עשר אמירות ול"ב אלהים שבמעשה בראשית - ושבעה שמות של מ"ב אותיות
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 22
לשון הזוהר
אַחַר זֶה שַׁיָּךְ לְפִי גִּרְסַת הַסְּפָרִים תִּקּוּנָא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הַכָּתוּב בַּדְּפוּס הָרִאשׁוֹן. וְזֶה חָסֵר בַּתִּקּוּנִים בדמ"ר בְּרֵישׁ ע"כ כְּשֶׁאוֹמֵר ל"ב אֱלֹהִים בֵּהּ נָהִיר מִצְוָה דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ וְאִלֵּין אִנּוּן עֶשֶׂר אֲמִירָן. בְּרֵאשִית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת יְהָוְהֵ ב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ יַהֱוהְ ג ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ׳ יַהֱוְהָ ד ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳ יַהֱוִהַ ה ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ׳ יַהֱוַהָ ו ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת׳ יַהֱוְהְ ז ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳ יַהֱוִהַ ח ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ׳ יַהְוֶהָ ט וַיֹּאמֶר ׳אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ׳ יַהַוְהֱ י ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי׳ יַהֱוִהָ אִלֵּין אִנּוּן ל'ב אֱלֹהִים דִּבְרֵאשִׁית, דְּאִנּוּן לָקֳבֵל ל'ב שְׁבִילִין. א' בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת. ב' ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל׳. ג' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. ד'׳ וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר׳. ה' וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר. ו'׳ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ ז' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ. ח'׳ וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ׳. ט' וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ הַשָּׁמַיִם. י' ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּוּוּ הַמַּיִם׳. יא' וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ. יב' ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳. יג' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ. יד' ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳. טו' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת. טז' ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי׳. טוֹב'. יז' וַיִּתֵּן אוֹתָן ׳אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳. יח' וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יט' ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳. כ' וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים. כא'׳ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳ כא' וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר. כג'׳ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ׳. כד' וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חית. כה'׳ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה. כז' וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם. כח' ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ׳. כט' וַיְבָרֵךְ אוֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר. ל' וַיֹּאמֶר׳ אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ׳. לא' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי. לב'׳ וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל׳. א' וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. ב'׳ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳. ג' אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. אִלֵּין תְּלָתָא סָלְקִין עַל כָּל ל"ב אֱלֹהִים בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וְדָא רָזָא (שמות ג׳:ב׳) וַיַּרְא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' בְּלַבַּת אֵשׁ. בְּלַבַּת אֵשׁ דְּאוֹרַיְתָא. וְדָא אִיהוּ (ישעיהו ס״ג:ד׳) ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳, וּבְהוֹן פּוֹעֲלִים מ'ב אַתְוָן דיהו'ה בם וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בְּבַת שֶׁבַע (תהלים קיט) וְאִנּוּן ז' שְׁמָהָן דְּמ"ב אַתְוָן. אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית. עָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳. וּבְהוֹן ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים׳.
תרגום
אַחַר זֶה שַׁיָּךְ לְפִי גִּרְסַת הַסְּפָרִים תִּקּוּנָא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הַכָּתוּב בַּדְּפוּס הָרִאשׁוֹן. וְזֶה חָסֵר בַּתִּקּוּנִים בדמ"ר בְּרֵישׁ ע"כ - כְּשֶׁאוֹמֵר: שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם ׳אֱלֹהִים׳ - בָּהֶם מֵאִיר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳נֵר ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז), וְאֵלֶּה הֵם עֶשֶׂר הָאֲמִירוֹת. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת - יְהָוְהֵ. ב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - יַהֱוהְ. ג ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ׳ (בראשית א, ו) - יַהֱוְהָ. ד ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳ (בראשית א, ט) - יַהֱוִהַ. ה ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ׳ (בראשית א, יא) - יַהֱוַהָ. ו ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת׳ (בראשית א, יד) - יַהֱוְהְ. ז ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳ (בראשית א, כ) - יַהֱוִהַ. ח ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כד) - יַהְוֶהָ. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ - יַהַוְהֱ. י ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי׳ (בראשית א, כט) - יַהֱוִהָ. אֵלֶּה הֵם שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם ה'אֱלֹהִים' שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁנֵי נְתִיבוֹת: א' בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת. ב' ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל׳. ג' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. ד ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר׳. ה' וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר. ו ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ (בראשית א, ד). ז' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ. ח ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ׳. ט' וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ הַשָּׁמַיִם. י' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם. יא' ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ׳. יב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳ (בראשית א, י). יג' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ. יד ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳. טו' ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת׳. טז ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים׳. יז' וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. יח' ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳. יט ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳. כ' וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים. כא ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳ (בראשית א, כא). כא' ׳וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר׳. כג ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כב). כד' וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חית. כה ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׳ (בראשית א, כה). כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה. כז' ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳. כח ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ׳ (בראשית א, כז). כט' וַיְבָרֵךְ אוֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר. ל וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ. לא' וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי. לב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל׳. א' וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. ב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב). ג' אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה עוֹלִים עַל כָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם ה'אֱלֹהִים' שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְזֶהוּ סוֹד (שמות ג׳:ב׳) ׳וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' בְּלַבַּת אֵשׁ׳ - בְּלַבַּת אֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה. וְזֶה הוּא (ישעיהו ס״ג:ד׳) ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג, ד), וּבָהֶם פּוֹעֲלִים מ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל יהו'ה בָּם, וְכֻלָּן נִכְלָלוֹת בְּ'בַת שֶׁבַע' (תהלים קיט), וְהֵם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת: אבג יתץ, קרע שטן, נגד יכש, בטר צתג, חקב טנע, יגל פזק, שקו צית. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳, וּבָהֶם ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אחר זה שיך לפי גרסת הספרים תקונא עשרים וחמשה הכתוב בדפוס הראשון. וזה חסר בתקונים בדמ"ר בריש ע"כ כשאומר ל"ב אלהים בה נהיר מצוה דאתמר בה ׳נר ה' נשמת אדם׳ ואלין אנון עשר אמירן. בראשית ברא אלהים את יהוה ב ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ יהוה ג ׳ויאמר אלהים יהי רקיע׳ יהוה ד ׳ויאמר אלהים יקוו המים׳ יהוה ה ׳ויאמר אלהים תדשא הארץ׳ יהוה ו ׳ויאמר אלהים יהי מארת׳ יהוה ז ׳ויאמר אלהים ישרצו המים׳ יהוה ח ׳ויאמר אלהים תוצא הארץ׳ יהוה ט ויאמר ׳אלהים פרו ורבו׳ יהוה י ׳ויאמר אלהים הנה נתתי׳ יהוה אלין אנון ל'ב אלהים דבראשית, דאנון לקבל ל'ב שבילין. א' בראשית ברא אלהים את. ב' ׳ורוח אלהים מרחפת על׳. ג' ויאמר אלהים יהי אור. ד'׳ וירא אלהים את האור׳. ה' ויבדל אלהים בין האור. ו'׳ ויקרא אלהים לאור יום׳ ז' ויאמר אלהים יהי רקיע. ח'׳ ויעש אלהים את הרקיע׳. ט' ויקרא אלהים לרקיע השמים. י' ׳ויאמר אלהים יקוו המים׳. יא' ויקרא אלהים ליבשה ארץ. יב' ׳וירא אלהים כי טוב׳. יג' ויאמר אלהים תדשא הארץ. יד' ׳וירא אלהים כי טוב׳. טו' ויאמר אלהים יהי מארת. טז' ׳ויעש אלהים את שני׳. טוב'. יז' ויתן אותן ׳אלהים ברקיע השמים׳. יח' וירא אלהים כי טוב. יט' ׳ויאמר אלהים ישרצו המים׳. כ' ויברא אלהים את התנינים. כא'׳ וירא אלהים כי טוב׳ כא' ויברך אתם אלהים לאמר. כג'׳ ויאמר אלהים תוצא הארץ׳. כד' ויעש אלהים את חית. כה'׳ וירא אלהים כי טוב׳. כו ויאמר אלהים נעשה. כז' ויברא אלהים את האדם. כח' ׳בצלם אלהים ברא אותו׳. כט' ויברך אותם אלהים לאמר. ל' ויאמר׳ אלהים פרו ורבו׳. לא' ויאמר אלהים הנה נתתי. לב'׳ וירא אלהים את כל׳. א' ויכל אלהים ביום השביעי. ב'׳ ויברך אלהים את יום השביעי׳. ג' אשר ברא אלהים לעשות. אלין תלתא סלקין על כל ל"ב אלהים בעובדא דבראשית. ודא רזא (שמות ג׳:ב׳) וירא אליו מלאך ה' בלבת אש. בלבת אש דאוריתא. ודא איהו (ישעיהו ס״ג:ד׳) ׳כי יום נקם בלבי׳, ובהון פועלים מ'ב אתון דיהו'ה בם וכלהו אתכלילן בבת שבע (תהלים קיט) ואנון ז' שמהן דמ"ב אתון. אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית. עליהו אתמר ׳שבע ביום הללתיך׳. ובהון ׳וישתחו ארצה שבע פעמים׳.
התרגום: אחר זה שיך לפי גרסת הספרים תקונא עשרים וחמשה הכתוב בדפוס הראשון. וזה חסר בתקונים בדמ"ר בריש ע"כ - כשאומר: שלשים ושתים ׳אלהים׳ - בהם מאיר מצוה, שנאמר בה ׳נר ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז), ואלה הם עשר האמירות. בראשית ברא אלהים את - יהוה. ב ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ (בראשית א, ג) - יהוה. ג ׳ויאמר אלהים יהי רקיע׳ (בראשית א, ו) - יהוה. ד ׳ויאמר אלהים יקוו המים׳ (בראשית א, ט) - יהוה. ה ׳ויאמר אלהים תדשא הארץ׳ (בראשית א, יא) - יהוה. ו ׳ויאמר אלהים יהי מארת׳ (בראשית א, יד) - יהוה. ז ׳ויאמר אלהים ישרצו המים׳ (בראשית א, כ) - יהוה. ח ׳ויאמר אלהים תוצא הארץ׳ (בראשית א, כד) - יהוה. ט ויאמר אלהים פרו ורבו - יהוה. י ׳ויאמר אלהים הנה נתתי׳ (בראשית א, כט) - יהוה. אלה הם שלשים ושתים ה'אלהים' שבפרשת בראשית, שהם כנגד שלשים ושני נתיבות: א' בראשית ברא אלהים את. ב' ׳ורוח אלהים מרחפת על׳. ג' ויאמר אלהים יהי אור. ד ׳וירא אלהים את האור׳. ה' ויבדל אלהים בין האור. ו ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א, ד). ז' ויאמר אלהים יהי רקיע. ח ׳ויעש אלהים את הרקיע׳. ט' ויקרא אלהים לרקיע השמים. י' ויאמר אלהים יקוו המים. יא' ׳ויקרא אלהים ליבשה ארץ׳. יב ׳וירא אלהים כי טוב׳ (בראשית א, י). יג' ויאמר אלהים תדשא הארץ. יד ׳וירא אלהים כי טוב׳. טו' ׳ויאמר אלהים יהי מארת׳. טז ׳ויעש אלהים את שני המארת הגדלים׳. יז' ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. יח' ׳וירא אלהים כי טוב׳. יט ׳ויאמר אלהים ישרצו המים׳. כ' ויברא אלהים את התנינים. כא ׳וירא אלהים כי טוב׳ (בראשית א, כא). כא' ׳ויברך אתם אלהים לאמר׳. כג ׳ויאמר אלהים תוצא הארץ׳ (בראשית א, כב). כד' ויעש אלהים את חית. כה ׳וירא אלהים כי טוב׳ (בראשית א, כה). כו ויאמר אלהים נעשה. כז' ׳ויברא אלהים את האדם׳. כח ׳בצלם אלהים ברא אתו׳ (בראשית א, כז). כט' ויברך אותם אלהים לאמר. ל ויאמר אלהים פרו ורבו. לא' ויאמר אלהים הנה נתתי. לב ׳וירא אלהים את כל׳. א' ויכל אלהים ביום השביעי. ב ׳ויברך אלהים את יום השביעי׳ (בראשית ב, ב). ג' אשר ברא אלהים לעשות. שלשה אלה עולים על כל שלשים ושתים ה'אלהים' שבמעשה בראשית. וזהו סוד (שמות ג׳:ב׳) ׳וירא אליו מלאך ה' בלבת אש׳ - בלבת אש של התורה. וזה הוא (ישעיהו ס״ג:ד׳) ׳כי יום נקם בלבי׳ (ישעיה סג, ד), ובהם פועלים מ"ב אותיות של יהו'ה בם, וכלן נכללות ב'בת שבע' (תהלים קיט), והם שבעה שמות של מ"ב אותיות: אבג יתץ, קרע שטן, נגד יכש, בטר צתג, חקב טנע, יגל פזק, שקו צית. עליהם נאמר ׳שבע ביום הללתיך׳, ובהם ׳וישתחו ארצה שבע פעמים׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פו, טו (לה:) בלבת אש. ר"ל לב בת, לב ל"ב שבילן, בת עשר אמירן כמ"ש בתיקון כ"א קודם זה המאמר ע"ש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: