ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 122: תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות › פיסקה 30

שבעה היכלות הנפתחים לתפלה - ברא שית ותפלה שאינה נכנסת אלא במדה

זוהר חדש · תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות · מאמר 122 · פיסקה 30

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא חֵיוָן עִלָּאִין דְּאִתְקְרִיאוּ בִּשְׁמָא דה' פַּתְחִין וְאַמְרִין שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ' (שם). בְּהַהוּא שַׁעֲתָא מִתְפַּתְּחִין שִׁבְעָה הֵיכָלִין הֵיכָלָא קַדְמָאָה הֵיכָלָא דְּאַהֲבָה. תִּנְיָנָא הֵיכָלָא דְּיִרְאָה. תְּלִיתָאָה הֵיכָלָא דְּרַחֲמֵי. ד' הֵיכָלָא דִּנְבוּאָה דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. ה' הֵיכָל דִּנְבוּאָה דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. ו' הֵיכַל צֶדֶק. ז' הֵיכַל דִּין. וְעָלַיְהוּ כְּתִיב בְּרֵאשִׁי"ת, בָּרָא שִׁית. אֱלֹהִים הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. וְאִנּוּן ז' הֵיכָלִין לְתַתָּא וְשִׁבְעָה הֵיכָלִין לְעֵלָּא. וּלְקַבְלַיְהוּ ז' קָלֵי דַּהֲבוּ לַה'. וי"ח אַזְכָּרוֹת דַּהֲבוּ לַה', דִּבְהוֹן שָׁט קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּי"ח עָלְמִין, בְּרֶכֶב ׳אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳, דְּאִנּוּן י"ח רִבּוֹא עָלְמִין. וְכַמָּה נְטוּרֵי תַּרְעִין אֶת נְטוּרֵי הֵיכָלִין דִּמְקַבְּלִין צְלוֹתִין. וְכָל צְלוֹתָא לֹא תֵּיעוֹל אֶלָּא בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עַל צְלוֹתָא, ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ וְגוֹ'׳. וּצְלוֹתִין חֲסֵרִין, עָלַיְהוּ אִתְּמַר תָּקֵל תְּקִילְתָּא בְּמָאזְנֵהּ וְאִשְׁתְּכָחַת חַסִּיר. אַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא בַּאֲתַר אָחֳרָא אוֹקְמוּהּ, ע' אַנְפִּין לַתּוֹרָה. בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עָלַהּ אִתְּמַר ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳. וְלָא קַבִּילַת צְלוֹתָא דְּאִית בָּהּ מוּמָה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ׳ וְכִי אִית צְלוֹתָא דְּאִית בָּהּ מוּמָא אֵין הַהִיא דְּסָלְקָא פְּגִימָא בְּלֹא מַחֲשָׁבָה. וּבִלְבּוּלָא דְּדַעְתָּא כ"ש אִם טָעָה בִּתְלָת בִּרְכָּאן קַדְמָאִין אוֹ בִּתְלָת בַּתְרָאִין אוֹ בָּאֶמְצָעִיּוֹת וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין טָעָה בְּג' רִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר לָרֹאשׁ וּבָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. וּבָאֶמְצָעִיּוֹת חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בִּצְלוֹתָא, מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וְגוֹ'. וְכַד צְלוֹתָא סָלְקָא בִּדְרוֹעָא יְמִינָא אוֹ בִּשְׂמָאלָא דְּאִנּוּן שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, מַה כְּתִיב בָּהּ ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי׳. צְלוֹתָא דְּעַרְבִית אִיהִי מַטֶה, וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר בְּיַעֲקֹב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָה׳ דְּאִיהִי בְּבֵי תַּרְעָא בְּגָלוּתָא דְּאִיהוּ לַיְלָה. כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם וְגוֹ'.

תרגום

באותו הַזְּמַן חַיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ה' פּוֹתְחוֹת וְאוֹמְרוֹת 'שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם' וְגוֹ' (שם). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתָּחִים שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת: הֵיכָל רִאשׁוֹן - הֵיכַל אַהֲבָה. שֵׁנִי - הֵיכַל יִרְאָה. שְׁלִישִׁי - הֵיכַל רַחֲמִים. רְבִיעִי - הֵיכַל נְבוּאָה שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. חֲמִישִׁי - הֵיכַל נְבוּאָה שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. שִׁשִּׁי - הֵיכַל צֶדֶק. שְׁבִיעִי - הֵיכַל דִּין. וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב 'בראשי"ת' - בָּרָא שִׁית, אֱלֹהִים הֵיכָל שְׁבִיעִי. וְהֵם שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת לְמַטָּה וְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת לְמַעְלָה. וּכְנֶגְדָּם שֶׁבַע קוֹלוֹת 'הָבוּ לַה'', וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת 'הָבוּ לַה'', שֶׁבָּהֶם שָׁט הקב"ה בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה עוֹלָמוֹת, בְּרֶכֶב ׳אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ', שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה רִבּוֹא עוֹלָמוֹת. וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים, שׁוֹמְרֵי הֵיכָלוֹת הַמְקַבְּלִים תְּפִלּוֹת, וְכָל תְּפִלָּה אֵינָה נִכְנֶסֶת אֶלָּא בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר עַל הַתְּפִלָּה׳ (תהלים סח, יח) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ (דברים כה, יג) ' וְגוֹ'. וּתְפִלּוֹת חֲסֵרוֹת, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר 'תָּקֹל תְּקִילְתָּא בְּמֹאזְנוֹ וְנִמְצֵאת חַסֵּרָה'. אַף עַל גַּב שֶׁפָּסוּק זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּאֲרוּ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ '. וְלֹא קִבְּלָה תְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב׳ (שיר השירים ד, ז) ׳כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ׳ (ויקרא כב, כ) ' - וְכִי יֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם? אֵין הִיא הָעוֹלָה פְּגוּמָה בְּלֹא מַחְשָׁבָה וּבִלְבּוּל דַּעַת, כָּל שֶׁכֵּן אִם טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת אוֹ בְּשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת אוֹ בָּאֶמְצָעִיּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: טָעָה בְּג' רִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר לָרֹאשׁ, וּבָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה, וּבָאֶמְצָעִיּוֹת חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בַּתְּפִלָּה 'מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'' וְגוֹ'. וּכְשֶׁתְּפִלָּה עוֹלָה בַּזְּרוֹעַ יָמִין אוֹ שְׂמֹאל, שֶׁהֵם שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, מַה כָּתוּב בָּהּ - 'שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי'. תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא מִטָּה, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב 'וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה', שֶׁהִיא בְּפֶתַח הַשַּׁעַר בַּגָּלוּת שֶׁהוּא לַיְלָה - 'כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם' וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא חיון עלאין דאתקריאו בשמא דה' פתחין ואמרין שאו שערים ראשיכם וגו' (שם). בההוא שעתא מתפתחין שבעה היכלין היכלא קדמאה היכלא דאהבה. תנינא היכלא דיראה. תליתאה היכלא דרחמי. ד' היכלא דנבואה דאספקלריא דנהרא. ה' היכל דנבואה דאספקלריא דלא נהרא. ו' היכל צדק. ז' היכל דין. ועליהו כתיב בראשי"ת, ברא שית. אלהים היכלא שביעאה. ואנון ז' היכלין לתתא ושבעה היכלין לעלא. ולקבליהו ז' קלי דהבו לה'. וי"ח אזכרות דהבו לה', דבהון שט קדשא בריך הוא בי"ח עלמין, ברכב ׳אלהים רבותים אלפי שנאן׳, דאנון י"ח רבוא עלמין. וכמה נטורי תרעין את נטורי היכלין דמקבלין צלותין. וכל צלותא לא תיעול אלא במדה ובמשקל. ובגין דא אתמר על צלותא, ׳לא יהיה לך בכיסך וגו'׳. וצלותין חסרין, עליהו אתמר תקל תקילתא במאזנה ואשתכחת חסיר. אף על גב דהאי קרא באתר אחרא אוקמוה, ע' אנפין לתורה. בגין דשכינתא עלה אתמר ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳. ולא קבילת צלותא דאית בה מומה. הדא הוא דכתיב ׳כל אשר בו מום לא תקריבו׳ וכי אית צלותא דאית בה מומא אין ההיא דסלקא פגימא בלא מחשבה. ובלבולא דדעתא כ"ש אם טעה בתלת ברכאן קדמאין או בתלת בתראין או באמצעיות ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין טעה בג' ראשונות חוזר לראש ובאחרונות חוזר לעבודה. ובאמצעיות חוזר למקום שנזכר ובגין דא אתמר בצלותא, מי יעלה בהר ה' וגו'. וכד צלותא סלקא בדרועא ימינא או בשמאלא דאנון שחרית ומנחה, מה כתיב בה ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳. צלותא דערבית איהי מטה, ובגינה אתמר ביעקב ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳ דאיהי בבי תרעא בגלותא דאיהו לילה. כמעט שעברתי מהם וגו'.

התרגום: באותו הזמן חיות עליונות הנקראות בשם ה' פותחות ואומרות 'שאו שערים ראשיכם' וגו' (שם). באותה שעה נפתחים שבעה היכלות: היכל ראשון - היכל אהבה. שני - היכל יראה. שלישי - היכל רחמים. רביעי - היכל נבואה של אספקלריא המאירה. חמישי - היכל נבואה של אספקלריא שאינה מאירה. ששי - היכל צדק. שביעי - היכל דין. ועליהם כתוב 'בראשי"ת' - ברא שית, אלהים היכל שביעי. והם שבעה היכלות למטה ושבעה היכלות למעלה. וכנגדם שבע קולות 'הבו לה', ושמונה עשרה אזכרות 'הבו לה', שבהם שט הקב"ה בשמונה עשרה עולמות, ברכב ׳אלהים רבותים אלפי שנאן ', שהם שמונה עשרה רבוא עולמות. וכמה שומרי שערים, שומרי היכלות המקבלים תפלות, וכל תפלה אינה נכנסת אלא במדה ובמשקל. ומשום כך נאמר על התפלה׳ (תהלים סח, יח) לא יהיה לך בכיסך (דברים כה, יג) ' וגו'. ותפלות חסרות, עליהן נאמר 'תקל תקילתא במאזנו ונמצאת חסרה'. אף על גב שפסוק זה במקום אחר בארו שבעים פנים לתורה, משום שהשכינה עליה נאמר ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך '. ולא קבלה תפלה שיש בה מום, זהו שכתוב׳ (שיר השירים ד, ז) ׳כל אשר בו מום לא תקריבו׳ (ויקרא כב, כ) ' - וכי יש תפלה שיש בה מום? אין היא העולה פגומה בלא מחשבה ובלבול דעת, כל שכן אם טעה בשלש ברכות ראשונות או בשלש אחרונות או באמצעיות. ומשום כך בארו בעלי המשנה: טעה בג' ראשונות חוזר לראש, ובאחרונות חוזר לעבודה, ובאמצעיות חוזר למקום שנזכר. ומשום כך נאמר בתפלה 'מי יעלה בהר ה' וגו'. וכשתפלה עולה בזרוע ימין או שמאל, שהם שחרית ומנחה, מה כתוב בה - 'שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני'. תפלת ערבית היא מטה, ובגללה נאמר ביעקב 'וישתחו ישראל על ראש המטה', שהיא בפתח השער בגלות שהוא לילה - 'כמעט שעברתי מהם' וגו'.

מן המפרשים

עטרת צבי: מן המקבילה בבראשית מאמר יז, יא (כד.) [וי"ח אזכרות דביה (נ"א דבהון) שט קב"ה. [וי"ח אזכרות דביה (נ"א דבהון) שט קב"ה. כצ"ל]:

הסולם: מן המקבילה בבראשית מאמר יז, י (כד.) בההוא זמנא מתפתחין ז' היכלין: היכל קדמאה היכלא דאהבה, תנינא היכלא דיראה, תליתאה וכו': באותה שעה נפתחים ז' היכלות: היכל הא' הוא היכל אהבה, הב' היכל היראה, הג' היכל הרחמים, הד' היכל הנבואה…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר יד, כ (כה:) דא צלותא דערבית. רמז לגלות וז"ש דאיהי כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: