושתפו. שכל ההבלים של אמות העולם הם שמים וארץ ועתידים לאבדן. וכל הבלים של ישראל - בה' ביחודו, הם שמים וארץ, בנינו, ומה שהוא חי וקים, כך מעשהו חי וקים. ומשום כך נאמר ׳חי אני נאם ה' אם ' אחפץ במות הרשע כי אם' בשובו מדרכו וחיה׳ (יחזקאל לג, יא). וכעין שאמר לישראל ׳נעשה אדם׳, כך אמר לספירות ׳נעשה אדם׳ - זה עמודא דאמצעיתא, שהוא ראשון למחשבה ואחרון למעשה, שהם חכמה בראש וחכמה בסוף. שכל ספירה נותנת בו חלקה, ומשום כך הוא בדיוקנו ׳מאסף לכל המחנות לצבאות׳, ורעיא מהימנא בדיוקנו. ואמר למלאכים ׳נעשה אדם׳, וזה מטטרון, שכל מלאך וחיה שם בו חלקו. וכך אמר לצבא השמים לעשות לשמש בדיוקנו, וכל כוכב נותן בו חלקו, ועלת הכל משתתף בו בכל מקום בתפאר"ת במטטרו"ן ובשמש, ואין להאריך בזה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פט, כב (מח.) דסליק לחושבן כו'. ר"ל אלקים, ולכן ה' אלקים נק' שם מלא שהוא כולל ג' שמהן שכולל כל האצילות כמ"ש לעיל כמה פעמים:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: