ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 126: עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים › פיסקה 11

׳וירא אליו ה׳ מצד האספקלריא המאירה - ונצח והוד שני הנביאים

זוהר חדש · עוד לפרשת שלח לך - גלגול הנשמה ב ׳לך לך׳ ו ׳נעשה אדם׳ בשתוף התחתונים · מאמר 126 · פיסקה 11

לשון הזוהר

׳וַיַּרְא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרַיְמָה׳ וְכו ּ'. (בראשית כ״ו:ב׳) פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר וַיֵּרָא אֵלָיו ה', מִסִּטְרָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא הָכֵי אִיהוּ, ה' בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה כְּנִשְׁמְתָא בְּגוּפָא דְּבַר נָשׁ. וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמַר וַיַּרְא אֵלָיו ה', אִתְגַּלֵּי בְּרַחֲמֵי לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דְּאִתְגְּלֵי לוֹן בְּפֻרְקָנָא דְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. אַדְּהָכֵי הָא סָבָא דְּסָבִין אִזְדְּמַן לְגַבֵּי וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מִסִּטְרָא דִּנְבוּאָה כָּל סְפִירָן אִתְכְּלִילָן תַּמָּן. אֲבָל שֵׁם יְ"יָ הוּא בְּכָל אֲתַר וַדַּאי. אֲבָל נְבוּאָה דַּרְגָּא יְדִיעָה אִית לָהּ. וְהָכֵי צְלוֹתָא כָּל סְפִירָן אִתְכְּלִילָן בָּהּ. אֲבָל כָּל חֲדָא וַחֲדָא אִית לָהּ דַּרְגָּא יְדִיעָה דַּרְגָּא יְדִיעָא אִית לָהּ וְהָכֵי בְּכָל אִנּוּן פִּקּוּדָא כָּל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא כָּל סְפִירָן אִתְכְּלִילָן בָּהּ אֲבָל. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי מִצְוָה דְּכֻלְּהוּ פִּקּוּדִין וּבֵהּ אִתְכְּלִילָן כֻּלְּהוּ נְבִיאִים וַדַּאי נֶצַח וָהוֹד, וּבְהוֹן אִתְכַּלְּיָן עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִתַּמָּן אִתְקְרֵי אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא דְּנֶצַח דְּבֵהּ אִיהוּ אוֹר צַח. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳. שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא מִסִּטְרָא דְּהוֹד אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. וְאִנּוּן כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה. וּכְתִיב בּוֹ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם וְאִנּוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא חֶסֶד וּגְבוּרָה דִּי בְּהוֹן תְּרֵין יוּדִין (נראה ידין) לְמִכְתַּב. וְאִנּוּן ה' ה' חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן דְּיַד יְמִינָא, וְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן דְּיָד שְׂמָאלָא. רוּחָא דְּקֻדְשָׁא ו' אִיהוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עָלַיְהוּ ה"ה ו' וְעִם י' דְּהִיא חָכְמָה אִתְעֲבִידַת יהו'ה וְאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד תְּרֵין נְבִיאֵי, תְּרֵין כְּתוּבִים, תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְיְהִיבוּ מִימִינָא וּשְׂמָאלָא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ אוֹרַיְתָא דְּבִכְתָב מִימִינָא. מַלְכוּת אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה מִשְּׂמָאלָא, וְאִיהוּ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא מִימִינָא וְאִיהִי אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא מִשְּׂמָאלָא. וְאִנּוּן רוּחָא דְּקֻדְשָׁא דְּכָר וְנוּקְבָא. מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק מִתְחַבְּרָן עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא בֵּין בְּאוֹרַיְתָא בֵּין בַּכְּתוּבִים בֵּין בַּנְּבִיאִים. וּבְגִין דָּא ׳כִּי כָּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳.

תרגום

׳וַיַּרְא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרַיְמָה׳ וְכוּ'. (בראשית כ״ו:ב׳) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ׳וַיֵּרָא אֵלָיו ה'׳ - מִצַּד אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה כָּךְ הוּא, ה' בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה כִּנְשָׁמָה בְּגוּף הָאָדָם. וּמִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נֶאֱמַר ׳וַיֵּרָא אֵלָיו ה'׳ - מִתְגַּלֶּה בְּרַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, כְּעֵין שֶׁנִּתְגַּלָּה לָהֶם בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף׳. בֵּינְתַיִם הִנֵּה סָבָא דְּסָבִין נִזְדַּמֵּן אֵלָיו וְאָמַר: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, מִצַּד נְבוּאָה כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלוֹת שָׁם. אֲבָל שֵׁם ה' הוּא בְּכָל מָקוֹם וַדַּאי, אֲבָל לַנְּבוּאָה יֵשׁ דַּרְגָּה יְדוּעָה. וְכָךְ הַתְּפִלָּה, כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ, אֲבָל לְכָל אַחַת וְאַחַת יֵשׁ דַּרְגָּה יְדוּעָה. וְכָךְ בְּכָל אוֹתָן הַמִּצְווֹת, בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ, אֲבָל. וְהַשְּׁכִינָה הִיא הַמִּצְוָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, וּבָהּ כְּלוּלִים כָּל הַנְּבִיאִים וַדַּאי, נֶצַח וָהוֹד, וּבָהֶם כְּלוּלִים עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינָה. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִשָּׁם נִקְרָא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה שֶׁל נֶצַח, שֶׁבּוֹ אוֹר צַח, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר ׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳. הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, מִצַּד הוֹד נִקְרֵאת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. וְהֵם ׳כְּתֻבִים מִזֶּה וּמִזֶּה׳, וְכָתוּב בּוֹ ׳מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם׳, וְהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל, חֶסֶד וּגְבוּרָה, שֶׁבָּהֶם שְׁתֵּי יוּדִי"ן (נראה ידין) לִכְתֹּב. וְהֵן ה' ה' חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד יָמִין וְחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד שְׂמֹאל. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ - ו' הוּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. עֲלֵיהֶן ה"ה ו', וְעִם י' שֶׁהִיא חָכְמָה נַעֲשֵׂית יהו'ה, וְהֵם נֶצַח וְהוֹד - שְׁנֵי נְבִיאִים, שְׁנֵי כְּתוּבִים, שְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הוּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִיָּמִין. מַלְכוּת - תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִשְּׂמֹאל. וְהוּא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה מִיָּמִין, וְהִיא אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מִשְּׂמֹאל. וְהֵם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, זָכָר וּנְקֵבָה. מִצַּד הַצַּדִּיק מִתְחַבְּרִים עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינָה, בֵּין בַּתּוֹרָה בֵּין בַּכְּתוּבִים בֵּין בַּנְּבִיאִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה׳ וכו '. (בראשית כ״ו:ב׳) פתח רבי שמעון ואמר וירא אליו ה', מסטרא דאספקלריא דנהרא הכי איהו, ה' בכל ספירה וספירה כנשמתא בגופא דבר נש. ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתמר וירא אליו ה', אתגלי ברחמי לישראל כגונא דאתגלי לון בפרקנא דגלותא דמצרים דאתמר בה אני ולא מלאך אני ולא שרף. אדהכי הא סבא דסבין אזדמן לגבי ואמר, בוצינא קדישא מסטרא דנבואה כל ספירן אתכלילן תמן. אבל שם י"י הוא בכל אתר ודאי. אבל נבואה דרגא ידיעה אית לה. והכי צלותא כל ספירן אתכלילן בה. אבל כל חדא וחדא אית לה דרגא ידיעה דרגא ידיעא אית לה והכי בכל אנון פקודא כל פקודא ופקודא כל ספירן אתכלילן בה אבל. ושכינתא איהי מצוה דכלהו פקודין ובה אתכלילן כלהו נביאים ודאי נצח והוד, ובהון אתכלין עמודא דאמצעיתא ושכינתא. עמודא דאמצעיתא מתמן אתקרי אספקלריא דנהרא דנצח דבה איהו אור צח. ובגינה אתמר ׳והשביע בצחצחות נפשך׳. שכינתא דאיהי מלכותא קדישא מסטרא דהוד אתקריאת אספקלריא דלא נהרא. ואנון כתובים מזה ומזה. וכתיב בו משני עבריהם ואנון ימינא ושמאלא חסד וגבורה די בהון תרין יודין (נראה ידין) למכתב. ואנון ה' ה' חמש אצבען דיד ימינא, וחמש אצבען דיד שמאלא. רוחא דקדשא ו' איהו תורה שבכתב עליהו ה"ה ו' ועם י' דהיא חכמה אתעבידת יהו'ה ואנון נצח והוד תרין נביאי, תרין כתובים, תרין לוחין דאוריתא דאתיהיבו מימינא ושמאלא. עמודא דאמצעיתא איהו אוריתא דבכתב מימינא. מלכות אוריתא דבעל פה משמאלא, ואיהו אספקלריא דנהרא מימינא ואיהי אספקלריא דלא נהרא משמאלא. ואנון רוחא דקדשא דכר ונוקבא. מסטרא דצדיק מתחברן עמודא דאמצעיתא ושכינתא בין באוריתא בין בכתובים בין בנביאים. ובגין דא ׳כי כל בשמים ובארץ׳.

התרגום: ׳וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה׳ וכו'. (בראשית כ״ו:ב׳) פתח רבי שמעון ואמר: ׳וירא אליו ה'׳ - מצד אספקלריא המאירה כך הוא, ה' בכל ספירה וספירה כנשמה בגוף האדם. ומצד עמודא דאמצעיתא נאמר ׳וירא אליו ה'׳ - מתגלה ברחמים לישראל, כעין שנתגלה להם בגאלת מצרים, שנאמר בו ׳אני ולא מלאך, אני ולא שרף׳. בינתים הנה סבא דסבין נזדמן אליו ואמר: בוצינא קדישא, מצד נבואה כל הספירות כלולות שם. אבל שם ה' הוא בכל מקום ודאי, אבל לנבואה יש דרגה ידועה. וכך התפלה, כל הספירות כלולות בה, אבל לכל אחת ואחת יש דרגה ידועה. וכך בכל אותן המצוות, בכל מצוה ומצוה כל הספירות כלולות בה, אבל. והשכינה היא המצוה של כל המצוות, ובה כלולים כל הנביאים ודאי, נצח והוד, ובהם כלולים עמודא דאמצעיתא ושכינה. עמודא דאמצעיתא משם נקרא אספקלריא המאירה של נצח, שבו אור צח, ובגללו נאמר ׳והשביע בצחצחות נפשך׳. השכינה, שהיא המלכות הקדושה, מצד הוד נקראת אספקלריא שאינה מאירה. והם ׳כתבים מזה ומזה׳, וכתוב בו ׳משני עבריהם׳, והם ימין ושמאל, חסד וגבורה, שבהם שתי יודי"ן (נראה ידין) לכתב. והן ה' ה' חמש אצבעות יד ימין וחמש אצבעות יד שמאל. רוח הקדש - ו' הוא תורה שבכתב. עליהן ה"ה ו', ועם י' שהיא חכמה נעשית יהו'ה, והם נצח והוד - שני נביאים, שני כתובים, שני לוחות התורה שנתנו מימין ומשמאל. עמודא דאמצעיתא הוא תורה שבכתב מימין. מלכות - תורה שבעל פה משמאל. והוא אספקלריא המאירה מימין, והיא אספקלריא שאינה מאירה משמאל. והם רוח הקדש, זכר ונקבה. מצד הצדיק מתחברים עמודא דאמצעיתא ושכינה, בין בתורה בין בכתובים בין בנביאים. ומשום כך ׳כי כל בשמים ובארץ׳.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בויגש מאמר א, ט (רה:) ועם זה ביאר הכתוב, שאמרו ישראל אל הנוקבא דז"א, שנקראת אתה, מטעם היותה עלמא דאתגליא כי הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א נקראת הוא, דהיינו נסתר, ולא אתה, כנודע. ומתוך שהיא, עלמא דאתגלייא עם הארת החכמה,…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פט, יב (מו.) מסט' דאספקלריא כו' הכי איהו כו' כנשמתא כו'. רמז על גלות השכינה והנשמה כנ"ל והתגלות ה' להם שמא דקב"ה כנ"ל ונשמתא שנתגלה בגוף וז"ש כנשמתא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: