ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 122: תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות › פיסקה 31

רדיפת מלאכי חבלה אחר תפלה חסרה - ׳והוא רחום׳ כנגד ארבעתם

זוהר חדש · תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות · מאמר 122 · פיסקה 31

לשון הזוהר

וְכַד צְלוֹתִין סָלְקִין כַּדְקָא יָאוּת, כָּרוֹזָא נָפִיק וְאָמַר שְׂאוּ שְׁעָרִים וְכוּ'. וְאַמְרִין ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (שם) מִסִּטְרָא דְּאִמָּא דְּאִיהִי מ'י, וְאִתְקְרֵי ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׳ מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק. וְאִם צְלוֹתָא לָאו אִיהִי שְׁלֵמָא, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה רַדְפִין אֲבַתְרֵהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ ׳כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים׳. וּבְגִין דָּא מְצַלִּין ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן׳, דָּא סמאל דְּאִיהוּ נָחָשׁ. וְלֹא יַשְׁחִית דָּא מַשְׁחִית. ׳וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ׳ - דָּא אַף. כָּל חֲמָתוֹ, דָּא חֵמָה. בְּגִין דְּלָא יִרְדְּפוּן בָּתַר צְלוֹתָא. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה תַּלְיָן מִנַּיְהוּ. שֶׁבַע אִנּוּן מְמָנָן וְתַלְיָן בֵּינַיְהוּ שִׁבְעִין. וּלְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא אִנּוּן מְקַטְרְגִין וְתַלְיָן מִנַּיְהוּ ע' אֶלֶף רִבּוֹא. וְאִם צְלוֹתָא סָלְקָא שְׁלֵמָה בְּעִטוּפָא דְּמִצְוָה וּבִתְפִלִּין עַל רֵישֵׁהּ וּבִדְרוֹעֵהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. וּבִזְכוּת תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' וְגוֹ'. שֵׁם ה' הָא אוֹקְמוּהּ דְּאִיהִי תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא. וּמִיָּד דְּחַזְיָן שֵׁם ה' עַל רֵישֵׁהּ בִּצְלוֹתָא דְּאִיהִי אֲדֹנָ"י. יְהוָֹ"ה תְּפִלִּין עָלֵהּ, מִיָּד כֻּלְּהוּ דָּחֲלִין וּמִזְדַּעְזְעִין מִצְּלוֹתָא. וּמִנְּהוֹן נָפְלִין וּמִנְּהוֹן בָּרְחִין. הָדָא הוּא דִּכְתִיב יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. וְלֵית מָאן דְּקָאִים קַמֵּי תַּרְעָא דִּצְלוֹתָא. וְעָלֵהּ אִתְּמַר ׳לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשַּׁעַר׳. בַּשַּׁעַר, דְּאִיהוּ תַּרְעָא דְּמַלְכָּא. וְאַף עַל גַּב דְּבַאֲתַר אָחֳרָא אוֹקְמוּהּ, הָכָא אַתְרֵהּ. וּצְלוֹתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְהַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְתָא וְאִתְּמַר בֵּהּ ׳מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה וְגוֹ'׳. וְהָא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין בְּגִין דִּצְלוֹתָא אִיהִי מִצְוָה וְדָא שְׁכִינְתָּא. וְאוֹרַיְתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא צָרִיךְ הַפְסָקָה בֵּינַיְהוּ. וְצָרִיךְ לְסַלֵּק תּוֹרָה וּמִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. דְּכָל פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה ול"ת כֻּלְּהוּ תַּלְיָן מִשֵּׁם יְהוָֹ"ה. וְרָזָא דְּמִלָּה ׳זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם׳. שְׁמִי עִם י'ה שס"ה. זִכְרִי עִם ו'ה רְמַ"ח. וּרְמַ"ח תֵּבִין אִנּוּן בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאִתְיְהִיבוּ מֵרְחִימוּ דְּאַהֲבָה.

תרגום

וכשתפלות עוֹלוֹת כָּרָאוּי, כָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר 'שְׂאוּ שְׁעָרִים' וְכוּ', וְאוֹמְרִים ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (שם) מִצַּד אִמָּא שֶׁהִיא מ"י, וְנִקְרֵאת 'ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר' מִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה (תהלים כד, י)' מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצַע וְהַצַּדִּיק. וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ שְׁלֵמָה, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ, וְנֶאֱמַר בָּהּ׳ ׳כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים׳ (איכה א, ג)'. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִתְפַּלְּלִים ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן (תהלים עח, לח)' - זֶה סמאל שֶׁהוּא נָחָשׁ. 'וְלֹא יַשְׁחִית' - זֶה מַשְׁחִית. ׳׳וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ׳' - זֶה אַף. 'כָּל חֲמָתוֹ' - זֶה חֵמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְדְּפוּ אַחַר הַתְּפִלָּה. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה תְּלוּיִים מֵהֶם - שִׁבְעָה הֵם מְמֻנִּים וּתְלוּיִים בֵּינֵיהֶם שִׁבְעִים, וּלְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ הֵם מְקַטְרְגִים וּתְלוּיִים מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף רִבּוֹא. וְאִם הַתְּפִלָּה עוֹלָה שְׁלֵמָה בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה וּבִתְפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ, נֶאֱמַר בָּהֶם 'יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף'. וּבִזְכוּת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ 'וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה'' וְגוֹ'. שֵׁם ה' וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ שֶׁזּוֹ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וּמִיָּד שֶׁרוֹאִים שֵׁם ה' עַל רֹאשׁוֹ בַּתְּפִלָּה שֶׁהִיא אדנ"י, יהו"ה תְּפִלִּין עָלָיו, מִיָּד כֻּלָּם יְרֵאִים וּמִזְדַּעְזְעִים מֵהַתְּפִלָּה, וּמֵהֶם נוֹפְלִים וּמֵהֶם בּוֹרְחִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף', וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי שַׁעַר הַתְּפִלָּה. וְעָלָיו נֶאֱמַר '׳ (דברים כח, י) לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׳' - 'בַּשַּׁעַר' שֶׁהוּא שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְאַף עַל גַּב שֶׁבְּמָקוֹם אַחֵר בֵּאֲרוּ, כָּאן מְקוֹמוֹ. וְהַתְּפִלָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, וְהקב"ה - הַתּוֹרָה, וְנֶאֱמַר בּוֹ '׳מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה׳' וְגוֹ'. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, מִשּׁוּם שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא מִצְוָה וְזוֹ הַשְּׁכִינָה, וְהַתּוֹרָה וְהקב"ה אֵין צָרִיךְ הַפְסָקָה בֵּינֵיהֶם, וְצָרִיךְ לְסַלֵּק תּוֹרָה וּמִצְוָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁכָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כֻּלָּן תְּלוּיוֹת מִשֵּׁם יהו"ה. וְסוֹד הַדָּבָר: '׳זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם׳'. שְׁמִי עִם י'ה שס"ה, זִכְרִי עִם ו'ה רמ"ח, ורמ"ח תֵּבוֹת הֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְנִתְּנוּ מֵאַהֲבַת הָאַהֲבָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד צלותין סלקין כדקא יאות, כרוזא נפיק ואמר שאו שערים וכו'. ואמרין ׳מי זה מלך הכבוד׳ (שם) מסטרא דאמא דאיהי מ'י, ואתקרי ה' עזוז וגבור מסטרא דשכינתא תתאה. ׳מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה׳ מסטרא דעמודא דאמצעיתא וצדיק. ואם צלותא לאו איהי שלמא, כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה, ואתמר בה ׳כל רדפיה השיגוה בין המצרים׳. ובגין דא מצלין ׳והוא רחום יכפר עון׳, דא סמאל דאיהו נחש. ולא ישחית דא משחית. ׳והרבה להשיב אפו׳ - דא אף. כל חמתו, דא חמה. בגין דלא ירדפון בתר צלותא. וכמה מלאכי חבלה תלין מניהו. שבע אנון ממנן ותלין ביניהו שבעין. ולכל רקיעא ורקיעא אנון מקטרגין ותלין מניהו ע' אלף רבוא. ואם צלותא סלקא שלמה בעטופא דמצוה ובתפלין על רישה ובדרועה, אתמר בהון יפל מצדך אלף. ובזכות תפלין דרישא וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו'. שם ה' הא אוקמוה דאיהי תפלין דרישא. ומיד דחזין שם ה' על רישה בצלותא דאיהי אדנ"י. יהו"ה תפלין עלה, מיד כלהו דחלין ומזדעזעין מצלותא. ומנהון נפלין ומנהון ברחין. הדא הוא דכתיב יפל מצדך אלף. ולית מאן דקאים קמי תרעא דצלותא. ועלה אתמר ׳לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער׳. בשער, דאיהו תרעא דמלכא. ואף על גב דבאתר אחרא אוקמוה, הכא אתרה. וצלותא איהי שכינתא והקודשא בריך הוא אוריתא ואתמר בה ׳מסיר אזנו משמוע תורה וגו'׳. והא אוקמוה מארי מתניתין בגין דצלותא איהי מצוה ודא שכינתא. ואוריתא וקודשא בריך הוא לא צריך הפסקה ביניהו. וצריך לסלק תורה ומצוה בדחילו ורחימו. דכל פקודין דעשה ול"ת כלהו תלין משם יהו"ה. ורזא דמלה ׳זה שמי לעולם׳. שמי עם י'ה שס"ה. זכרי עם ו'ה רמ"ח. ורמ"ח תבין אנון בקריאת שמע, ואתיהיבו מרחימו דאהבה.

התרגום: וכשתפלות עולות כראוי, כרוז יוצא ואומר 'שאו שערים' וכו', ואומרים ׳מי זה מלך הכבוד׳ (שם) מצד אמא שהיא מ"י, ונקראת 'ה' עזוז וגבור' מצד השכינה התחתונה. ׳מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (תהלים כד, י)' מצד עמוד האמצע והצדיק. ואם התפלה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה, ונאמר בה׳ ׳כל רדפיה השיגוה בין המצרים׳ (איכה א, ג)'. ומשום כך מתפללים ׳והוא רחום יכפר עון (תהלים עח, לח)' - זה סמאל שהוא נחש. 'ולא ישחית' - זה משחית. ׳והרבה להשיב אפו׳' - זה אף. 'כל חמתו' - זה חמה, כדי שלא ירדפו אחר התפלה. וכמה מלאכי חבלה תלויים מהם - שבעה הם ממנים ותלויים ביניהם שבעים, ולכל רקיע ורקיע הם מקטרגים ותלויים מהם שבעים אלף רבוא. ואם התפלה עולה שלמה בעטוף של מצוה ובתפלין על ראשו ובזרועו, נאמר בהם 'יפל מצדך אלף'. ובזכות תפלין של ראש 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו'. שם ה' והרי בארו שזו תפלין של ראש. ומיד שרואים שם ה' על ראשו בתפלה שהיא אדנ"י, יהו"ה תפלין עליו, מיד כלם יראים ומזדעזעים מהתפלה, ומהם נופלים ומהם בורחים. זהו שכתוב 'יפל מצדך אלף', ואין מי שעומד לפני שער התפלה. ועליו נאמר '׳ (דברים כח, י) לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער׳' - 'בשער' שהוא שער המלך, ואף על גב שבמקום אחר בארו, כאן מקומו. והתפלה היא השכינה, והקב"ה - התורה, ונאמר בו '׳מסיר אזנו משמע תורה׳' וגו'. והרי בארו בעלי המשנה, משום שהתפלה היא מצוה וזו השכינה, והתורה והקב"ה אין צריך הפסקה ביניהם, וצריך לסלק תורה ומצוה ביראה ואהבה, שכל מצוות עשה ולא תעשה כלן תלויות משם יהו"ה. וסוד הדבר: '׳זה שמי לעולם׳'. שמי עם י'ה שס"ה, זכרי עם ו'ה רמ"ח, ורמ"ח תבות הן בקריאת שמע, ונתנו מאהבת האהבה.

מן המפרשים

קרני אור: מן המקבילה בעקב מאמר ד, כה במלה דיימא במלה דיימא. ר"ל אף שאומר דבר שלא כהוגן נגד קב"ה אין לו עון, והא ראיה מאיוב כידוע:

הסולם: מן המקבילה בבראשית מאמר יז, א (כג:) ואי צלותא לאו איהי שלימא, כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה, כד"א כל רודפיה השיגוה בין המצרים ואם התפלה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה כמ"ש כל רודפיה וכו'. ו בגין דא מצלין: והוא רחום יכפר…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר יד, כב (כה:) מיד כלהו דחלין. כמ"ש (דברים כח י) ויראו ממך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: