ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 124: תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים › פיסקה 22

בת בתחלה סימן טוב לבנים - תורה נבואה רוח הקדש ובת קול בשכינה

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים · מאמר 124 · פיסקה 22

לשון הזוהר

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. (בראשית א׳:א׳) הַאי קְרָא אִתְפְּרַשׁ לְע' אַנְפִּין בְּמַה דְּאוֹקְמוּהּ רַבָּנָן ע' אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא. בְּרֵאשִׁי"ת בַּת בִּתְחִלָּה אַמַּאי. אֶלָּא הָכֵי אוֹקְמוּהּ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין בַּת בִּתְחִלָּה סִימָן טוֹב לְבָנִים. וּמַאי נִיהוּ אִלֵּין שִׁית סְפִירָן דִּכְלִילָן בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ (שמות) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה הַ' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (שמות). וְאִנּוּן שִׁית זִמְנִין טוֹב דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבְיוֹמָא תְּלִיתָאָה תְּרֵין זִמְנִין טוֹב. חַד דְּיוֹמָא תִּנְיָנָא דִּבְרֵאשִׁית, וְחַד דְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה. וְאִנּוּן (דברים הימים א כט) ׳הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד כִּי כָּל׳. דְּאִיהוּ צַדִּיק. וְהַאי בַּת אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מַלְכוּת הַקֹּדֶשׁ, עֲשִׂירָאָה לְט', וּשְׁבִיעָאָה לְשִׁית, וּרְבִיעָאָה לִתְלָת אֲבָהָן, וּתְמִינָאָה לְז' חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְאִיהִי בַּת קוֹל רְבִיעָאָה לִתְלָת דַּרְגִּין דַּהֲווֹ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהוֹן יִשְׂרָאֵל בְּאַרְכְּהוֹן וְאִנּוּן תּוֹרָה. נְבוּאָה. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בַּת קוֹל. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ בַּמַּלְכוּת קַדִּישָׁא, אִיהִי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא תּוֹרַת ה' תְּמִימָה. וְאִיהִי נְבוּאָה מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד דְּאִנּוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, בְּכָל צוּרוֹת וּמַרְאוֹת וְדִמְיוֹנוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת דִּנְבִיאֵי, כֻּלְּהוּ רְשִׁימִין בָּבַת עַיִן דְּאִיהִי לַבַּת ׳אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳, י' כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר מַרְאוֹת, וּנְהִירָא מל'ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, כְּלִילָא מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וּבָהּ הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב יוֹדֵעַ הַלֵּב מֵבִין. לֵ'ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה. וְעָלַהּ אוֹקְמוּהּ מָארֵי קַבָּלָה, נָגַע בַּבַּת וְכָלַל בָּהּ כָּל הַמַּאֲמָרוֹת וְהַנְּתִיבוֹת. וְעֶשֶׂר אֲמִירָן וְל'ב נְתִיבוֹת, אִנּוּן מ'ב דְּרָמִיז בְּהוֹן מֹשֶׁה בְּשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים. כִּ'י בִּ'י חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. כִּ'י בִּ'י מ"ב, דִּבְהוֹן אִתְקְרִיאַת יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה יָד רָמָה. וְאִיהִי רוּחַ הַ'קֹּדֶשׁ מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק חַי עָלְמִין. וְאִיהִי בַּת קוֹל מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִתְקְרֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר ׳הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב׳. (שמות י״ט:י״ט) ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֵנוּ בְּקוֹל׳. אִיהִי בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה דְּאִתְּמַר (שיר השירים ב׳:י״ד) ׳יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע׳. וְאוֹקְמוּהּ עָלַהּ בַּת קוֹל הָיְתָה יוֹצֵאת מִן הַשָּׁמַיִם וְאוֹמֶרֶת הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. אִיהִי בַּת קוֹל דְּאִתְּמַר עָלַהּ (תהילים י״ז:ח׳) ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן׳. אִיהִי בַּת דְּאִתְּמַר בָּהּ (תהילים מ״ה:י״ד) ׳כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה וְגוֹ'׳. פְּנִימָה לַמִּשְׁנָה דְּפָנִים דְּאִנּוּן נִרְאִים מִסִּטְרָא דיהו'ה. ׳מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשֵׁהּ׳ מִסִּטְרָא דאדנ"י דְּאִיהִי דִּין דִּגְבוּרָה וְאִיהִי פְּנִימָה רַחֲמִים. דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּנָטִיל ביְמִינָא וּכְלִילָן כַּחֲדָא יאהדונה'י. אֲדֹנָ'י לְבוּשָׁא ליהו'ה וְאָת י' ׳כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳. וְאִנּוּן בַּת עֵינָא יְמִינָא וּבַת עֵינָא שְׂמָאלָא יְיָ מִן יאהדונה'י. וְאִיהִי בַּת מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בַּת הָיְתָה לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר וְה' ׳בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (בראשית כג).

תרגום

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. (בראשית א׳:א׳) - הַכָּתוּב הַזֶּה מִתְפָּרֵשׁ לְשִׁבְעִים פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ רַבָּנָן: שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. בראשי"ת - בַּת בִּתְחִלָּה, לָמָּה? כָּךְ בֵּאֲרוּ רַבָּנָן הַמִּשְׁנָה: בַּת בִּתְחִלָּה סִימָן טוֹב לְבָנִים. וּמַהוּ זֶה? אֵלֶּה שֵׁשׁ סְפִירוֹת הַכְּלוּלוֹת בְּעַמּוּד הָאֶמְצַע, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן (שמות) ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (שמות). וְאִנּוּן שִׁית זִמְנִין טוֹב דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבְיוֹמָא תְּלִיתָאָה תְּרֵין זִמְנִין טוֹב. חַד דְּיוֹמָא תִּנְיָנָא דִּבְרֵאשִׁית, וְחַד דְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה. וְאִנּוּן (דברים הימים א כט) הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כָל׳ - שֶׁהוּא הַצַּדִּיק. וְהַ'בַּת' הַזֹּאת - הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, מַלְכוּת הַקֹּדֶשׁ, עֲשִׂירִית לְתֵשַׁע, וּשְׁבִיעִית לְשֵׁשׁ, וּרְבִיעִית לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וּשְׁמִינִית לְשֶׁבַע - חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְהִיא בַּת קוֹל רְבִיעִית לִשְׁלֹשׁ דַּרְגּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶן יִשְׂרָאֵל בְּאָרְכָּם, וְהֵן: תּוֹרָה, נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בַּת קוֹל - וְכֻלָּן כְּלוּלוֹת בָּהּ בַּמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה. הִיא תּוֹרָה מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצַע - 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה', וְהִיא נְבוּאָה מִצַּד נֵצַח וְהוֹד שֶׁהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי הָאֱמֶת - בְּכָל הַצּוּרוֹת וְהַמַּרְאוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַחֲזוֹנוֹת שֶׁל הַנְּבִיאִים, כֻּלָּן חֲקוּקוֹת בְּבַת הָעַיִן שֶׁהִיא ׳לַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳ - י' כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר מַרְאוֹת, וּמְאִירָה מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם ׳אֱלֹהִים׳ שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כְּלוּלָה מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וּבָהּ ׳הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב יוֹדֵעַ, הַלֵּב מֵבִין׳ - לֵ'ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה. וְעָלֶיהָ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה: ׳נָגַע בַּבַּת׳ וְכָלַל בָּהּ אֶת כָּל הַמַּאֲמָרוֹת וְהַנְּתִיבוֹת. וְעֶשֶׂר אֲמִירוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת - הֵן מ"ב שֶׁרָמַז בָּהֶן מֹשֶׁה בְּשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים: ׳כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ׳ - כִּי בִי - מ"ב - שֶׁבָּהֶם נִקְרֵאת ׳יָד הַגְּדוֹלָה׳, ׳יָד הַחֲזָקָה׳, ׳יָד רָמָה׳. וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִצַּד הַצַּדִּיק חַי עוֹלָמִים, וְהִיא בַּת קוֹל מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁנִּקְרָא ׳קוֹל הַשּׁוֹפָר׳, ׳הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב׳ (שמות י״ט:י״ט) ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳. הִיא בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב׳:י״ד) ׳יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע׳, וּבֵאֲרוּהָ: בַּת קוֹל הָיְתָה יוֹצֵאת מִן הַשָּׁמַיִם וְאוֹמֶרֶת ׳הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי׳. הִיא בַּת קוֹל שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ (תהילים י״ז:ח׳) ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן׳. הִיא ׳בַּת׳ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהילים מ״ה:י״ד) ׳כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה (תהלים מה, יד)׳ וְגוֹ' - ׳פְּנִימָה׳ לְשֵׁנִי הַפָּנִים הַנִּרְאִים מִצַּד יהו'ה, ׳מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׳ מִצַּד אדנ"י שֶׁהִיא דִּין שֶׁל גְּבוּרָה, וְהִיא ׳פְּנִימָה' רַחֲמִים שֶׁל עַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁנּוֹטֵל בְּיָמִין וּכְלוּלִים כְּאֶחָד יאהדונה'י. אֲדֹנָ'י לְבוּשׁ לַיהו'ה, וְאוֹת י' - ׳כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳, וְהֵן בַּת עַיִן יְמָנִית וּבַת עַיִן שְׂמָאלִית - יְיָ מִן יאהדונה'י. וְהִיא ׳בַּת׳ מִצַּד חֶסֶד - דַּרְגַּת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳בַּת הָיְתָה לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ׳, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כג) ׳וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בראשית ברא אלהים. (בראשית א׳:א׳) האי קרא אתפרש לע' אנפין במה דאוקמוה רבנן ע' אנפין לאוריתא. בראשי"ת בת בתחלה אמאי. אלא הכי אוקמוה רבנן דמתניתין בת בתחלה סימן טוב לבנים. ומאי ניהו אלין שית ספירן דכלילן בעמודא דאמצעיתא דאתמר עליהו (שמות) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות). ואנון שית זמנין טוב דעובדא דבראשית. וביומא תליתאה תרין זמנין טוב. חד דיומא תנינא דבראשית, וחד דיומא תליתאה. ואנון (דברים הימים א כט) ׳הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל׳. דאיהו צדיק. והאי בת איהי שכינתא תתאה מלכות הקדש, עשיראה לט', ושביעאה לשית, ורביעאה לתלת אבהן, ותמינאה לז' חג שמיני עצרת. ואיהי בת קול רביעאה לתלת דרגין דהוו משתמשים בהון ישראל בארכהון ואנון תורה. נבואה. רוח הקדש. בת קול. וכלהו כלילן בה במלכות קדישא, איהי תורה מסטרא דעמודא דאמצעיתא תורת ה' תמימה. ואיהי נבואה מסטרא דנצח והוד דאנון תרי נביאי קשוט, בכל צורות ומראות ודמיונות וחזיונות דנביאי, כלהו רשימין בבת עין דאיהי לבת ׳אש מתוך הסנה׳, י' כלילא מעשר מראות, ונהירא מל'ב אלהים דעובדא דבראשית, כלילא מעשרה מאמרות, ובה הלב רואה, הלב יודע הלב מבין. ל'ב נתיבות פליאות חכמה. ועלה אוקמוה מארי קבלה, נגע בבת וכלל בה כל המאמרות והנתיבות. ועשר אמירן ול'ב נתיבות, אנון מ'ב דרמיז בהון משה בשיר של פגעים. כ'י ב'י חשק ואפלטהו. כ'י ב'י מ"ב, דבהון אתקריאת יד הגדולה יד החזקה יד רמה. ואיהי רוח ה'קדש מסטרא דצדיק חי עלמין. ואיהי בת קול מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאתקרי קול השופר ׳הקול קול יעקב׳. (שמות י״ט:י״ט) ׳משה ידבר והאלהים יעננו בקול׳. איהי בת קול שמנהמת כיונה דאתמר (שיר השירים ב׳:י״ד) ׳יונתי בחגוי הסלע׳. ואוקמוה עלה בת קול היתה יוצאת מן השמים ואומרת הלכה כפלוני. איהי בת קול דאתמר עלה (תהילים י״ז:ח׳) ׳שמרני כאישון בת עין׳. איהי בת דאתמר בה (תהילים מ״ה:י״ד) ׳כל כבודה בת מלך פנימה וגו'׳. פנימה למשנה דפנים דאנון נראים מסטרא דיהו'ה. ׳ממשבצות זהב לבושה׳ מסטרא דאדנ"י דאיהי דין דגבורה ואיהי פנימה רחמים. דעמודא דאמצעיתא דנטיל בימינא וכלילן כחדא יאהדונה'י. אדנ'י לבושא ליהו'ה ואת י' ׳כבודה בת מלך פנימה׳. ואנון בת עינא ימינא ובת עינא שמאלא יי מן יאהדונה'י. ואיהי בת מסטרא דחסד דרגא דאברהם, דאתמר בת היתה לאברהם ובכל שמה, שנאמר וה' ׳ברך את אברהם בכל׳ (בראשית כג).

התרגום: בראשית ברא אלהים. (בראשית א׳:א׳) - הכתוב הזה מתפרש לשבעים פנים, כמו שבארו רבנן: שבעים פנים לתורה. בראשי"ת - בת בתחלה, למה? כך בארו רבנן המשנה: בת בתחלה סימן טוב לבנים. ומהו זה? אלה שש ספירות הכלולות בעמוד האמצע, שנאמר עליהן (שמות) ׳כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות). ואנון שית זמנין טוב דעובדא דבראשית. וביומא תליתאה תרין זמנין טוב. חד דיומא תנינא דבראשית, וחד דיומא תליתאה. ואנון (דברים הימים א כט) הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל׳ - שהוא הצדיק. וה'בת' הזאת - השכינה התחתונה, מלכות הקדש, עשירית לתשע, ושביעית לשש, ורביעית לשלשת האבות, ושמינית לשבע - חג שמיני עצרת. והיא בת קול רביעית לשלש דרגות שהיו משתמשים בהן ישראל בארכם, והן: תורה, נבואה, רוח הקדש, בת קול - וכלן כלולות בה במלכות הקדושה. היא תורה מצד עמוד האמצע - 'תורת ה' תמימה', והיא נבואה מצד נצח והוד שהם שני נביאי האמת - בכל הצורות והמראות והדמיונות והחזונות של הנביאים, כלן חקוקות בבת העין שהיא ׳לבת אש מתוך הסנה׳ - י' כלולה מעשר מראות, ומאירה משלשים ושתים ׳אלהים׳ של מעשה בראשית, כלולה מעשרה מאמרות, ובה ׳הלב רואה, הלב יודע, הלב מבין׳ - ל'ב נתיבות פליאות חכמה. ועליה בארו בעלי הקבלה: ׳נגע בבת׳ וכלל בה את כל המאמרות והנתיבות. ועשר אמירות ושלשים ושתים נתיבות - הן מ"ב שרמז בהן משה בשיר של פגעים: ׳כי בי חשק ואפלטהו׳ - כי בי - מ"ב - שבהם נקראת ׳יד הגדולה׳, ׳יד החזקה׳, ׳יד רמה׳. והיא רוח הקדש מצד הצדיק חי עולמים, והיא בת קול מצד עמוד האמצע שנקרא ׳קול השופר׳, ׳הקול קול יעקב׳ (שמות י״ט:י״ט) ׳משה ידבר והאלהים יעננו בקול׳. היא בת קול שמנהמת כיונה, שנאמר (שיר השירים ב׳:י״ד) ׳יונתי בחגוי הסלע׳, ובארוה: בת קול היתה יוצאת מן השמים ואומרת ׳הלכה כפלוני׳. היא בת קול שנאמר עליה (תהילים י״ז:ח׳) ׳שמרני כאישון בת עין׳. היא ׳בת׳ שנאמר בה (תהילים מ״ה:י״ד) ׳כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה, יד)׳ וגו' - ׳פנימה׳ לשני הפנים הנראים מצד יהו'ה, ׳ממשבצות זהב לבושה׳ מצד אדנ"י שהיא דין של גבורה, והיא ׳פנימה' רחמים של עמוד האמצע שנוטל בימין וכלולים כאחד יאהדונה'י. אדנ'י לבוש ליהו'ה, ואות י' - ׳כבודה בת מלך פנימה׳, והן בת עין ימנית ובת עין שמאלית - יי מן יאהדונה'י. והיא ׳בת׳ מצד חסד - דרגת אברהם, שנאמר: ׳בת היתה לאברהם ובכל שמה׳, שנאמר (בראשית כג) ׳וה' ברך את אברהם בכל׳.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בבראשית מאמר טו, ח (כג.) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וכו' הא אוקמוה כל אתר דכתיב אלה פסל את הראשונים. הנה הכתוב הזה בא לפרט התולדות הנמשכות מאבות הבריאה. וזה, כי עד כאן לא דברה תורה רק באבות הבריאה הנרמזים…

מקדש מלך: מן המקבילה בבראשית מאמר טו, ו (כג.) ויתי יד ימינא דאיהו פשוטה לקבל שבים ודא שכינת': פירוש אעפ"י שהסכימו חג"ת על דינו תבא המלכות ותצילהו בכח התשובה שעשה. יד ימין מסטרא דחסד פי' ה' אלהינו ה' הם י"ד אותיות וכן בגבורה כוז"ו…

יהל אור: מן המקבילה בפקודי מאמר מו, כח (רמו:) ◆ אלין ד' כו'. ר"ל הגלגלים ושנים האחרונים שוין, רק בצירוף ב' אותיות שניות של הב' שמות, כי הן בסוד ת"ת ומלכות שהן הוי"ה אדנ"י (ר"ל שב' אותיות אחרונות של ב' השמות הוי"ה אדני שהם ו"ה נ"' יש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: