ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 123: תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה › פיסקה 16

׳עיניך בשדה אשר יקצרון׳ - הנערים שנפטרו בקצר שנים תחת חנוך מטטרון

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 16

לשון הזוהר

קָם נַעַר חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן. פָּתַח ׳וְאָמַר, צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים׳. וְלִנְהוֹרָא דְּעַיְנִין דִּילְכוֹן נְחִיתְנָא, דְּנָהֲרִין עֵלָּא וְתַתָּא וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳עֵינַיךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳ (רות ו, ט). וּמַאי נִיהוּ תָּא חֲזֵי דִּבְכָל אֲתַר דְּיָהֲבֵי עֵינַיְהוּ אוֹ מִיתָה אוֹ עֹנִי. וְאִלֵּין אִנּוּן עוּלֵימִין דְּאִתְפְּטָרוּ בְּקַצְרוּת שָׁנִים. וְכֻלְּהוּ תַּחַת מֶמְשָׁלָה דִּילִי בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא. וְדָא לָמָּה. בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְּיָתְבָא בֵּינַיְהוּ וְשָׂם הַנָּהִיר בְּעֵינַיְהוּ דְּאִתְּמַר בֵּהּ (דברים ל״ב:ל״ט) ׳אֲנִי אָמִית וְאַחֲיֶה׳. וּבְגִין דָּא אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן׳. בְּהַהוּא שָׂדֶה דְּתַמָּן ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב׳. לִפְנוֹת כָּל מְקַטְרְגִין דְּאִנּוּן עִרְבּוּבָא בְּיִשְׂרָאֵל דְּעֵרֶב רַב. וּבְהוֹן אִתְּמַר ׳בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן׳.

תרגום

קָם הַנַּעַר חֲנוֹךְ מטטרו"ן, פָּתַח ׳וְאָמַר, צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים׳ (איוב לב, ו): וּלְאוֹר עֵינֵיכֶם יָרַדְתִּי, שֶׁמְּאִירוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳עֵינַיךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳ (רות ו, ט). וּמַהוּ הַדָּבָר? בֹּא וּרְאֵה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ אֶת עֵינֵיהֶם - אוֹ מִיתָה אוֹ עֹנִי. וְאֵלֶּה הֵם הַנְּעָרִים שֶׁנִּפְטְרוּ בְּקֹצֶר שָׁנִים, וְכֻלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתִּי בִּישִׁיבָה שֶׁל רָקִיעַ. וְלָמָּה זֶה? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת בֵּינֵיהֶם, וְשָׂמָה אֶת אוֹרָהּ בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים ל״ב:ל״ט) ׳אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הקב"ה ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן׳ (רות ב, ט) - בְּאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁשָּׁם ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב׳ (בראשית כד, סג), לְפַנּוֹת אֶת כָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁהֵם עִרְבּוּבְיָה בְּיִשְׂרָאֵל - עֵרֶב רַב, וּבָהֶם נֶאֱמַר ׳בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קם נער חנוך מטטרון. פתח ׳ואמר, צעיר אני לימים ואתם ישישים׳. ולנהורא דעינין דילכון נחיתנא, דנהרין עלא ותתא ועליהו אתמר ׳עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן׳ (רות ו, ט). ומאי ניהו תא חזי דבכל אתר דיהבי עיניהו או מיתה או עני. ואלין אנון עולימין דאתפטרו בקצרות שנים. וכלהו תחת ממשלה דילי במתיבתא דרקיעא. ודא למה. בגין שכינתא דיתבא ביניהו ושם הנהיר בעיניהו דאתמר בה (דברים ל״ב:ל״ט) ׳אני אמית ואחיה׳. ובגין דא אמר קדשא בריך הוא ׳עיניך בשדה אשר יקצרון׳. בההוא שדה דתמן ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳. לפנות כל מקטרגין דאנון ערבובא בישראל דערב רב. ובהון אתמר ׳בשדה אשר יקצרון׳.

התרגום: קם הנער חנוך מטטרו"ן, פתח ׳ואמר, צעיר אני לימים ואתם ישישים׳ (איוב לב, ו): ולאור עיניכם ירדתי, שמאירות למעלה ולמטה, ועליהן נאמר ׳עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן׳ (רות ו, ט). ומהו הדבר? בא וראה, שבכל מקום שנותנים בו את עיניהם - או מיתה או עני. ואלה הם הנערים שנפטרו בקצר שנים, וכלם תחת ממשלתי בישיבה של רקיע. ולמה זה? משום שהשכינה יושבת ביניהם, ושמה את אורה בעיניהם, שנאמר בה (דברים ל״ב:ל״ט) ׳אני אמית ואחיה׳. ומשום כך אמר הקב"ה ׳עיניך בשדה אשר יקצרון׳ (רות ב, ט) - באותו השדה ששם ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳ (בראשית כד, סג), לפנות את כל המקטרגים שהם ערבוביה בישראל - ערב רב, ובהם נאמר ׳בשדה אשר יקצרון׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: