בעלי העינים שמציצה להם מן החרכים - ובעלי האזנים שיוצאת לקראתם
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 21
לשון הזוהר
הָא אָחֳרָנִין קָא אַתְיָן כְּגוֹן יְחֶזְקֵאל אוֹ כַּוָּתֵהּ, וְאִנּוּן מָארֵי דְּעֵינִין דְּאִתְּמַר בְּהוּ ׳וְגַבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם׳, דְּאִנּוּן לְאַתְוָן וְאַתְוָן מִנֵּהּ אִנּוּן מְלֵאוֹת עֵינַיִם מַלְיָן מִכַּמָּה פִּקּוּדִין, דְּאִנּוּן כָּל פִּקּוּדָא נֵר מִצְוָה דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם׳ וְדָפְקִין לְתַרְעָא אִי אִנּוּן כַּדָּאִין מַטְרוֹנִיתָא ׳מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׳ דְּהֵיכָלָא לְגַבַּיְהוּ אֲבָל לָא דְּיֵעֲלוּן לְהֵיכָלָא. וְאִתְּמַר בְּהוֹן וָאֵרֶא כְּגוֹן יְחֶזְקֵאל דְּאָמַר וָאֵרֶא. וּכְגוֹן יְשַׁעְיָהוּ דְּאָמַר וָאֶרְאֶה אֶת ה'. דְּוַדַּאי לֹא אָמַר וָאֶרְאֶה ה'. אֶלָּא אֶת ה'. וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהוּ מַרְאֶה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּבָהּ אִתְחֲזֵי לַנְּבִיאִים. הָא אִלֵּין נָפְקִין וְאָחֳרָנִין קָא אַתְיָן וְדַפְקִין לְפִתְחָא, וְאִנּוּן מָארֵי דְּאוּדְנִין דִּבְהוֹן שְׁמִיעָה, וְאִנּוּן זְרִיזִין דַּהֲווֹ מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת, וְהָא קָרָאן קְרִיאַת שְׁמַע עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְאִנּוּן מָארֵי דִּשְׁמִיעָה הֲוָת נָפְקָא מַטְרוֹנִיתָא לְקַדְמוּתַיְהוּ, וַהֲוַת אוֹקִירַת לוֹן בְּגִין דַּהֲווֹ מַחֲדִין לָהּ עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (חבקוק ג׳:ב׳) ׳יְהוָֹ'ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳. דְּכָל נְבִיאִים כֻּלְּהוֹן הֲוָה אֲתַר יְדִיעַ וְזִמְנָא יְדִיעַ אֲבָל מֹשֶׁה לֹא הֲוָה לֹא אֲתַר יְדִיעַ וְלֹא זִמְנָא יְדִיעַ אֶלָּא בְּכָל אֲתַר הֲוָה מִסְתַּכַּל, וְלָא הֲוָת מַטְרוֹנִיתָא מִתְכַּסְּיָא מִנֵּהּ בְּכָל תִּקּוּנָא.
תרגום
הָא אֲחֵרִים בָּאִים, כְּגוֹן יְחֶזְקֵאל אוֹ כָּמוֹהוּ, וְהֵם בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְגַבֹּתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם׳, שֶׁהֵם לְאוֹת וָאוֹת מִמֶּנָּה מְלֵאוֹת עֵינַיִם, מְלֵאוֹת מִכַּמָּה מִצְווֹת, שֶׁכָּל מִצְוָה - ׳נֵר מִצְוָה׳, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳מִצְוַת ה בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם׳ (תהלים יט, ט). וְדוֹפְקִים עַל הַשַּׁעַר, אִם הֵם רְאוּיִים - הַמַּטְרוֹנִיתָא ׳מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׳ שֶׁל הַהֵיכָל אֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא שֶׁיִּכָּנְסוּ לַהֵיכָל. וְנֶאֱמַר בָּהֶם ׳וָאֵרֶא׳ כְּגוֹן יְחֶזְקֵאל שֶׁאָמַר ׳וָאֵרֶא׳, וּכְגוֹן יְשַׁעְיָהוּ שֶׁאָמַר ׳וָאֶרְאֶה אֶת ה'׳ - שֶׁוַּדַּאי לֹא אָמַר ׳וָאֶרְאֶה ה'׳ אֶלָּא ׳אֶת ה'׳, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מַרְאֵה הקב"ה שֶׁבָּהּ נִרְאֶה לַנְּבִיאִים. הָא אֵלֶּה יוֹצְאִים וַאֲחֵרִים בָּאִים דּוֹפְקִים עַל הַפֶּתַח, וְהֵם בַּעֲלֵי הָאָזְנַיִם שֶׁבָּהֶם שְׁמִיעָה, וְהֵם הַזְּרִיזִים שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִים לַמִּצְווֹת, וַהֲרֵי קָרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וּבַעֲלֵי הַשְּׁמִיעָה - הָיְתָה יוֹצֵאת הַמַּטְרוֹנִיתָא לִקְרָאתָם וְהוֹקִירָה אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים אוֹתָהּ עִם הקב"ה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (חבקוק ג׳:ב׳) ׳ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳. שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים הָיָה לָהֶם מָקוֹם יָדוּעַ וּזְמַן יָדוּעַ, אֲבָל מֹשֶׁה לֹא הָיָה לֹא מָקוֹם יָדוּעַ וְלֹא זְמַן יָדוּעַ, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם הָיָה מִסְתַּכֵּל, וְלֹא הָיְתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם תִּקּוּן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הא אחרנין קא אתין כגון יחזקאל או כותה, ואנון מארי דעינין דאתמר בהו ׳וגבותם מלאות עינים׳, דאנון לאתון ואתון מנה אנון מלאות עינים מלין מכמה פקודין, דאנון כל פקודא נר מצוה דאתמר בה ׳מצות ה' ברה מאירת עינים׳ ודפקין לתרעא אי אנון כדאין מטרוניתא ׳משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים׳ דהיכלא לגביהו אבל לא דיעלון להיכלא. ואתמר בהון וארא כגון יחזקאל דאמר וארא. וכגון ישעיהו דאמר ואראה את ה'. דודאי לא אמר ואראה ה'. אלא את ה'. ודא שכינתא דאיהו מראה דקודשא בריך הוא דבה אתחזי לנביאים. הא אלין נפקין ואחרנין קא אתין ודפקין לפתחא, ואנון מארי דאודנין דבהון שמיעה, ואנון זריזין דהוו מקדימין למצות, והא קראן קריאת שמע עם דמדומי חמה, ואנון מארי דשמיעה הות נפקא מטרוניתא לקדמותיהו, והות אוקירת לון בגין דהוו מחדין לה עם קדשא בריך הוא דאיהו ישראל ועליהו אתמר (חבקוק ג׳:ב׳) ׳יהו'ה שמעתי שמעך יראתי׳. דכל נביאים כלהון הוה אתר ידיע וזמנא ידיע אבל משה לא הוה לא אתר ידיע ולא זמנא ידיע אלא בכל אתר הוה מסתכל, ולא הות מטרוניתא מתכסיא מנה בכל תקונא.
התרגום: הא אחרים באים, כגון יחזקאל או כמוהו, והם בעלי העינים שנאמר בהם ׳וגבתם מלאות עינים׳, שהם לאות ואות ממנה מלאות עינים, מלאות מכמה מצוות, שכל מצוה - ׳נר מצוה׳, שנאמר בה ׳מצות ה ברה מאירת עינים׳ (תהלים יט, ט). ודופקים על השער, אם הם ראויים - המטרוניתא ׳משגיח מן החלנות, מציץ מן החרכים׳ של ההיכל אליהם, אבל לא שיכנסו להיכל. ונאמר בהם ׳וארא׳ כגון יחזקאל שאמר ׳וארא׳, וכגון ישעיהו שאמר ׳ואראה את ה'׳ - שודאי לא אמר ׳ואראה ה'׳ אלא ׳את ה'׳, וזו השכינה שהיא מראה הקב"ה שבה נראה לנביאים. הא אלה יוצאים ואחרים באים דופקים על הפתח, והם בעלי האזנים שבהם שמיעה, והם הזריזים שהיו מקדימים למצוות, והרי קראו קריאת שמע עם דמדומי חמה, ובעלי השמיעה - היתה יוצאת המטרוניתא לקראתם והוקירה אותם משום שהיו משמחים אותה עם הקב"ה שהוא ישראל, ועליהם נאמר (חבקוק ג׳:ב׳) ׳ה' שמעתי שמעך יראתי׳. שכל הנביאים היה להם מקום ידוע וזמן ידוע, אבל משה לא היה לא מקום ידוע ולא זמן ידוע, אלא בכל מקום היה מסתכל, ולא היתה המטרוניתא מתכסה ממנו בשום תקון.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פו, יב (לה.) אינון מלאות כו'. ר"ל האותיות:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: