ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 123: תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה › פיסקה 5

ארבע אותיות השם על ארבע מיתות בית דין - והקלפות הנקראות עריות

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 5

לשון הזוהר

וְאִתְּמַר בְּמִצְרָאֵי ׳לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו׳. ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳. וְחֹשֶׁךְ הוּא שְׂרֵפָה, וְעָלֵהּ אִתְּמַר ׳תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֶמּוֹ כַּקַּשׁ׳. וְדָא אִיהוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, אֶשָּׁא דְּאוֹרַיְתָא דְּאַכְלָא אֶשָּׁא נוּכְרָאָה. תְּהוֹ"ם הוּא הַמָּוֶ"ת. וְאִית תְּהוֹם אָחֳרָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ (תהילים מ״ב:ח׳) ׳תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ׳. מַאי צִנּוֹרֶיךָ. אִנּוּן צִנּוֹרִין דְּחָכְמְתָא דְּאִנּוּן וַוֵּי הָעַמּוּדִים. כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ, אִלֵּין טְעָמִים דְּאוֹרַיְתָא. וְגַלֶּיךָ, אִלֵּין נִקּוּדֵי אוֹרַיְתָא. עָלַי עָבָרוּ דָּא רָזָא דְּעִבּוּ"ר. דְּאִתְּמַר בֵּהּ (שמות ל״ד:ו׳) ׳וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳. וְאִית תְּהוֹם דְּאִיהוּ בְּהִפּוּךְ אַתְוָן הַמָּוֶת, וְאִיהוּ הֶרֶג. וְד' אַתְוָן דְּשֵׁם יְהוָֹ'ה שָׁלְטִין עַל ד' מִיתוֹת בֵּית דִּין סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק י' עֲבִידַת סְקִילָה בה"ו. ה' עָבִיד שְׂרֵפָה בְּתֹה"וּ דְּאִיהוּ קַו יָרֹק. וְאִיהוּ תְּשׁוּבָה. ה' אִתְלַבְּשַׁת בֵּהּ לְמֶעֱבַד דִּינָא בְּחַיָּבַיָּא. ו' אִתְלְבַשׁ בַּחֹשֶׁךְ לְמֶעֱבַד בֵּהּ חֵנֶק. ה' אִתְלְבַשׁ בַּתְּהוֹם דְּאִיהוּ הַמָּוֶת לְמֶעֱבַד בֵּהּ הֶרֶג. וְהָאָרֶץ כָּלִיל מִכֻּלְּהוּ קְלִפִּין, וּשְׁכִינְתָּא מִתְלַבְּשַׁת בָּהּ לְבַעֲרָא רוּחַ הַטֻמְאָה. כד"א ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳, וְאִית מָאן דְּאָמַר דִּבְאִלֵּין קְלִפִּין אִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּהִפּוּכָא הוה'י. וְרָזָא דְּמִלָּה וְכָל זֶה' אֵינֶנּ"וּ שׁוֹ"ה לִ"י. וְאִנּוּן ה' בְּתֹהוּ ו' בְּבֹהוּ. ב'ו הו'א אנ'י וה'ו. ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳. וְחֹשֶׁךְ בֵּהּ ה'. תְּהוֹם בֵּהּ י'. וְכַד אִיהִי ה' זְעֵירָא בִּקְלִפָּה דְּאִיהִי תֹּהוּ, מַה כְּתִיב לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ. דְּלֵית לָהּ חִבּוּרָא דְּיִחוּדָא עִם בַּעְלָהּ כַּד אִיהִי מִתְלַבְּשָׁא בְּתֹהוּ. וְאִלֵּין קְלִפִּין אִתְקְרִיאוּ עֲרָיוֹת, וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמֶּךָ לֹא תְגַלֵּה׳. דָּא חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם דְּאִנּוּן עֶרְוַת אַבָּא וְאִמָּא דְּאִנּוּן י'ה. עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ, תֹּהוּ וְחֹשֶׁךְ. עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַּת אָבִיךָ אוֹ בַּת אִמֶּךָ, דָּא ה' זְעֵירָא. כֻּלְּהוּ עֲרָיִין אִנּוּן הָכָא (תהו) וְהָכָא אִתְּמַר (ישעיהו כ״ג:י״ח) ׳לֶאֱכֹל לְשָׁבְעָה וְלִמְכַסֶּה עַתִּיק׳.

תרגום

וְנֶאֱמַר בַּמִּצְרִיִּים ׳לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו׳ (שמות י, כג). ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳. וְהַחֹשֶׁךְ הוּא שְׂרֵפָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֶמּוֹ כַּקַּשׁ׳ (שמות טו, ז), וְזוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ - אֵשׁ הַתּוֹרָה שֶׁאוֹכֶלֶת אֵשׁ זָרָה. תהו"ם הוּא המו"ת. וְיֵשׁ תְּהוֹם אַחֵר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהילים מ״ב:ח׳) ׳תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ׳ (תהלים מב, ח). מַהוּ ׳צִנּוֹרֶיךָ׳? אֵלֶּה צִנּוֹרוֹת הַחָכְמָה שֶׁהֵם וָוֵי הָעַמּוּדִים. ׳כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ׳ - אֵלֶּה טַעֲמֵי הַתּוֹרָה. ׳וְגַלֶּיךָ׳ - אֵלֶּה נִקּוּדֵי הַתּוֹרָה. ׳עָלַי עָבָרוּ׳ - זֶה סוֹד העבו"ר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות ל״ד:ו׳) ׳וַיַּעֲבֹר ה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳ (שמות לד, ו). וְיֵשׁ תְּהוֹם שֶׁהוּא בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת הַמָּוֶת, וְהוּא הֶרֶג. וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם יהו'ה שׁוֹלְטוֹת עַל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק. היו"ד עוֹשָׂה סְקִילָה בה"ו. הה"א עוֹשָׂה שְׂרֵפָה בתה"ו שֶׁהוּא הַקַּו הַיָּרֹק, וְהוּא תְּשׁוּבָה - הה"א מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרְשָׁעִים. הו"ו מִתְלַבֵּשׁ בַּחֹשֶׁךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ חֶנֶק. הה"א מִתְלַבֶּשֶׁת בַּתְּהוֹם שֶׁהוּא הַמָּוֶת לַעֲשׂוֹת בּוֹ הֶרֶג. וְ ׳הָאָרֶץ׳ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת, וְהַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהּ לְבַעֵר אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבַּקְּלִפּוֹת הָאֵלֶּה נִמְצָא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּהִפּוּךְ - הוה'י. וְסוֹד הַדָּבָר: ׳וְכָל זֶה' איננ"ו שו"ה ל"י׳. וְהֵם ה' בְּתֹהוּ, וָ' בְּבֹהוּ - ב'ו הו'א אנ'י וה'ו. ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳ - וְהַחֹשֶׁךְ בּוֹ ה', וְהַתְּהוֹם בּוֹ י'. וּכְשֶׁהִיא ה' זְעֵירָא בַּקְּלִפָּה שֶׁהִיא תֹּהוּ, מַה כָּתוּב? ׳לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ׳ - שֶׁאֵין לָהּ חִבּוּר וְיִחוּד עִם בַּעְלָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתֹהוּ. וְהַקְּלִפּוֹת הָאֵלֶּה נִקְרָאוֹת עֲרָיוֹת, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמֶּךָ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז) - זֶה חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, שֶׁהֵם עֶרְוַת אַבָּא וְאִמָּא שֶׁהֵם י'ה. ׳עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ׳ - תֹּהוּ וְחֹשֶׁךְ. ׳עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַּת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ׳ - זוֹ ה"א זְעֵירָא. כָּל הָעֲרָיוֹת הֵן כָּאן (תהו), וְכָאן נֶאֱמַר (ישעיהו כ״ג:י״ח) ׳לֶאֱכֹל לְשָׁבְעָה וְלִמְכַסֶּה עַתִּיק׳ (ישעיה כג, יח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואתמר במצראי ׳לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו׳. ׳ולכל בני ישראל היה אור׳. וחשך הוא שרפה, ועלה אתמר ׳תשלח חרונך יאכלמו כקש׳. ודא איהו אש אוכלת אש, אשא דאוריתא דאכלא אשא נוכראה. תהו"ם הוא המו"ת. ואית תהום אחרא דאתמר בה (תהילים מ״ב:ח׳) ׳תהום אל תהום קרא לקול צנוריך׳. מאי צנוריך. אנון צנורין דחכמתא דאנון ווי העמודים. כל משבריך, אלין טעמים דאוריתא. וגליך, אלין נקודי אוריתא. עלי עברו דא רזא דעבו"ר. דאתמר בה (שמות ל״ד:ו׳) ׳ויעבר ה' על פניו ויקרא׳. ואית תהום דאיהו בהפוך אתון המות, ואיהו הרג. וד' אתון דשם יהו'ה שלטין על ד' מיתות בית דין סקילה שרפה הרג וחנק י' עבידת סקילה בה"ו. ה' עביד שרפה בתה"ו דאיהו קו ירק. ואיהו תשובה. ה' אתלבשת בה למעבד דינא בחיביא. ו' אתלבש בחשך למעבד בה חנק. ה' אתלבש בתהום דאיהו המות למעבד בה הרג. והארץ כליל מכלהו קלפין, ושכינתא מתלבשת בה לבערא רוח הטמאה. כד"א ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳, ואית מאן דאמר דבאלין קלפין איהו שמא קדישא בהפוכא הוה'י. ורזא דמלה וכל זה' איננ"ו שו"ה ל"י. ואנון ה' בתהו ו' בבהו. ב'ו הו'א אנ'י וה'ו. ׳וחשך על פני תהום׳. וחשך בה ה'. תהום בה י'. וכד איהי ה' זעירא בקלפה דאיהי תהו, מה כתיב לא תהו בראה. דלית לה חבורא דיחודא עם בעלה כד איהי מתלבשא בתהו. ואלין קלפין אתקריאו עריות, ועליהו אתמר ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳. דא חשך ותהום דאנון ערות אבא ואמא דאנון י'ה. ערות אשה ובתה, תהו וחשך. ערות אחותך בת אביך או בת אמך, דא ה' זעירא. כלהו עריין אנון הכא (תהו) והכא אתמר (ישעיהו כ״ג:י״ח) ׳לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׳.

התרגום: ונאמר במצריים ׳לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו׳ (שמות י, כג). ׳ולכל בני ישראל היה אור׳. והחשך הוא שרפה, ועליו נאמר ׳תשלח חרונך יאכלמו כקש׳ (שמות טו, ז), וזו אש אוכלת אש - אש התורה שאוכלת אש זרה. תהו"ם הוא המו"ת. ויש תהום אחר שנאמר בו (תהילים מ״ב:ח׳) ׳תהום אל תהום קרא לקול צנוריך׳ (תהלים מב, ח). מהו ׳צנוריך׳? אלה צנורות החכמה שהם ווי העמודים. ׳כל משבריך׳ - אלה טעמי התורה. ׳וגליך׳ - אלה נקודי התורה. ׳עלי עברו׳ - זה סוד העבו"ר, שנאמר בו (שמות ל״ד:ו׳) ׳ויעבר ה על פניו ויקרא׳ (שמות לד, ו). ויש תהום שהוא בהפוך אותיות המות, והוא הרג. וארבע אותיות שם יהו'ה שולטות על ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק. היו"ד עושה סקילה בה"ו. הה"א עושה שרפה בתה"ו שהוא הקו הירק, והוא תשובה - הה"א מתלבשת בו לעשות דין ברשעים. הו"ו מתלבש בחשך לעשות בו חנק. הה"א מתלבשת בתהום שהוא המות לעשות בו הרג. ו ׳הארץ׳ כוללת את כל הקלפות, והשכינה מתלבשת בה לבער את רוח הטמאה, כמו שנאמר ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳. ויש אומרים שבקלפות האלה נמצא השם הקדוש בהפוך - הוה'י. וסוד הדבר: ׳וכל זה' איננ"ו שו"ה ל"י׳. והם ה' בתהו, ו' בבהו - ב'ו הו'א אנ'י וה'ו. ׳וחשך על פני תהום׳ - והחשך בו ה', והתהום בו י'. וכשהיא ה' זעירא בקלפה שהיא תהו, מה כתוב? ׳לא תהו בראה׳ - שאין לה חבור ויחוד עם בעלה כשהיא מתלבשת בתהו. והקלפות האלה נקראות עריות, ועליהן נאמר ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא יח, ז) - זה חשך ותהום, שהם ערות אבא ואמא שהם י'ה. ׳ערות אשה ובתה׳ - תהו וחשך. ׳ערות אחותך בת אביך או בת אמך׳ - זו ה"א זעירא. כל העריות הן כאן (תהו), וכאן נאמר (ישעיהו כ״ג:י״ח) ׳לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׳ (ישעיה כג, יח).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פה, י (לא.) לא ראו אור. בגלות וזהו ועתה לא כו'. מ"מ בהיר הוא כו' מלגאו:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים