תקון ראשון - ארבעה סוסים ושריון הצדקה הקורעים גזר דין שבעים שנה
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 12
לשון הזוהר
תִּקּוּנָא א' לְתַתָּא סוּסְוָן אַרְבַּע עִם צְלוֹתָא דְּמוּסָף. וְרָזָא דְּמִלָּה (חבקוק ג׳:ח׳) ׳כִּי תִּרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מֶרְכָּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה׳. וְאִלֵּין ד' צְלוֹתִין. וְצָרִיךְ לְמִלְבַּשׁ לוֹ שִׁרְיוֹן. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיִלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיוֹן׳ (ישעיה מט). צְדָקָה הָא אוֹקְמוּהּ צ', צ' אֲמֵנִים דְּתַלְיָן מִן א'. ד'. ד' קְדֻשּׁוֹת. ק', מֵאָה בְּרָכוֹת. ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה וְכֹלָּא אָמֵן. מִ"ן תִּשְׁעִים. וּמָאן דְּלָא אָמַר לוֹן, צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּחָמֵשׁ סרי וָוִין דֶּאֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְגוֹ'. א' מִן אֱמֶת בָּהּ סַלְקִין לְחֻשְׁבַּן אָמֵן. וְאִיהוּ רָזָא יאהדונה"י. וּמָאן דְּאָמַר לוֹן בְּכָל כֹּחוֹ אִיהוּ אֱלֹהִים דְּהָכֵי סָלִיק לְחֻשְׁבַּן בְּכָ"ל כֹּ"ח וְיָהִיב תֻּקְפָא לְסוּסְוָן וְקוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, דְּאִנּוּן ע' סַנְהֶדְרִין דְּאֵינָן גָּזְרִין עַל בַּר נָשׁ. מַה דִּיהֵא לֵהּ בְּכָל שַׁתָּא.
תרגום
תִּקּוּן רִאשׁוֹן לְמַטָּה: אַרְבָּעָה סוּסִים עִם תְּפִלַּת מוּסָף. וְסוֹד הַדָּבָר (חבקוק ג׳:ח׳) ׳כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה׳, וְאֵלֶּה אַרְבַּע תְּפִלּוֹת. וְצָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ לוֹ שִׁרְיוֹן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן׳ (ישעיה מט). ׳צְדָקָה׳ - וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ: צ' - תִּשְׁעִים אֲמֵנִים הַתְּלוּיִים מִן א', ד' - אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת, ק' - מֵאָה בְּרָכוֹת, ה' - חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְהַכֹּל אָמֵן. מ"ן - תִּשְׁעִים. וּמִי שֶׁלֹּא אָמַר אוֹתָם, צָרִיךְ לְכַוֵּן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר ווי"ן שֶׁל 'אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם' וְכוּ'. האל"ף מִן ׳אֱמֶת׳ - בָּהּ עוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן ׳אָמֵן׳, וְזֶהוּ סוֹד יאהדונה"י. וּמִי שֶׁאוֹמֵר אוֹתָם ׳בְּכָל כֹּחוֹ׳, הֲרֵי הוּא אֱלֹהִים, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן ׳בכ"ל כ"ח׳, וְנוֹתֵן תֹּקֶף לַסּוּסִים, וְקוֹרְעִים לוֹ אֶת גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה - שֶׁהֵם שִׁבְעִים הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁגּוֹזְרִים עַל הָאָדָם מַה שֶּׁיִּהְיֶה לוֹ בְּכָל שָׁנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תקונא א' לתתא סוסון ארבע עם צלותא דמוסף. ורזא דמלה (חבקוק ג׳:ח׳) ׳כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה׳. ואלין ד' צלותין. וצריך למלבש לו שריון. הדא הוא דכתיב ׳וילבש צדקה כשריון׳ (ישעיה מט). צדקה הא אוקמוה צ', צ' אמנים דתלין מן א'. ד'. ד' קדשות. ק', מאה ברכות. ה' חמשה חמשי תורה וכלא אמן. מ"ן תשעים. ומאן דלא אמר לון, צריך לכון בחמש סרי ווין דאמת ויציב ונכון וקים וגו'. א' מן אמת בה סלקין לחשבן אמן. ואיהו רזא יאהדונה"י. ומאן דאמר לון בכל כחו איהו אלהים דהכי סליק לחשבן בכ"ל כ"ח ויהיב תקפא לסוסון וקורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, דאנון ע' סנהדרין דאינן גזרין על בר נש. מה דיהא לה בכל שתא.
התרגום: תקון ראשון למטה: ארבעה סוסים עם תפלת מוסף. וסוד הדבר (חבקוק ג׳:ח׳) ׳כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׳, ואלה ארבע תפלות. וצריך להלביש לו שריון, זהו שכתוב ׳וילבש צדקה כשרין׳ (ישעיה מט). ׳צדקה׳ - והרי בארוה: צ' - תשעים אמנים התלויים מן א', ד' - ארבע קדשות, ק' - מאה ברכות, ה' - חמשה חמשי תורה, והכל אמן. מ"ן - תשעים. ומי שלא אמר אותם, צריך לכון בחמשה עשר ווי"ן של 'אמת ויציב ונכון וקים' וכו'. האל"ף מן ׳אמת׳ - בה עולים לחשבון ׳אמן׳, וזהו סוד יאהדונה"י. ומי שאומר אותם ׳בכל כחו׳, הרי הוא אלהים, שכך עולה בחשבון ׳בכ"ל כ"ח׳, ונותן תקף לסוסים, וקורעים לו את גזר דינו של שבעים שנה - שהם שבעים הסנהדרין שגוזרים על האדם מה שיהיה לו בכל שנה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פו, ג (לג:) לתתא. ר"ל בעולמות למטה מאצילות כמש"ו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: