שבחי הזהר העולה ויורד - אספקלריא המאירה שלא זכה בה זולת הרועה הנאמן
זוהר חדש · תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות · מאמר 122 · פיסקה 8
לשון הזוהר
וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים כד"א (משלי ט״ז:כ׳) ׳מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב׳. הָיִינוּ ׳יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳. כְּזֹהַר זֹהַר זָהֳרָא דְּזָהֳרִין בִּסְלִיקוּ, זוֹהֲרָא זָהִיר וְאַנְהִיר וְאַדְלִיק נָצִיץ לְכַמָּה סִטְרִין זְהִירִין. זֹהַר סָלִיק וְנָחִית זֹהַר נָצִיץ לְכָל עֵיבָר. זֹהַר נָגִיד וְנָפִיק. זֹהַר דְּלָא פָּסִיק לְעָלְמִין. זֹהַר דְּעָבִיד תּוּלְדִין. זֹהַר זָהֳרָא דְּתָמִיר וְגָנִיז נְצִיצוּ דְּכָל נְצִיצוּ. דַּרְגִּין כֹּלָּא בֵּהּ נָפִיק וְטָמִיר, סָתִים וְגַלְיָא, חֲזֵי וְלָא חֲזֵי, סֵיפְתָּא בְּעִקּוּרָא מַבּוּעָא דְּבֵירָא, נָפִיק בִּימָמָא וְטָמִיר בְּלֵילְיָא. אִשְׁתַּעֲשַׁע בְּפַלְגּוּ דְּלֵילְיָא תּוֹלָדִין דְּאַפִּיק. זֹהַר דְּזָהִיר וְאַנְהִיר לְכֹלָּא כְּלָלָא דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא אִיהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ. הָרָקִיעַ דְּבֵהּ תַּלְיָן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כּוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, דָּא אִקְּרֵי זָהֳרָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, דְּלֹא זָכָה בֵּהּ בַּר נָשׁ, בַּר רָעֲיָא מְהֵימָנָא דְּכָל בֵּיתָא, דְּלָא אַנְהִיר סִיהֲרָא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא בַּר מִנֵּהּ דְּזָכָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. זֹהַר הָרָקִיעַ סָתִים עִלָּאָה דְּנָהִיר וְלָא יְדִיעַ, אַדְלִיק וְלָא אִתְחֲזֵי, וּמָאן דְּנָטִיל לָא יְדַע מִמָּאן נָטִיל. סְתִימוּ דִּילֵהּ סָתִים (נ"א טמיר) וְגָנִיז שִׁבְטָא דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא סָתִים בְּד' גְּוָנִין, זֹהַר דְּנָצִיץ בִּתְרֵיסַר חֵיוָן זִוְיָן, וּנְהוֹרִין נַצְצִין מִנֵּהּ תְּלֵיסַר אִנּוּן בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וְגוֹ רָזָא דְּאֵין סוֹף. אֵין סוֹף דְּלֵית שִׁיעוּרָא. תֵּשַׁע נִקּוּדִין בְּאוֹרַיְתָא נָפְקִין אִתְפַּלְּגִין בְּאַתְוָן. אַתְוָן בְּהוֹן נָטְלִין מַטְלָנִין דַּקִּיקִין בְּרָזִין פַּלְגִין. אִלֵּין ט' שַׁלִּיטִין עַל אַתְוָן אָתְוָן מִנְּהוֹן אִתְפְּשָׁטוּ. אִשְׁתְּאֲרוּ נִקּוּדִין לְאַעֲנָאָה לוֹן. לָא נָטְלִין בַּר כַּד אִנּוּן נָפְקִין, אִלֵּין אִקְּרוּן אֵין סוֹף. כֻּלְּהוּ אַתְוָן מַטְלָנִין בְּאֵין סוֹף. כְּמָא דְּאִנּוּן נָטְלִין לוֹן, הָכֵי נָטְלִין אִלֵּין סְתִימִין אַתְוָן גַּלְיָן קָלִין דְּקָלַיָּא, אִשְׁתְּנִין מִגּוֹ נְקֻדָּה חֲדָא דְּנָפְקָא מֵאִלֵּין נִקּוּדִין, דְּאִקְּרוּן אֵין סוֹף. וּמֵהַהִיא נְקֻדָּה אַתְוָן אִתְפְּשָׁטוּ כֻּלְּהוּ.
תרגום
'והמשכילים יַזְהִירוּ' - וְהַמַּשְׂכִּילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:כ׳) ׳מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב׳ (משלי טז, כ) - הַיְנוּ ' ׳יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ '. כְּזֹהַר, זֹהַר, זָהֳרָא הַמֵּזִיהִים בַּעֲלִיָּה, זֹהַר זָהִיר וּמֵאִיר וּמַדְלִיק וְנוֹצֵץ לְכַמָּה צְדָדִים זְהִירִים. זֹהַר עוֹלֶה וְיוֹרֵד, זֹהַר נוֹצֵץ לְכָל עֵבֶר, זֹהַר נִמְשָׁךְ וְיוֹצֵא, זֹהַר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, זֹהַר עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת, זֹהַר - זָהֳרָא הַטָּמִיר וְהַגָּנוּז, נִיצוֹץ שֶׁל כָּל נִיצוֹץ. כָּל הַדַּרְגּוֹת בּוֹ יוֹצְאוֹת וְנִטְמָנוֹת, סָתוּם וְגָלוּי, נִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, יְנִיקָה בְּעִקָּר, מַבּוּעַ שֶׁל בְּאֵר, יוֹצֵא בַּיּוֹם וְנִטְמָן בַּלַּיְלָה. מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּחֲצוֹת לַיְלָה בַּתּוֹלָדוֹת שֶׁמּוֹצִיא. זֹהַר הַזָּהִיר וּמֵאִיר לַכֹּל, כְּלַל הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ. הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, זֶה נִקְרָא זָהֳרָא שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, שֶׁלֹּא זָכָה בּוֹ אָדָם, זוּלַת הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שֶׁל כָּל הַבַּיִת, שֶׁאֵין הַיָּרֵחַ מֵאִיר אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, אֶלָּא מִי שֶׁזָּכָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. זֹהַר הָרָקִיעַ - סָתוּם עֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר וְאֵינוֹ נוֹדָע, דּוֹלֵק וְאֵינוֹ נִרְאֶה, וּמִי שֶׁנּוֹטֵל אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטֵל. סְתִימָתוֹ סָתוּם (נ"א טמיר) וְגָנוּז - שֵׁבֶט יוֹסֵף הַצַּדִּיק, סָתוּם בְּאַרְבָּעָה גְּוָנִים, זֹהַר הַנּוֹצֵץ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה זָוִיּוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת, וְאוֹרוֹת נוֹצְצִים מִמֶּנּוּ - שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הֵם - בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּבְתוֹךְ סוֹד אֵין סוֹף. אֵין סוֹף שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר. תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת בַּתּוֹרָה יוֹצְאוֹת וְנֶחֱלָקוֹת בָּאוֹתִיּוֹת. הָאוֹתִיּוֹת בָּהֶן נוֹשְׂאוֹת מַשָּׂאוֹת דַּקִּים בְּסוֹדוֹת נֶחֱלָקִים. אֵלּוּ תֵּשַׁע שׁוֹלְטוֹת עַל הָאוֹתִיּוֹת, אוֹתִיּוֹת מֵהֶן נִתְפַּשְּׁטוּ. נִשְׁאֲרוּ נְקֻדּוֹת לָשֵׂאת אוֹתָן, אֵינָן נוֹשְׂאוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהֵן יוֹצְאוֹת, אֵלּוּ נִקְרָאוֹת אֵין סוֹף. כָּל הָאוֹתִיּוֹת נִשָּׂאוֹת בְּאֵין סוֹף. כְּמוֹ שֶׁהֵן נוֹשְׂאוֹת אוֹתָן, כָּךְ נוֹשְׂאוֹת אֵלֶּה הַסְּתוּמוֹת אוֹתִיּוֹת גְּלוּיוֹת - קוֹלוֹת שֶׁל קוֹלוֹת, מִשְׁתַּנוֹת מִתּוֹךְ נְקֻדָּה אַחַת הַיּוֹצֵאת מֵאֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת אֵין סוֹף, וּמֵאוֹתָהּ נְקֻדָּה כָּל הָאוֹתִיּוֹת נִתְפַּשְּׁטוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והמשכילים יזהרו. והמשכילים כד"א (משלי ט״ז:כ׳) ׳משכיל על דבר ימצא טוב׳. היינו ׳יזהרו כזהר הרקיע׳. כזהר זהר זהרא דזהרין בסליקו, זוהרא זהיר ואנהיר ואדליק נציץ לכמה סטרין זהירין. זהר סליק ונחית זהר נציץ לכל עיבר. זהר נגיד ונפיק. זהר דלא פסיק לעלמין. זהר דעביד תולדין. זהר זהרא דתמיר וגניז נציצו דכל נציצו. דרגין כלא בה נפיק וטמיר, סתים וגליא, חזי ולא חזי, סיפתא בעקורא מבועא דבירא, נפיק ביממא וטמיר בליליא. אשתעשע בפלגו דליליא תולדין דאפיק. זהר דזהיר ואנהיר לכלא כללא דאוריתא, ודא איהו זהר הרקיע. הרקיע דבה תלין שמשא וסיהרא כוכביא ומזלי, דא אקרי זהרא דאספקלריא דנהרא, דלא זכה בה בר נש, בר רעיא מהימנא דכל ביתא, דלא אנהיר סיהרא אספקלריא דלא נהרא בר מנה דזכה באספקלריא דנהרא. זהר הרקיע סתים עלאה דנהיר ולא ידיע, אדליק ולא אתחזי, ומאן דנטיל לא ידע ממאן נטיל. סתימו דילה סתים (נ"א טמיר) וגניז שבטא דיוסף צדיקא סתים בד' גונין, זהר דנציץ בתריסר חיון זוין, ונהורין נצצין מנה תליסר אנון ברזא דשמא קדישא וגו רזא דאין סוף. אין סוף דלית שיעורא. תשע נקודין באוריתא נפקין אתפלגין באתון. אתון בהון נטלין מטלנין דקיקין ברזין פלגין. אלין ט' שליטין על אתון אתון מנהון אתפשטו. אשתארו נקודין לאענאה לון. לא נטלין בר כד אנון נפקין, אלין אקרון אין סוף. כלהו אתון מטלנין באין סוף. כמא דאנון נטלין לון, הכי נטלין אלין סתימין אתון גלין קלין דקליא, אשתנין מגו נקדה חדא דנפקא מאלין נקודין, דאקרון אין סוף. ומההיא נקדה אתון אתפשטו כלהו.
התרגום: 'והמשכילים יזהירו' - והמשכילים, כמו שכתוב (משלי ט״ז:כ׳) ׳משכיל על דבר ימצא טוב׳ (משלי טז, כ) - הינו ' ׳יזהירו כזהר הרקיע׳ '. כזהר, זהר, זהרא המזיהים בעליה, זהר זהיר ומאיר ומדליק ונוצץ לכמה צדדים זהירים. זהר עולה ויורד, זהר נוצץ לכל עבר, זהר נמשך ויוצא, זהר שאינו פוסק לעולמים, זהר עושה תולדות, זהר - זהרא הטמיר והגנוז, ניצוץ של כל ניצוץ. כל הדרגות בו יוצאות ונטמנות, סתום וגלוי, נראה ואינו נראה, יניקה בעקר, מבוע של באר, יוצא ביום ונטמן בלילה. משתעשע בחצות לילה בתולדות שמוציא. זהר הזהיר ומאיר לכל, כלל התורה, וזהו זהר הרקיע. הרקיע שבו תלויים השמש והירח, הכוכבים והמזלות, זה נקרא זהרא של אספקלריא המאירה, שלא זכה בו אדם, זולת הרועה הנאמן של כל הבית, שאין הירח מאיר אספקלריא שאינה מאירה, אלא מי שזכה באספקלריא המאירה. זהר הרקיע - סתום עליון שמאיר ואינו נודע, דולק ואינו נראה, ומי שנוטל אינו יודע ממי נוטל. סתימתו סתום (נ"א טמיר) וגנוז - שבט יוסף הצדיק, סתום בארבעה גונים, זהר הנוצץ בשתים עשרה זויות של החיות, ואורות נוצצים ממנו - שלשה עשר הם - בסוד השם הקדוש ובתוך סוד אין סוף. אין סוף שאין לו שעור. תשע נקדות בתורה יוצאות ונחלקות באותיות. האותיות בהן נושאות משאות דקים בסודות נחלקים. אלו תשע שולטות על האותיות, אותיות מהן נתפשטו. נשארו נקדות לשאת אותן, אינן נושאות אלא כשהן יוצאות, אלו נקראות אין סוף. כל האותיות נשאות באין סוף. כמו שהן נושאות אותן, כך נושאות אלה הסתומות אותיות גלויות - קולות של קולות, משתנות מתוך נקדה אחת היוצאת מאלו הנקדות שנקראות אין סוף, ומאותה נקדה כל האותיות נתפשטו.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בוירא מאמר ד, יט (ק.) נציצו דכל נצצין ושרגין: נציצו דכל נציצין היינו התנוצצות הבא ויורד ליסוד מהמדות העליונות. ושרגין היינו אורות ומנורות ספירות העליונות המאירים ממכון שבתם ממקומם אל היסוד במקומו. כלא ביה ר"ל כל…
מהרח"ו: מן המקבילה בוירא מאמר ד, כב (ק:) ט' נקודין דאורייתא ט' נקודין דאורייתא וגו'. ר"ל כי הנקודות הם ט', החמשה מלכים והם 'פִתוּחֵי חוֹתָם' (ראה תיקו"ז קלה:) , והארבעה עבדים והם שור"ק בלא וא"ו הנקרא קבו"ץ שפתים ושב"א וסגו"ל ופת"ח.…
רמ"א: מן המקבילה בוירא מאמר ד, יט (ק.) מבועא דבירא נפיק ביממא טמיר בליליא מבועא דבירא נפיק ביממא טמיר בליליא כו'. עיין לעיל דף י"ט ע"א (תיקוז"ח צט: ) : [
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: