אין מחלקת בעמודא דאמצעיתא - ו ׳אל תרד מצרימה׳ מרעב התורה ועניות המצות
זוהר חדש · עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים · מאמר 126 · פיסקה 13
לשון הזוהר
וְלֵית עֲבֵרָה אֶלָּא מָוֶת דְּאִתְּמַר ׳רַגְלֵהּ יוֹרְדוֹת מָוֶת׳ דְּעָלַהּ אִתְּמַר ׳כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּין׳ א'ח לְד'. וּבְגִין דָּא עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ וְחוֹזְרִין עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה. וּדְאִי נָפִיק מִתַּמָּן בְּחוֹבָא דָּא יָמוּת. וְהַאי אִיהוּ ׳אַחַת דְּבַר אֱלֹהִים׳. זֶה צַדִּיק דְּאִיהוּ יוֹם שַׁבָּת. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד צְרִיכִין לְיַחֲדָא לוֹן בֵּהּ וּלְמֶעֱבַד לוֹן חַד. וְהָא אוֹקְמוּהּ זָכוֹר לִזְכֹּר שָׁמוֹר לְנוּקְבָא. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא אִנּוּן תַּרְוַיְהוּ תְּרֵין פִּקּוּדִין. וּכְגַוְנָא דָּא כָּל פִּקּוּדִין. וּבְגִין דָּא מַחֲלֹקֶת דְּאִיהוּ בֵּין חַבְרַיָּא בִּתְפִלִּין וּשְׁאָר פִּקּוּדִין בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא אִיהוּ. אֲבָל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לֵית תַּמָּן מַחֲלֹקֶת. בְּגִין דְּאִיהוּ עִקָּרָא דִּגְמָרָא דְּאִיהִי שְׁלֵמָה. ומִתַּמָּן אִתְקְרֵי יַעֲקֹב אִישׁ תָּם אִיהוּ ו' כָּלִיל שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה. ה' גְּמָרָא דִילָהּ אִיהִי תָּם בִּתְלָת אֲבָהָן יְה"וּ וּבֵהּ אִשְׁתְּלִים יְהוָֹה. וּבְגִין דָּא בְּכָל אֲתַר דְּעַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא. אֲבָל לְתַתָּא אִקְּרֵי אֲגֻדָּה חֲדָא בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּבְגִין דָּא ׳וַיַּרְא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרַיְמָה׳. דָּא דַּרְגָּא בִּישָׁא דִּגְרָמַת כַּפְנָא דְּאוֹרַיְתָא וַעֲנִיּוּתָא דְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּהָא אוֹקְמוּהּ ׳שָׁכֵן בָּאָרֶץ׳ דָּא שְׁכִינְתָּא וְהָא אוֹקְמוּהּ קַדְמָאִין, כָּל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ. וְאַבְרָם דַּרְגֵּהּ אַרְיֵה דְּאִתְּמַר בֵּהּ גּוּר אַרְיֵה. וּבְגִין דָּא אָמַר לוֹ הַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת׳. יְמִינָא תַּמָּן יְה"וּ דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אֶהְיֶ"ה וְתַמָּן ו' בְּגִין ה' דְּאַבְרָהָם דְּאִיהִי הָאָרֶץ. וּמִסִּטְרָא דִּימִינָא אִתְקְרֵי בָּאָרֶץ דְּתַמָּן אָב ב'א בְּהִפּוּךְ אַתְוָן אָב וְהַאי אִיהוּ בָּאָרֶ"ץ ׳כִּי אָב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׳. ׳וְאֶהְיֶה עִמָּךְ׳ דָּא יה'ו בְּחֻשְׁבַּן אֶהְיֶה. בְּגִין ה' ׳וְאֶהְיֶה עִמָּךְ׳ ו' דְּאִיהוּ בֵּן יָ"הּ מִן ׳אֶהְיֶה עִמָּךְ׳. וַאֲבָרֶכְךָ דְּבִרְכָאָן מִסִּטְרָא דְּכַהֲנָא אִנּוּן. שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת בְּרָכָה מִסִּטְרָא דִּימִינָא. וְקִדּוּשָׁא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי יְבָרֵךְ הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳בָּךְ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל׳. וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא אִתְקְרֵי קֹדֶשׁ הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ '.
תרגום
וְאֵין עֲבֵרָה אֶלָּא מָוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת׳, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּין א'ח לְד'׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ, וְחוֹזְרִים עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, וְאִם יוֹצֵא מִשָּׁם בְּחֵטְא זֶה - יָמוּת. וְזֶה הוּא ׳אַחַת דְּבַר אֱלֹהִים׳ - זֶה צַדִּיק, שֶׁהוּא יוֹם שַׁבָּת. ׳זָכוֹר׳ ׳וְשָׁמוֹר׳ בְּדִבּוּר אֶחָד, צְרִיכִים לְיַחֵד אוֹתָם בּוֹ וְלַעֲשׂוֹתָם אֶחָד. וַהֲרֵי קָבְעוּ: ׳זָכוֹר׳ לְזָכָר, ׳שָׁמוֹר׳ לִנְקֵבָה. אֲבָל מִצַּד יָמִין וּשְׂמֹאל שְׁתֵּיהֶן שְׁתֵּי מִצְווֹת, וְכָעֵין זֶה כָּל הַמִּצְווֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַחֲבֵרִים בִּתְפִלִּין וּשְׁאָר הַמִּצְווֹת - בְּיָמִין וּשְׂמֹאל הִיא. אֲבָל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אֵין שָׁם מַחֲלֹקֶת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עִקַּר הַגְּמָרָא שֶׁהִיא שְׁלֵמָה. וּמִשָּׁם נִקְרָא יַעֲקֹב ׳אִישׁ תָּם׳, הוּא ו' הַכּוֹלֵל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. ה' - גְּמָרָתָהּ הִיא ׳תָּם׳ בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת יְה"וּ, וּבוֹ נִשְׁלֶמֶת יְהוָֹה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָעֲנָפִים נִפְרָדִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אֲבָל לְמַטָּה נִקְרֵאת אֲגֻדָּה אַחַת בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיַּרְא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרַיְמָה׳ (בראשית כו, ב) - זוֹ דַּרְגָּה רָעָה שֶׁגָּרְמָה רָעַב שֶׁל תּוֹרָה וַעֲנִיּוּת שֶׁל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי קָבְעוּ: ׳שְׁכֹן בָּאָרֶץ׳ - זוֹ שְׁכִינָה, וְקָבְעוּ הָרִאשׁוֹנִים: כָּל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ. וְאַבְרָם דַּרְגָּתוֹ אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳גּוּר אַרְיֵה׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לוֹ הקב"ה ׳גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת׳. יָמִין שָׁם - יְה"וּ הָעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן אֶהְיֶ"ה, וְשָׁם ו', בִּגְלַל ה' שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִיא הָאָרֶץ. וּמִצַּד יָמִין נִקְרֵאת ׳בָּאָרֶץ׳, שֶׁשָּׁם אָב, ב'א בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת אָב, וְזֶה הוּא בָּאָרֶ"ץ, ׳כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׳ - ׳וְאֶהְיֶה עִמָּךְ׳ - זֶה יה'ו בְּחֶשְׁבּוֹן אֶהְיֶה, בִּגְלַל ה', ׳וְאֶהְיֶה עִמָּךְ׳ - ו', שֶׁהוּא בֵּן יָ"הּ מִן ׳אֶהְיֶה עִמָּךְ׳. ׳וַאֲבָרֶכְךָ׳ - שֶׁהַבְּרָכוֹת מִצַּד כֹּהֵן הֵן. שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה נִקְרֵאת ׳בְּרָכָה׳ מִצַּד יָמִין, ׳וְקְדֻשָּׁה׳ מִצַּד שְׂמֹאל. וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִקְרָא ׳יְבָרֵךְ׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל׳. וּמִצַּד שְׂמֹאל נִקְרָא ׳קֹדֶשׁ׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולית עברה אלא מות דאתמר ׳רגלה יורדות מות׳ דעלה אתמר ׳כי המות יפריד בין׳ א'ח לד'. ובגין דא עברה היא בידו וחוזרין עליה מעורכי המלחמה. ודאי נפיק מתמן בחובא דא ימות. והאי איהו ׳אחת דבר אלהים׳. זה צדיק דאיהו יום שבת. זכור ושמור בדבור אחד צריכין ליחדא לון בה ולמעבד לון חד. והא אוקמוה זכור לזכר שמור לנוקבא. אבל מסטרא דימינא ושמאלא אנון תרויהו תרין פקודין. וכגונא דא כל פקודין. ובגין דא מחלקת דאיהו בין חבריא בתפלין ושאר פקודין בימינא ושמאלא איהו. אבל בעמודא דאמצעיתא לית תמן מחלקת. בגין דאיהו עקרא דגמרא דאיהי שלמה. ומתמן אתקרי יעקב איש תם איהו ו' כליל שית סדרי משנה. ה' גמרא דילה איהי תם בתלת אבהן יה"ו ובה אשתלים יהוה. ובגין דא בכל אתר דענפין מתפרדין לימינא ושמאלא. אבל לתתא אקרי אגדה חדא בעמודא דאמצעיתא. ובגין דא ׳וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה׳. דא דרגא בישא דגרמת כפנא דאוריתא ועניותא דפקודין דאוריתא, דהא אוקמוה ׳שכן בארץ׳ דא שכינתא והא אוקמוה קדמאין, כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ואברם דרגה אריה דאתמר בה גור אריה. ובגין דא אמר לו הקודשא בריך הוא ׳גור בארץ הזאת׳. ימינא תמן יה"ו דסליק לחשבן אהי"ה ותמן ו' בגין ה' דאברהם דאיהי הארץ. ומסטרא דימינא אתקרי בארץ דתמן אב ב'א בהפוך אתון אב והאי איהו באר"ץ ׳כי אב המון גוים נתתיך׳. ׳ואהיה עמך׳ דא יה'ו בחשבן אהיה. בגין ה' ׳ואהיה עמך׳ ו' דאיהו בן י"ה מן ׳אהיה עמך׳. ואברכך דברכאן מסטרא דכהנא אנון. שכינתא עלאה אתקריאת ברכה מסטרא דימינא. וקדושא מסטרא דשמאלא. ועמודא דאמצעיתא אתקרי יברך הדא הוא דכתיב ׳בך יברך ישראל׳. ומסטרא דשמאלא אתקרי קדש הדא הוא דכתיב ׳קדש ישראל לה׳ '.
התרגום: ואין עברה אלא מות, שנאמר ׳רגליה ירדות מות׳, שעליה נאמר ׳כי המות יפריד בין א'ח לד'׳. ומשום כך עברה היא בידו, וחוזרים עליה מעורכי המלחמה, ואם יוצא משם בחטא זה - ימות. וזה הוא ׳אחת דבר אלהים׳ - זה צדיק, שהוא יום שבת. ׳זכור׳ ׳ושמור׳ בדבור אחד, צריכים ליחד אותם בו ולעשותם אחד. והרי קבעו: ׳זכור׳ לזכר, ׳שמור׳ לנקבה. אבל מצד ימין ושמאל שתיהן שתי מצוות, וכעין זה כל המצוות. ומשום כך המחלקת שבין החברים בתפלין ושאר המצוות - בימין ושמאל היא. אבל בעמודא דאמצעיתא אין שם מחלקת, משום שהוא עקר הגמרא שהיא שלמה. ומשם נקרא יעקב ׳איש תם׳, הוא ו' הכולל ששה סדרי משנה. ה' - גמרתה היא ׳תם׳ בשלשת האבות יה"ו, ובו נשלמת יהוה. ומשום כך בכל מקום שהענפים נפרדים לימין ולשמאל, אבל למטה נקראת אגדה אחת בעמודא דאמצעיתא. ומשום כך ׳וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה׳ (בראשית כו, ב) - זו דרגה רעה שגרמה רעב של תורה ועניות של מצוות התורה, שהרי קבעו: ׳שכן בארץ׳ - זו שכינה, וקבעו הראשונים: כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ואברם דרגתו אריה, שנאמר בו ׳גור אריה׳, ומשום כך אמר לו הקב"ה ׳גור בארץ הזאת׳. ימין שם - יה"ו העולה לחשבון אהי"ה, ושם ו', בגלל ה' של אברהם שהיא הארץ. ומצד ימין נקראת ׳בארץ׳, ששם אב, ב'א בהפוך אותיות אב, וזה הוא באר"ץ, ׳כי אב המון גוים נתתיך׳ - ׳ואהיה עמך׳ - זה יה'ו בחשבון אהיה, בגלל ה', ׳ואהיה עמך׳ - ו', שהוא בן י"ה מן ׳אהיה עמך׳. ׳ואברכך׳ - שהברכות מצד כהן הן. שכינה עליונה נקראת ׳ברכה׳ מצד ימין, ׳וקדשה׳ מצד שמאל. ועמודא דאמצעיתא נקרא ׳יברך׳, זהו שכתוב ׳בך יברך ישראל׳. ומצד שמאל נקרא ׳קדש׳, זהו שכתוב ׳קדש ישראל לה׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה ביתרו מאמר טו, ה (עט:) ◆ ומה דלא אמר אלהינו וכו' אבל במקום אחר תירץ לפי שאותו הדור שנכנסו לארץ היו אחוזים במ' ומשה למעלה ממנה ולכך אמ"ל אלהיך ולא אלהי כי הוא אחוז בת"ת. דהא יעקב נ"ב מלכות: וישראל נ"ב ת"ת ובדרגא חד…
יהל אור: מן המקבילה בבהר מאמר ז, ב (קט:) ◆ בכל ישראל כו'. דקוב"ה נשמתא ושכינתא גופא וישראל איברים ולכן כשנתרחק בעו"ה נשמתא נתפזרו האיברים וגלו ישראל: אחד ועלת העלות תמן. כצ"ל: על כס י"ה. ר"ל דכל זמן ש ו"ה חסר שם גם הכסא אינו שלם אבל…
אור החמה: מן המקבילה ביתרו מאמר טו, ה (עט:) משום דהא משה וגו' הענין לפי שהטעם שלא נכנס מרע"ה בא"י היה שהוא מעלמא עילאה דהיינו יובלא וארעא קדישא היא שמיטה א"כ הא בהא תליא מרע"ה לא נכנס לארץ שהיא שמיטה לכך היה אומר כנגד הנכנסים ה' אליך…