׳עקב׳ ראשי תבות ענוה קדשה וברכה - ותגי ספר תורה ככלי זין
זוהר חדש · עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים · מאמר 126 · פיסקה 14
לשון הזוהר
וּמִקְדָּשִׁי תִירָאוּ וְקָדוֹשׁ מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּבְגִין דְּאִיהִי בְּרָכָה מִסִּטְרָא דִּימִינָא אָמַר ׳וַאֲבָרֶכְךָ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ׳. זֶרַע מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ לְעֵלָּא, וּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק לְתַתָּא, וְהַאי אִיהוּ ׳עַל כָּל זֶרַע זָרוּעַ׳. זָרוּעַ לְעֵלָּא. זֶרַע לְתַתָּא. דְּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית סָלִיק עַל כָּל אִלֵּין קְלִפִּין דְּאִנּוּן עָרְלָה וּפְרִיעָה, דְּתַמָּן סַמָּאֵל וְנָחָשׁ מְמָנָן דְּכָל אֻמִּין דְּעָלְמָא. פ"כ וּבְגִין דָּא ׳כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל׳. דְּאִנּוּן שֻׁלְטָנוּתָא דְּאֵל אֶחָד. ׳וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה׳. שְׁבוּעָה אִיהִי שְׁכִינְתָּא קִיּוּמָא דִּילָהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ׳. דְּבֵהּ פֻּרְקָנָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳. ׳עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי׳. עָקֵב רֹאשִׁי תֵּבוֹת ע' עֲנָוָה. ק' קְדֻשָּׁה. ב' בְּרָכָה. סַנְדָּל לַעֲנָוָה יִרְאָה. וּבְגִין דָּא עָקֵב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. עֲנָוָה מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּבְגִין דְּמֹשֶׁה הֲוָה מִתַּמָּן, אִתְּמַר בֵּהּ ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד׳. וַעֲנָוָה מִימִינָא וּשְׁכִינְתָּא יִרְאָה מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּבְגִין דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי עָקֵב לְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמַר בֵּהּ, ׳רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת׳. דְּאִיהוּ בִּשְׁכִינְתָּא עָקֵב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. כְּהַאי אִיהוּ. ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳. וּלְבָתַר אִתְּמַר בְּיַעֲקֹב ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ׳ הָדָא הוּא דִּכְתִיב וּפָקַדְתִּי ׳עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם׳. וְיִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמָתִי מִצְוֹתַי מִסִּטְרָא דִּימִינָא כְּלִילָן בִּרְמַ"ח אֵבָרִים. חֻקּוֹתַי מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא דְּמִתַּמָּן ׳כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא׳. חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אִנּוּן מִתַּמָּן גְּזֵרַת מַלְכָּא, דְּתַמָּן גְּזִירוּ דְּכָל דִּינִין. וְתוֹרֹתַי מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה. צַדִּיק אִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְאִיתֵּימָא צַדִּיקִים עוֹמְדִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, אִלֵּין תָּגִין דְּסֵפֶר תּוֹרָה דְּאִנּוּן בֶּדֶ'ק חַיָּ'ה שעטנ'ז ג'ץ. וְאָמְרֵי מָארֵי מַתְנִיתִין אִלֵּין תָּגִין אִנּוּן זַיְינִין כְּאָדָם שֶׁאוֹחֵז כְּלֵי זַיִן בִּידֵהּ וּמֵנִיעַ לֵהּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וְלִקְדֻשָּׁה. וְזַיְינִין אִנּוּן בִּתְלָת עָשָׂר אַתְוָן ז'ן בדח'ק אִיהִי כְּמִין חֲטֹטֶרֶת דְּאָת זַיִן. וְאִתְעֲבִיד זֶה וְסִימָנִיךְ זֶ'ה ו'ד ז'חח'י. ז' צַדִּיק ח"ק בְּכָל אוֹת וְאוֹת. וְאִיהוּ עִם י' עֲטָרָה עַל רֵישֵׁהּ:
תרגום
׳וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ׳, ׳וְקָדוֹשׁ׳ מִצַּד שְׂמֹאל. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא בְּרָכָה מִצַּד יָמִין אָמַר ׳וַאֲבָרֶכְךָ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ (בראשית כו, ג)׳ - ׳זֶרַע׳ מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הוּא לְמַעְלָה, וּמִצַּד צַדִּיק לְמַטָּה, וְזֶה הוּא ׳עַל כָּל זֶרַע זָרוּעַ (ויקרא יא, לז)׳ - ׳זָרוּעַ׳ לְמַעְלָה, ׳זֶרַע׳ לְמַטָּה. שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית עוֹלֶה עַל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵן עָרְלָה וּפְרִיעָה, שֶׁשָּׁם סַמָּאֵל וְנָחָשׁ מְמֻנִּים עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל׳ - שֶׁהֵן מֶמְשֶׁלֶת אֵל אֶחָד. ׳וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה׳ - ׳שְׁבוּעָה׳ הִיא הַשְּׁכִינָה, קִיּוּמָהּ - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ׳ - שֶׁבּוֹ הַגְּאֻלָּה, זֶהוּ׳ שֶׁכָּתוּב חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג) - ׳עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי׳ - ׳עֵקֶב׳ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: ע' - עֲנָוָה, ק' - קְדֻשָּׁה, ב' - בְּרָכָה, סַנְדָּל לַעֲנָוָה - יִרְאָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'׳. עֲנָוָה מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּמִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מִשָּׁם, נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד׳ - וַעֲנָוָה מִיָּמִין, וְהַשְּׁכִינָה - יִרְאָה מִצַּד שְׂמֹאל. וּמִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא עָקֵב לְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, נֶאֱמַר בּוֹ ׳רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת׳. שֶׁהוּא בַּשְּׁכִינָה ׳עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳׳, כָּעֵין זֶה הוּא ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב (בראשית ג, טו)׳ - וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ׳ - זֶהוּ׳ שֶׁכָּתוּב וּפָקַדְתִּי עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם (ישעיה כד, כא)׳ - ׳וְיִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמָתִי. ׳מִצְוֹתַי׳ מִצַּד יָמִין, כְּלוּלוֹת בְּרמ"ח אֵיבָרִים. ׳חֻקֹּתַי׳ מִצַּד שְׂמֹאל, שֶׁמִּשָּׁם ׳כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא (תהלים פא, ה)׳ - חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים הֵם מִשָּׁם, גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁשָּׁם גְּזֵרַת כָּל הַדִּינִים. ׳וְתוֹרֹתָי׳ מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְהוּא סֵפֶר תּוֹרָה. צַדִּיק הוּא סֵפֶר תּוֹרָה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְנֹאמַר: ׳צַדִּיקִים עוֹמְדִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם׳ - אֵלֶּה תָּגִים שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהֵם בֶּדֶ'ק חַיָּ'ה שעטנ'ז ג'ץ. וְאוֹמְרִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: תָּגִים אֵלֶּה הֵם כְּלֵי זַיִן, כְּאָדָם הָאוֹחֵז כְּלִי זַיִן בְּיָדוֹ וּמֵנִיעַ אוֹתוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלִקְדֻשָּׁה. וְהַזַּיִ"ן הֵם בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת ז'ן בדח'ק, הִיא כְּמִין חֲטוֹטֶרֶת שֶׁל אוֹת זַיִן, וְנַעֲשֵׂית ׳זה׳, וְסִימָנְךָ זֶ'ה ו'ד ז'חח'י. ז' - צַדִּיק, ח"ק בְּכָל אוֹת וְאוֹת, וְהוּא עִם י' - עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומקדשי תיראו וקדוש מסטרא דשמאלא. ובגין דאיהי ברכה מסטרא דימינא אמר ׳ואברכך כי לך ולזרעך׳. זרע מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהו לעלא, ומסטרא דצדיק לתתא, והאי איהו ׳על כל זרע זרוע׳. זרוע לעלא. זרע לתתא. דמאן דנטיר ברית סליק על כל אלין קלפין דאנון ערלה ופריעה, דתמן סמאל ונחש ממנן דכל אמין דעלמא. פ"כ ובגין דא ׳כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל׳. דאנון שלטנותא דאל אחד. ׳והקמתי את השבועה׳. שבועה איהי שכינתא קיומא דילה עמודא דאמצעיתא. ׳אשר נשבעתי לאברהם אביך׳. דבה פרקנא הדא הוא דכתיב ׳חי ה' שכבי עד הבקר׳. ׳עקב אשר שמע אברהם בקולי׳. עקב ראשי תבות ע' ענוה. ק' קדשה. ב' ברכה. סנדל לענוה יראה. ובגין דא עקב ענוה יראת ה'. ענוה מסטרא דעמודא דאמצעיתא. ובגין דמשה הוה מתמן, אתמר בה ׳והאיש משה עניו מאד׳. וענוה מימינא ושכינתא יראה מסטרא דשמאלא. ובגין דשכינתא איהי עקב לעמודא דאמצעיתא אתמר בה, ׳ראש דברך אמת׳. דאיהו בשכינתא עקב ענוה יראת ה'. כהאי איהו. ׳הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׳. ולבתר אתמר ביעקב ׳הוא ישופך ראש׳ הדא הוא דכתיב ופקדתי ׳על צבא המרום במרום׳. וישמר משמרתי דא שכינתא דאיהי משמרת תרומתי מצותי מסטרא דימינא כלילן ברמ"ח אברים. חקותי מסטרא דשמאלא דמתמן ׳כי חק לישראל הוא׳. חקים ומשפטים אנון מתמן גזרת מלכא, דתמן גזירו דכל דינין. ותורתי מסטרא דעמודא דאמצעיתא. ואיהו ספר תורה. צדיק איהו ספר תורה עמודא דאמצעיתא. ואיתימא צדיקים עומדים ועטרותיהם בראשיהם, אלין תגין דספר תורה דאנון בד'ק חי'ה שעטנ'ז ג'ץ. ואמרי מארי מתניתין אלין תגין אנון זיינין כאדם שאוחז כלי זין בידה ומניע לה לימינא ולשמאלא ולקדשה. וזיינין אנון בתלת עשר אתון ז'ן בדח'ק איהי כמין חטטרת דאת זין. ואתעביד זה וסימניך ז'ה ו'ד ז'חח'י. ז' צדיק ח"ק בכל אות ואות. ואיהו עם י' עטרה על רישה:
התרגום: ׳ומקדשי תיראו׳, ׳וקדוש׳ מצד שמאל. ומשום שהיא ברכה מצד ימין אמר ׳ואברכך כי לך ולזרעך (בראשית כו, ג)׳ - ׳זרע׳ מצד עמודא דאמצעיתא הוא למעלה, ומצד צדיק למטה, וזה הוא ׳על כל זרע זרוע (ויקרא יא, לז)׳ - ׳זרוע׳ למעלה, ׳זרע׳ למטה. שמי ששומר ברית עולה על כל הקלפות הללו, שהן ערלה ופריעה, ששם סמאל ונחש ממנים על כל אמות העולם. ומשום כך ׳כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל׳ - שהן ממשלת אל אחד. ׳והקמתי את השבועה׳ - ׳שבועה׳ היא השכינה, קיומה - עמודא דאמצעיתא. ׳אשר נשבעתי לאברהם אביך׳ - שבו הגאלה, זהו׳ שכתוב חי ה' שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג) - ׳עקב אשר שמע אברהם בקלי׳ - ׳עקב׳ ראשי תבות: ע' - ענוה, ק' - קדשה, ב' - ברכה, סנדל לענוה - יראה. ומשום כך ׳עקב ענוה יראת ה'׳. ענוה מצד עמודא דאמצעיתא, ומשום שמשה היה משם, נאמר בו ׳והאיש משה עניו מאד׳ - וענוה מימין, והשכינה - יראה מצד שמאל. ומשום שהשכינה היא עקב לעמודא דאמצעיתא, נאמר בו ׳ראש דברך אמת׳. שהוא בשכינה ׳עקב ענוה יראת ה׳, כעין זה הוא ׳הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב (בראשית ג, טו)׳ - ואחר כך נאמר ביעקב ׳הוא ישופך ראש׳ - זהו׳ שכתוב ופקדתי על צבא המרום במרום (ישעיה כד, כא)׳ - ׳וישמר משמרתי׳ - זו השכינה, שהיא משמרת תרומתי. ׳מצותי׳ מצד ימין, כלולות ברמ"ח איברים. ׳חקתי׳ מצד שמאל, שמשם ׳כי חק לישראל הוא (תהלים פא, ה)׳ - חקים ומשפטים הם משם, גזרת המלך, ששם גזרת כל הדינים. ׳ותורתי׳ מצד עמודא דאמצעיתא, והוא ספר תורה. צדיק הוא ספר תורה, עמודא דאמצעיתא. ונאמר: ׳צדיקים עומדים ועטרותיהם בראשיהם׳ - אלה תגים של ספר תורה, שהם בד'ק חי'ה שעטנ'ז ג'ץ. ואומרים בעלי המשנה: תגים אלה הם כלי זין, כאדם האוחז כלי זין בידו ומניע אותו לימין ולשמאל ולקדשה. והזי"ן הם בשלש עשרה אותיות ז'ן בדח'ק, היא כמין חטוטרת של אות זין, ונעשית ׳זה׳, וסימנך ז'ה ו'ד ז'חח'י. ז' - צדיק, ח"ק בכל אות ואות, והוא עם י' - עטרה על ראשו.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בויגש מאמר א, ט (רה:) ◆ אתה ה' אבינו: היינו הנוקבא כנ"ל, כי את עומדת עלינו תמיד, לברך ולהשגיח עלינו, כמו אב המשגיח על הבנים בכל מה שנצרך להם. גואלנו מעולם שמך: כי את, דהיינו הנוקבא, היא גואל, כי כן היא נקראת, המלאך…
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פט, יז (מז.) דאיהו בשכינתא כו' יראת ה' ראש. ר"ל שהוא ראש דברך שדבר הוא שכינה והוא נקרא אמת כידוע וזהו ראש דברך של דבר הוא אמת:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: