זקיפה שניה לעלת העלות - שאין נביעה ועליה אלא ברשותו
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים · מאמר 124 · פיסקה 15
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין. וַדַּאי זְקִיפָה וְהַכְרָעָה תִּנְיָנָא צָרִיךְ לְעִלַּת הָעִלּוֹת. דְּנָחִית לֵהּ מֵעֵלָּא לְתַתָּא וּלְסָלְקָא בֵּהּ שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהוּ זָקֵף לָהּ בְּשֵׁם יְהוָֹ"ה דְּכֹלָּא בִּידֵהּ וּבִרְשׁוּתֵהּ עֲלִיָּה וִירִידָה וּנְבִיעוּ בִּרְשׁוּתֵהּ דְּלָא נָחִית אֶלָּא בִּרְשׁוּתֵהּ. וְאִם הוּא לֹא נָחִית נְבִיעוּ לֹא נָחִית. וְאִם הוּא לֹא נָחִית לֵית סְלִיקוּ לִשְׁכִינְתָּא וּנְבִיעוּ לֹא נָחִית לָהּ. חֲדוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא וַחֲדָא רִבִּי אֶלְעָזָר. נָפַק קָלָא וְאָמַר עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ׳ וְעַל רִבִּי אֶלְעָזָר וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
תרגום
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן: בָּרוּךְ בְּנִי לְעַתִּיק יוֹמִין. וַדַּאי, הַזְּקִיפָה וְהַהַכְרָעָה הַשְּׁנִיָּה צְרִיכוֹת לְעִלַּת הָעִלּוֹת, שֶׁיּוֹרֵד לָהּ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה וּלְהַעֲלוֹת בָּהּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא זוֹקֵף אוֹתָהּ בְּשֵׁם יהו"ה שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ - עֲלִיָּה וִירִידָה, וְהַנְּבִיעָה בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁאֵינָהּ יוֹרֶדֶת אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ. וְאִם הוּא אֵינוֹ יוֹרֵד - הַנְּבִיעָה אֵינָהּ יוֹרֶדֶת. וְאִם הוּא אֵינוֹ יוֹרֵד, אֵין עֲלִיָּה לַשְּׁכִינָה, וְהַנְּבִיעָה אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לָהּ. שָׂמְחוּ כָּל הַחֲבֵרִים, וְשָׂמַח רִבִּי אֶלְעָזָר. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן - ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ׳, וְעַל רִבִּי אֶלְעָזָר - ׳וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון בריך ברי לעתיק יומין. ודאי זקיפה והכרעה תנינא צריך לעלת העלות. דנחית לה מעלא לתתא ולסלקא בה שכינתא, דאיהו זקף לה בשם יהו"ה דכלא בידה וברשותה עליה וירידה ונביעו ברשותה דלא נחית אלא ברשותה. ואם הוא לא נחית נביעו לא נחית. ואם הוא לא נחית לית סליקו לשכינתא ונביעו לא נחית לה. חדו כלהו חבריא וחדא רבי אלעזר. נפק קלא ואמר על רבי שמעון ׳ישמח אביך ואמך׳ ועל רבי אלעזר ותגל יולדתך.
התרגום: אמר רבי שמעון: ברוך בני לעתיק יומין. ודאי, הזקיפה וההכרעה השניה צריכות לעלת העלות, שיורד לה מלמעלה למטה ולהעלות בה את השכינה, שהוא זוקף אותה בשם יהו"ה שהכל בידו וברשותו - עליה וירידה, והנביעה ברשותו, שאינה יורדת אלא ברשותו. ואם הוא אינו יורד - הנביעה אינה יורדת. ואם הוא אינו יורד, אין עליה לשכינה, והנביעה אינה יורדת לה. שמחו כל החברים, ושמח רבי אלעזר. יצאה בת קול ואמרה: על רבי שמעון - ׳ישמח אביך ואמך׳, ועל רבי אלעזר - ׳ותגל יולדתך׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פז, יז (מ:) מעילא לתתא. שמלכות כליל ע"ס מתתא לעילא: