קריאת רעיא מהימנא לרעים הקדושים - והזמנת אליהו לירד ולגלות סודות
זוהר חדש · תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות · מאמר 122 · פיסקה 5
לשון הזוהר
קָם רָעֲיָא מְהֵימָנָא עַל רַגְלוֹי וְאָמַר רַעְיָן קַדִּישִׁין אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאָדָם קַדְמָאָה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה. וְאַתְוָן דְּמִיכִין אִתְּעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ, אֲנִי יְשֵׁנָה בְּגָלוּתָא בְּאִלֵּין דְּעַבְרִין עַל שְסָ"ה פִּקּוּדִין כְּחֻשְׁבַּן יְשֵׁנָ"ה. דְּהָא חֵיוָן בִּישִׁין וְדֻבִּין קָא אַתְיָן לְמֵיכַל עָאנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (יחזקאל לד) וָאֶתְּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי. דִּכְעָן מָטָא זִמְנָא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה׳ (ישעיה ט). דְּהָא בְּכָל דָּרָא וְדָרָא אַתּוּן סַבְלִין כַּמָּה דַּחֲקִין בְּגִינַיְהוּ בְּאֹרַח נִסְתָּר. וּבְחֵילָא דְּשֵׁם יהו'ה וּבְכָל הַוְיָן דִּילֵהּ, וּבְכָל כִּנּוּיִין קַדִּישִׁין וּדְכָיִז דִּילֵהּ, יִתְעֲרוּן עִמְּכוֹן ס' רִבּוֹא מ"מ ס' רִבּוֹא דְּמַלְאָכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְס' רִבּוֹא נְבִיאִים. לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוֹן אוֹלְפִין זָכוּ עַל יִשְׂרָאֵל, לְשֵׁיזָבָא לוֹן מֵאִלֵּין חֵיוָן בִּישִׁין, לְמֶהֱוֵי מָחִיל לְהוֹן כָּל חוֹבֵיהוֹן, וּלְמִפְרָק לוֹן וּלְקַיֵּם בְּהוֹן מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים דְּאִנּוּן קצים. אַל ׳תִּתְּנוּ דומי לוֹ עַד׳ יערה לְגַבַּיְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרַחֲמֵי. קוּם אֵלִיָּהוּ דְּאַנְתְּ דָּלִיג עָלְמָא בְּאַרְבַּע טָסִין לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּכָל חַד וְחַד מִיִּשְׂרָאֵל דִּמְקַיְּמִין אוֹת בְּרִית מִילָה. בְּחֵילָא דִּשְׁמָא דיהו'ה וְכָל הַוְיָן וְכִנּוּיִין דִּילֵהּ, לָא תִּתְעַכֵּב לְנַטְלָא רְשׁוּ מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַחְתָּא לְנַטְרָא מָאנָא. וְתִתְעַטַר בְּכָל שְׁמָהָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַגָּנָא בְּהוֹן עָלֵהוּ, וּלְנַחְתָּא בְּהַאי חִבּוּרָא לְגַלָּאָה בֵּהּ רָזִין טְמִירִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, לְאַנְהָרָא לָהּ בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִיהוּ כְּחֻשְׁבָּן ר"ז, דְּבֵהּ ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳, כְּזֹהַר דְּבֵהּ כ'ו ר'ז כ'ה אַתְוָן דְּיִחוּדָא. וּבֵהּ ז'ו דְּאִיהוּ אֶחָד. וִיקוּמוּן עִמָּךְ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְשִׁית חַבְרוֹי דְּאִתְנָשׁוּ בְּקַדְמִיתָא בְּהַאי זֹהַר, לְחַדְּשָׁא בֵּהּ מִלִּין כַּד בְּקַדְמִיתָא דְּעָלַיְהוּ שְׁכִינְתָּא נַהֲרָא מִז' רְקִיעִין, וּבְהוֹן נַהֲרָא מִז' אַרְעִין דְּאָמַר עָלַיְהוּ דָּוִד ׳אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׳ (תהלים קטז). קוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן אַפְתַּח מִלִּין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא. פָּתַח וְאָמַר ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳. וְהַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ' כַּכָּתוּב בַּדְּפוּס בְּתִקּוּנִים רֵישׁ דַּף א'.
תרגום
קם הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן עַל רַגְלָיו וְאָמַר: רֵעִים קְדוֹשִׁים - אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאוֹתִיּוֹת יְשֵׁנוֹת הִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'אֲנִי יְשֵׁנָה' - בַּגָּלוּת, בְּאֵלּוּ הָעוֹבְרִים עַל שס"ה מִצְווֹת כְּחֶשְׁבּוֹן ישנ"ה. שֶׁהֲרֵי חַיּוֹת רָעוֹת וְדֻבִּים בָּאִים לֶאֱכֹל אֶת צֹאן הקב"ה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל לד) 'וָאֶתְּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי'. שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה׳ (ישעיה ט, יא). שֶׁהֲרֵי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אַתֶּם סוֹבְלִים כַּמָּה דְּחָקִים בִּגְלָלָם בְּדֶרֶךְ נִסְתָּרָה. וּבְכֹחַ שֵׁם יהו'ה וּבְכָל הֲוָיוֹתָיו, וּבְכָל כִּנּוּיָיו הַקְּדוֹשִׁים וְטָהֳרוֹתָיו, יִתְעוֹרְרוּ עִמָּכֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נְבִיאִים, לִהְיוֹת כֻּלָּם מְלַמְּדִים זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל, לְהַצִּיל אוֹתָם מֵאֵלּוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, לִהְיוֹת סוֹלֵחַ לָהֶם עַל כָּל חוֹבוֹתֵיהֶם, וְלִפְדּוֹת אוֹתָם וּלְקַיֵּם בָּהֶם 'מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים' שֶׁהֵם הַקִּצִּים. אַל ׳תִּתְּנוּ דומי לוֹ עַד ' יְעֹרֵר עֲלֵיהֶם הקב"ה בְּרַחֲמִים. קוּם אֵלִיָּהוּ, שֶׁאַתָּה מְדַלֵּג בָּעוֹלָם בְּאַרְבַּע טִיסוֹת לְהִמָּצֵא בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִים אוֹת בְּרִית מִילָה. בְּכֹחַ שֵׁם יהו'ה וְכָל הֲוָיוֹתָיו וְכִנּוּיָיו, אַל תִּתְעַכֵּב מִלִּטֹּל רְשׁוּת מֵהקב"ה לָרֶדֶת לִשְׁמֹר אֶת הַכְּלִי. וְתִתְעַטֵּר בְּכָל שְׁמוֹת הקב"ה לְהָגֵן בָּהֶם עֲלֵיהֶם, וְלָרֶדֶת בְּחִבּוּר זֶה לְגַלּוֹת בּוֹ סוֹדוֹת טְמִירִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, לְהָאִיר לָהּ בְּסוֹד הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּחֶשְׁבּוֹן ר"ז, שֶׁבּוֹ׳ (ישעיה סב, ז) וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, ׳כְּזֹהַר שֶׁבּוֹ כ'ו ר'ז כ'ה אוֹתִיּוֹת שֶׁל יִחוּד, וּבוֹ ז'ו שֶׁהוּא אֶחָד. וְיָקוּמוּ עִמְּךָ הַבּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְשֵׁשֶׁת חֲבֵרָיו שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בָּרִאשׁוֹנָה בְּזֹהַר זֶה, לְחַדֵּשׁ בּוֹ דְּבָרִים כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁעֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה מְאִירָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעִים, וּבָהֶם מְאִירָה מִשִּׁבְעָה אֲרָצוֹת, שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם דָּוִד׳ (תהלים קטז) אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. ׳קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶפְתַּח דְּבָרִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. פָּתַח׳ וְאָמַר (תהלים קטז, ט) וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד (דניאל יב, ג). וְ'הַמַּשְׂכִּילִים' אֵלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ', כַּכָּתוּב בַּדְּפוּס בַּתִּקּוּנִים בְּרֹאשׁ דַּף א'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קם רעיא מהימנא על רגלוי ואמר רעין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ואתון דמיכין אתערו לגבי שכינתא דאתמר בה, אני ישנה בגלותא באלין דעברין על שס"ה פקודין כחשבן ישנ"ה. דהא חיון בישין ודבין קא אתין למיכל עאנא דקודשא בריך הוא דאתמר בהון (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי. דכען מטא זמנא דאתמר בהון ׳ויאכלו את ישראל בכל פה׳ (ישעיה ט). דהא בכל דרא ודרא אתון סבלין כמה דחקין בגיניהו בארח נסתר. ובחילא דשם יהו'ה ובכל הוין דילה, ובכל כנויין קדישין ודכיז דילה, יתערון עמכון ס' רבוא מ"מ ס' רבוא דמלאכין עלאין ותתאין. וס' רבוא נביאים. למהוי כלהון אולפין זכו על ישראל, לשיזבא לון מאלין חיון בישין, למהוי מחיל להון כל חוביהון, ולמפרק לון ולקים בהון מדלג על ההרים דאנון קצים. אל ׳תתנו דומי לו עד׳ יערה לגביהו קודשא בריך הוא ברחמי. קום אליהו דאנת דליג עלמא בארבע טסין לאשתכחא בכל חד וחד מישראל דמקימין אות ברית מילה. בחילא דשמא דיהו'ה וכל הוין וכנויין דילה, לא תתעכב לנטלא רשו מקודשא בריך הוא לנחתא לנטרא מאנא. ותתעטר בכל שמהן דקודשא בריך הוא לאגנא בהון עלהו, ולנחתא בהאי חבורא לגלאה בה רזין טמירין קמי שכינתא, לאנהרא לה ברזא דאוריתא, דאיהו כחשבן ר"ז, דבה ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳, כזהר דבה כ'ו ר'ז כ'ה אתון דיחודא. ובה ז'ו דאיהו אחד. ויקומון עמך בוצינא קדישא ושית חברוי דאתנשו בקדמיתא בהאי זהר, לחדשא בה מלין כד בקדמיתא דעליהו שכינתא נהרא מז' רקיעין, ובהון נהרא מז' ארעין דאמר עליהו דוד ׳אתהלך לפני ה' בארצות החיים׳ (תהלים קטז). קום רבי שמעון אפתח מלין קמי שכינתא. פתח ואמר ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳. והמשכילים אלין רבי שמעון וכו' ככתוב בדפוס בתקונים ריש דף א'.
התרגום: קם הרועה הנאמן על רגליו ואמר: רעים קדושים - אברהם יצחק ויעקב, ואדם הראשון, ואהרן ודוד ושלמה, ואותיות ישנות התעוררו אל השכינה שנאמר בה 'אני ישנה' - בגלות, באלו העוברים על שס"ה מצוות כחשבון ישנ"ה. שהרי חיות רעות ודבים באים לאכל את צאן הקב"ה, שנאמר בהם (יחזקאל לד) 'ואתנה צאני צאן מרעיתי'. שהרי עכשו הגיע הזמן שנאמר בהם ׳ויאכלו את ישראל בכל פה׳ (ישעיה ט, יא). שהרי בכל דור ודור אתם סובלים כמה דחקים בגללם בדרך נסתרה. ובכח שם יהו'ה ובכל הויותיו, ובכל כנוייו הקדושים וטהרותיו, יתעוררו עמכם ששים רבוא בעלי משנה, ששים רבוא מלאכים עליונים ותחתונים, וששים רבוא נביאים, להיות כלם מלמדים זכות על ישראל, להציל אותם מאלו החיות הרעות, להיות סולח להם על כל חובותיהם, ולפדות אותם ולקים בהם 'מדלג על ההרים' שהם הקצים. אל ׳תתנו דומי לו עד ' יערר עליהם הקב"ה ברחמים. קום אליהו, שאתה מדלג בעולם בארבע טיסות להמצא בכל אחד ואחד מישראל המקימים אות ברית מילה. בכח שם יהו'ה וכל הויותיו וכנוייו, אל תתעכב מלטל רשות מהקב"ה לרדת לשמר את הכלי. ותתעטר בכל שמות הקב"ה להגן בהם עליהם, ולרדת בחבור זה לגלות בו סודות טמירים לפני השכינה, להאיר לה בסוד התורה שהוא כחשבון ר"ז, שבו׳ (ישעיה סב, ז) והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע, ׳כזהר שבו כ'ו ר'ז כ'ה אותיות של יחוד, ובו ז'ו שהוא אחד. ויקומו עמך הבוצינא קדישא וששת חבריו שנשכחו בראשונה בזהר זה, לחדש בו דברים כמו בראשונה, שעליהם השכינה מאירה משבעה רקיעים, ובהם מאירה משבעה ארצות, שאמר עליהם דוד׳ (תהלים קטז) אתהלך לפני ה' בארצות החיים. ׳קום רבי שמעון, אפתח דברים לפני השכינה. פתח׳ ואמר (תהלים קטז, ט) והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד (דניאל יב, ג). ו'המשכילים' אלו רבי שמעון וכו', ככתוב בדפוס בתקונים בראש דף א'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פב, א (יז.) דכלהו יזהירו מיניה. ר"ל משם הויה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: