כסא רחמים בחשבון אלהים - וזריקת חמש האבנים אל בת העין
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 13
לשון הזוהר
אֱלֹהִים אִיהוּ הַכִּסֵּ'א בְּחֻשְׁבָּן. וְאִיהוּ כִּסֵּא רַחֲמִים. אֵל ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. כִּסֵּא חֶסֶ"ד וַדַּאי דִּסְלִיקוּ לְע"ב קִשְׁרִין וְחֻלְיָן דְּצִיצִית וְאִנּוּן זוּגִין דְּכִסּוּיִין דְּסוּסְוָן דְּסָלִיק נִגּוּנָא דְּכִשְׁכּוּשׁ דִּילְהוֹן לְע"ב גְּוָנִין. בָּתַר דְּנַצְּחִין סוּסְוָן קרב' בִּצְלוֹתִין, בְּהַהוּא זִימְנָא מָארֵי דְּסוּסְוָן דִּמְמָנָן עַל צְלוֹתִין, כֻּלְּהוּ פְּתָחוּ בִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת. וְשָׂפָה דְּאִיהִי קִירְטָא זְרִיקַת אַבְנִין בִּרְחִימוּ. וְאִנּוּן חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ דִּכְתִיב תִּקּוּנִין דְּעֵינָא דְּאִנּוּן תְּלָת גַּוְנֵי עֵינָא וּתְרֵי עַפְעַפֵּי עֵינָא. וּלְגַבֵּי אָן אֲתַר אִזְדְּרִיקוּ, לְגַבֵּי בַּת עֵינָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שמואל א, כא) ׳לִשְׁלֹחַ לִי לְמַטָרָה׳. וּשְׁלֹשָׁה גַּוְנֵי עֵינָא אִנּוּן מְרֻקָּמָן בִּתְלָת לְבוּשֵׁי ג' אֲבָהָן וּתְרֵי עַפְעַפֵּי עֵינָא תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט דְּאִנּוּן פָּתְחִין וְסָגְרִין עֵינָא דְּאִיהִי מַרְאֶה דִּנְבִיאֵי קְשׁוֹט וּמַאי נִיהוּ בַּת עֵינָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. עָלַהּ אִתְּמַר (במדבר י״ב:ו׳) ׳ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע׳. וְעָלָהּ אִתְּמַר לְגַבֵּי מֹשֶׁה ׳וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט׳. ה' גְּוָנִין אִנּוּן ה'. בַּת עֵינָא דָּא י' מָאן עֵינָא דְּכָלִיל כָּל גְּוָנִין דָּא ו' אִיהוּ פָּתַח וְסָגִיר.
תרגום
׳אֱלֹהִים׳ הוּא הכס"א בְּחֶשְׁבּוֹן, וְהוּא כִּסֵּא רַחֲמִים - ׳אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת׳. כִּסֵּא חס"ד וַדַּאי, הָעוֹלֶה לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם קְשָׁרִים וְחֻלְיוֹת שֶׁל צִיצִית, וְהֵן זוּגוֹת הַכִּסּוּיִים שֶׁל הַסּוּסִים, שֶׁנִּגּוּן כִּשְׁכּוּשָׁם עוֹלֶה לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם גְּוָנִים. אַחַר שֶׁמְּנַצְּחִים הַסּוּסִים בַּקְּרָב בַּתְּפִלּוֹת, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּעֲלֵי הַסּוּסִים הַמְמֻנִּים עַל הַתְּפִלּוֹת, כֻּלָּם פּוֹתְחִים בִּזְמִירוֹת, שִׁירוֹת, תִּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת. וְהַשָּׂפָה שֶׁהִיא הַקֶּלַע זוֹרֶקֶת אֲבָנִים בְּאַהֲבָה, וְהֵן חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ שֶׁכָּתוּב - תִּקּוּנֵי הָעַיִן, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת גְּוָנֵי הָעַיִן וּשְׁנֵי עַפְעַפֵּי הָעַיִן. וּלְאֵיזֶה מָקוֹם נִזְרְקוֹת - אֶל בַּת הָעַיִן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמואל א, כא) ׳לִשְׁלֹחַ לִי לְמַטָּרָה׳. וּשְׁלֹשֶׁת גַּוְנֵי הָעַיִן מְרֻקָּמִים בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וּשְׁנֵי עַפְעַפֵּי הָעַיִן - שְׁנֵי נְבִיאֵי הָאֱמֶת הַפּוֹתְחִים וְסוֹגְרִים אֶת הָעַיִן שֶׁהִיא מַרְאֵה נְבִיאֵי הָאֱמֶת. וּמַהִי ׳בַּת הָעַיִן׳? שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר י״ב:ו׳) ׳ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע׳ (במדבר יב, ו), וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה ׳וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט׳. חֲמִשָּׁה גְּוָנִים הֵם ה"א. בַּת הָעַיִן - זוֹ יו"ד. מִיהִי הָעַיִן הַכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַגְּוָנִים? זוֹ וא"ו, הִיא הַפּוֹתַחַת וְהַסּוֹגֶרֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלהים איהו הכס'א בחשבן. ואיהו כסא רחמים. אל ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים ומתנהג בחסידות. כסא חס"ד ודאי דסליקו לע"ב קשרין וחלין דציצית ואנון זוגין דכסויין דסוסון דסליק נגונא דכשכוש דילהון לע"ב גונין. בתר דנצחין סוסון קרב' בצלותין, בההוא זימנא מארי דסוסון דממנן על צלותין, כלהו פתחו בזמירות שירות ותשבחות והודאות. ושפה דאיהי קירטא זריקת אבנין ברחימו. ואנון חמש בחמש דכתיב תקונין דעינא דאנון תלת גוני עינא ותרי עפעפי עינא. ולגבי אן אתר אזדריקו, לגבי בת עינא הדא הוא דכתיב (שמואל א, כא) ׳לשלח לי למטרה׳. ושלשה גוני עינא אנון מרקמן בתלת לבושי ג' אבהן ותרי עפעפי עינא תרי נביאי קשוט דאנון פתחין וסגרין עינא דאיהי מראה דנביאי קשוט ומאי ניהו בת עינא שכינתא תתאה. עלה אתמר (במדבר י״ב:ו׳) ׳ה' במראה אליו אתודע׳. ועלה אתמר לגבי משה ׳ותמונת ה' יביט׳. ה' גונין אנון ה'. בת עינא דא י' מאן עינא דכליל כל גונין דא ו' איהו פתח וסגיר.
התרגום: ׳אלהים׳ הוא הכס"א בחשבון, והוא כסא רחמים - ׳אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות׳. כסא חס"ד ודאי, העולה לשבעים ושתים קשרים וחליות של ציצית, והן זוגות הכסויים של הסוסים, שנגון כשכושם עולה לשבעים ושתים גונים. אחר שמנצחים הסוסים בקרב בתפלות, באותו הזמן בעלי הסוסים הממנים על התפלות, כלם פותחים בזמירות, שירות, תשבחות והודאות. והשפה שהיא הקלע זורקת אבנים באהבה, והן חמש כנגד חמש שכתוב - תקוני העין, שהם שלשת גוני העין ושני עפעפי העין. ולאיזה מקום נזרקות - אל בת העין, זהו שכתוב (שמואל א, כא) ׳לשלח לי למטרה׳. ושלשת גוני העין מרקמים בשלשה לבושי שלשת האבות, ושני עפעפי העין - שני נביאי האמת הפותחים וסוגרים את העין שהיא מראה נביאי האמת. ומהי ׳בת העין׳? שכינה תחתונה, שעליה נאמר (במדבר י״ב:ו׳) ׳ה' במראה אליו אתודע׳ (במדבר יב, ו), ועליה נאמר למשה ׳ותמנת ה' יביט׳. חמשה גונים הם ה"א. בת העין - זו יו"ד. מיהי העין הכוללת את כל הגונים? זו וא"ו, היא הפותחת והסוגרת.
מן המפרשים
רמ"א: מן המקבילה בלך לך מאמר י, יג (פ.) ואינון ארבע יסודי מתפשטין ואינון ארבע יסודי מתפשטין. כי הנשמה היא כלולה מכל הדברים העליונים, וכמו שלמעלה ד' יסודות כמו שנתבאר דף ל"ט ע"ג [וע"ד], ומתחלקים לל"ב נתיבות החכמה שהם י' ספירות כ"ב…
הסולם: מן המקבילה בלך לך מאמר י, יג (פ.) ועל דא נשמתא וכו': ועל כן הנשמה, שהיא תשובה, דהיינו בינה, מתקפת בו באותו הנחש לשבר אותו בכח השעבוד של התשובה, ומושך אותו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות . ואלו ארבעה יסודות שהם ד' בחינות חכמה, בינה,…
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פו, ד (לג:) דאיהי אלקים. שהוא לשון כח שהוא בגבורה: