שלשת הווין העולים לח"י - קפיצת הדרך של השכינה אל בעלה
זוהר חדש · תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות · מאמר 122 · פיסקה 2
לשון הזוהר
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּלָא נָטִיל אִיהוּ אַגְרָא לְגַרְמֵהּ, אֶלָּא דְּאוֹלִיף סְגֻלּוֹת אִלֵּין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְּאִנּוּן סְגֻלּוֹת אִלֵּין דְּבַעְלָהּ דְּנָחְתָא לוֹן לְגַבָּהּ. ו'ו'ו' כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת יְסוֹד. בְּגִין דְּכֶתֶר אִיהוּ יוּ"ד דְּסָלִיק לְחֻשְׁבָּן כ' דְּתַמָּן ו' תְּרֵין וָוִי"ן רְמִיזִין בְּאָת וָא"ו. וְכֻלְּהוּ תְּלָת וָוִין כְּלִילָן בְּצַדִּיק חַי עָלְמִין. דְּהָכֵי סַלְקִין תְּלָת וָוִין כְּחֻשְׁבָּן חַ"י. וְהַאי אִיהוּ וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. וְאִלֵּין תְּלָת וָוִין סְגֻלָּה דִּילְהוֹן לְיַחֲדָא שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַאי אִיהוּ לְקָרֵב רְחוֹקִים דְּאִנּוּן אוֹרְחִים, דִּבְהוֹן קָפְצָה אַרְעָא לְיַעֲקֹב. דְּאָת ו' דֶּרֶךְ אִיהוּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר כד) דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ שְׁכִינְתָּא. דִּבְאִלֵּין וָוִין קָפְצַת אוֹרְחָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. וְאִיהוּ ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׳ לְגַבָּהּ. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר (משלי ג) דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם. וּמִסִּטְרָא דְּאָת וָא"ו מִן שֵׁם בֵּן עָ"ב עָבִיד י"ב אוֹרְיָן בְּיַמָּא, דְּאִתְעֲבָרוּ בֵּינַיְהוּ י"ב שְׁבָטִין דִּתְלָת שְׁמָהָן אִנּוּן, בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. וְאִנּוּן וה"ו אנ"י וה"ו. וְרֵישֵׁי תֵּבִין דִּילְהוֹן וָא"ו. יַמָּא בְּאֶמְצָעִיתָא א' אָלֶף בִּינָה וְתִשְׁכַּח לָהּ. וּבְתֻקְפָּא דִּתְרֵין וָוִי"ן אִלֵּין, בָּקַע שִׁמְשָׁא רְקִיעִין וְעָבִיד בְּהוֹן י"ב אוֹרְחִין בָּרָקִיעַ דְּאִתְּמַר בֵּהּ וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. וְחָמֵשׁ סָרֵי יָ'הּ וְחַד סְרֵי וָ'הּ סַלְקִין חֻשְׁבָּנֵיהוֹן שמ"ו. פָּעַל בְּכֹ"ח דְּסַלְקִין לְחֻשְׁבַּן שָׁמַיִם לְעֵלָּא י' מִינֵי תִּלִּים דִּכְלִילָן בְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ וְסַלְקִין מ"ה. וְעִם שמ"ו שס"א. (כ"ל שצ"א) וְהַאי אִיהוּ וְאָמְרוּ לִי מַ"ה שְּׁמ"וֹ. כִּי ׳לֹא יִטֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל׳. דָּלִיג מ'ה מ'ה מִשְּׁמוֹ אִשְׁתְּאַר רנ"ו חָסֵר מ"ר אֶחָד שְׁמוֹ לְחֻשְׁבַּן שָׁמַיִם, בֵּהּ אֻמָּאָה (ישעיה סג) כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּ'י כְּחֻשְׁבַּן ד'ם, לְקַיֵּם בֵּהּ ׳כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקֹּם׳. שמ'ו עִם דָּם שָׁמַיִם. חָסֵר חַד למ"ה חַד בְּתוֹסֶפֶת א' לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד. הָא הָכָא רָזָא דִּתְלַת שְׁמָהָן יְה"וּ מְשֻׁלָּשִׁים. וּמִתַּמָּן בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. חַיֵּי, וְהָחָכְמָה תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ. מְזוֹנֵי (תהלים) ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׳. וְאִיהוּ אִמָּא עִלָּאָה. בָּנֵי, כֵּן יָהּ. וְאִיהוּ יָד רָמָה בִּינָה דְּאַתְוָן דִּילָהּ יה'ו וּמִן יה'ו (נר יו"ד) נָפִיק יהו'ה. וּמִן ה' נָפִיק אֱלֹהֵינוּ וּמִן וָא"ו וּמִן יהו'ה דְּאִנּוּן י"ד אַתְוָן, וּרְמִיזִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע. דְּתַמָּן יהו'ה אֱלֹהֵינוּ יהו'ה וְכֹלָּא אֶחָד. ה'ה'ה' שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שְׁלִימוּ דִּתְלָת יְה"וּ יְה"וּ יְה"וּ, דִּרְמִיזוּ דִּילְהוֹן אֶהְיֶ"ה אֶהְיֶ"ה אֶהְיֶ"ה דְּאִתְּמַר לְמֹשֶׁה רְמִיזוּ דִּילְהוֹן בִּקְרָא דָּא,׳ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות ג) אֶהְיֶ"ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ"ה ׳וַיֹּאמֶר כֹּה תֹּאמַר׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ"ה שַׁלְּחֵנִי אֲלֵיכֶם. שֶׁמָּא דְּאִיהוּ י'ו י'ו שִׁית עָשָׂר זִמְנִין י'ו וְשִׁית עֲשָׂר זִמְנִין ו'י רָמִיז דִּילְהוֹן בְּאָת א' כְּגַוְנָא דָּא א' רָמִיז יוי דָּא אִיהוּ א ויי וַיִּיצֶר (חסר כאן).
תרגום
אשרי מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל הוּא עַצְמוֹ אֶת הַשָּׂכָר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא מְלַמֵּד סְגֻלּוֹת אֵלּוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהֵן הַסְּגֻלּוֹת שֶׁבַּעֲלָהּ מוֹרִיד אוֹתָן אֵלֶיהָ. ו'ו'ו' - כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת יְסוֹד, מִשּׁוּם שֶׁהַכֶּתֶר הוּא יו"ד הָעוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן כ', שֶׁשָּׁם ו' - שְׁתֵּי ווי"ן רְמוּזוֹת בְּאוֹת וא"ו. וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִין כְּלוּלִים בְּ'צַדִּיק חַי עוֹלָמִים', שֶׁכָּךְ עוֹלִים שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִין בְּחֶשְׁבּוֹן ח"י. וְזֶהוּ 'וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק'. וְאֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִין - סְגֻלָּתָם לְיַחֵד אֶת הַשְּׁכִינָה עִם הקב"ה. וְזֶה לְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים שֶׁהֵם אוֹרְחִים, שֶׁבָּהֶם קָפְצָה הָאָרֶץ לְיַעֲקֹב, שֶׁאוֹת ו' דֶּרֶךְ הִיא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד) דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ - הַשְּׁכִינָה, שֶׁבְּאֵלּוּ הַוָּוִין קָפְצָה הַדֶּרֶךְ אֶל בַּעְלָהּ, וְהוּא ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׳ אֵלֶיהָ. וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר (משלי ג) דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם. וּמִצַּד אוֹת וא"ו מִשֵּׁם בֶּן ע"ב עוֹשֶׂה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נְתִיבוֹת בַּיָּם, שֶׁעָבְרוּ בֵּינֵיהֶן שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵם - בְּ'וַיִּסַּע' 'וַיָּבֹא' 'וַיֵּט', וְהֵם וה"ו אנ"י וה"ו, וְרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם וא"ו. הַיָּם בָּאֶמְצַע - א' אֶלֶף בִּינָה, וְתִמְצָא אוֹתָהּ. וּבְתֹקֶף שְׁתֵּי הווי"ן הָאֵלֶּה בָּקַע הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הָרְקִיעִים וְעָשָׂה בָּהֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נְתִיבוֹת בָּרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה יָ'הּ וְאַחַת עֶשְׂרֵה וָ'הּ עוֹלִים בְּחֶשְׁבּוֹנָם שמ"ו, פּוֹעֵל בכ"ח שֶׁעוֹלִים בְּחֶשְׁבּוֹן שָׁמַיִם, לְמַעְלָה - עֲשָׂרָה מִינֵי תְּהִלִּים הַכְּלוּלִים בַּעֲשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, וְעוֹלִים מ"ה, וְעִם שמ"ו - שס"א. (כ"ל שצ"א) וְזֶהוּ 'וְאָמְרוּ לִי מ"ה שמ"ו', כִּי ׳לֹא יִטֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל׳. דִּלֵּג מ'ה מ'ה מִשְּׁמוֹ, נִשְׁאַר רנ"ו חָסֵר מ"ר אֶחָד - שְׁמוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן שָׁמַיִם, בּוֹ הַשְּׁבוּעָה (ישעיה סג) כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּ'י כְּחֶשְׁבּוֹן ד'ם, לְקַיֵּם בּוֹ 'כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם'. שמ'ו עִם דָּם - שָׁמַיִם, חָסֵר אֶחָד למ"ה, אֶחָד בְּתוֹסֶפֶת א' לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד. הֲרֵי כָּאן סוֹד שְׁלֹשֶׁת הַשֵּׁמוֹת יה"ו הַמְּשֻׁלָּשִׁים, וּמִשָּׁם בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת. חַיִּים - 'וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ'. מְזוֹנוֹת (תהלים) ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׳, וְהִיא אִמָּא עִלָּאָה. בָּנִים - 'כֵּן יָהּ', וְהִיא 'יָד רָמָה' - בִּינָה, שֶׁאוֹתִיּוֹתֶיהָ יה'ו, וּמִיה'ו (נר יו"ד) יוֹצֵא יהו'ה. וּמִה' יוֹצֵא 'אֱלֹהֵינוּ', ומוא"ו וּמִיהו'ה שֶׁהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וּרְמוּזִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁשָּׁם 'יהו'ה אֱלֹהֵינוּ יהו'ה' וְהַכֹּל אֶחָד. ה'ה (שמואל א יב, כב) 'ה' הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שְׁלֵמוּת שְׁלֹשֶׁת יה"ו יה"ו יה"ו, שֶׁרְמִיזָתָם אהי"ה אהי"ה אהי"ה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה, רְמִיזָתָם בְּמִקְרָא זֶה,׳ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות ג) אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה, ׳וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אהי"ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. הַשֵּׁם שֶׁהוּא י'ו י'ו - שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים י'ו וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים ו'י, רָמוּז בְּאוֹת א' כָּעִנְיָן הַזֶּה: א' רוֹמֵז יוי, זֶה הוּא א ויי - 'וַיִּיצֶר' (חסר כאן).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זכאה איהו מאן דלא נטיל איהו אגרא לגרמה, אלא דאוליף סגלות אלין לגבי שכינתא דאנון סגלות אלין דבעלה דנחתא לון לגבה. ו'ו'ו' כתר תפארת יסוד. בגין דכתר איהו יו"ד דסליק לחשבן כ' דתמן ו' תרין ווי"ן רמיזין באת וא"ו. וכלהו תלת ווין כלילן בצדיק חי עלמין. דהכי סלקין תלת ווין כחשבן ח"י. והאי איהו וברכות לראש צדיק. ואלין תלת ווין סגלה דילהון ליחדא שכינתא עם קודשא בריך הוא. והאי איהו לקרב רחוקים דאנון אורחים, דבהון קפצה ארעא ליעקב. דאת ו' דרך איהו. הדא הוא דכתיב (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב. דרך הנשר בשמים. קפיצת הדרך שכינתא. דבאלין ווין קפצת אורחא לגבי בעלה. ואיהו ׳ישיש כגבור לרוץ ארח׳ לגבה. ובגיניהו אתמר (משלי ג) דרכיה דרכי נעם. ומסטרא דאת וא"ו מן שם בן ע"ב עביד י"ב אורין בימא, דאתעברו ביניהו י"ב שבטין דתלת שמהן אנון, בויסע ויבא ויט. ואנון וה"ו אנ"י וה"ו. ורישי תבין דילהון וא"ו. ימא באמצעיתא א' אלף בינה ותשכח לה. ובתקפא דתרין ווי"ן אלין, בקע שמשא רקיעין ועביד בהון י"ב אורחין ברקיע דאתמר בה ואתה תשמע השמים. וחמש סרי י'ה וחד סרי ו'ה סלקין חשבניהון שמ"ו. פעל בכ"ח דסלקין לחשבן שמים לעלא י' מיני תלים דכלילן בעשר אתון דשמא מפרש וסלקין מ"ה. ועם שמ"ו שס"א. (כ"ל שצ"א) והאי איהו ואמרו לי מ"ה שמ"ו. כי ׳לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול׳. דליג מ'ה מ'ה משמו אשתאר רנ"ו חסר מ"ר אחד שמו לחשבן שמים, בה אמאה (ישעיה סג) כי יום נקם בלב'י כחשבן ד'ם, לקים בה ׳כי דם עבדיו יקם׳. שמ'ו עם דם שמים. חסר חד למ"ה חד בתוספת א' לאחזאה דכלא חד. הא הכא רזא דתלת שמהן יה"ו משלשים. ומתמן בני חיי ומזוני. חיי, והחכמה תחיה בעליה. מזוני (תהלים) ׳פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון׳. ואיהו אמא עלאה. בני, כן יה. ואיהו יד רמה בינה דאתון דילה יה'ו ומן יה'ו (נר יו"ד) נפיק יהו'ה. ומן ה' נפיק אלהינו ומן וא"ו ומן יהו'ה דאנון י"ד אתון, ורמיזין בקריאת שמע. דתמן יהו'ה אלהינו יהו'ה וכלא אחד. ה'ה'ה' שכינתא תתאה שלימו דתלת יה"ו יה"ו יה"ו, דרמיזו דילהון אהי"ה אהי"ה אהי"ה דאתמר למשה רמיזו דילהון בקרא דא,׳ ויאמר אלהים אל משה׳ (שמות ג) אהי"ה אשר אהי"ה ׳ויאמר כה תאמר׳ אל בני ישראל אהי"ה שלחני אליכם. שמא דאיהו י'ו י'ו שית עשר זמנין י'ו ושית עשר זמנין ו'י רמיז דילהון באת א' כגונא דא א' רמיז יוי דא איהו א ויי וייצר (חסר כאן).
התרגום: אשרי מי שאינו נוטל הוא עצמו את השכר לעצמו, אלא מלמד סגלות אלו אל השכינה, שהן הסגלות שבעלה מוריד אותן אליה. ו'ו'ו' - כתר תפארת יסוד, משום שהכתר הוא יו"ד העולה בחשבון כ', ששם ו' - שתי ווי"ן רמוזות באות וא"ו. וכל שלשת הווין כלולים ב'צדיק חי עולמים', שכך עולים שלשת הווין בחשבון ח"י. וזהו 'וברכות לראש צדיק'. ואלו שלשת הווין - סגלתם ליחד את השכינה עם הקב"ה. וזה לקרב את הרחוקים שהם אורחים, שבהם קפצה הארץ ליעקב, שאות ו' דרך היא. זהו שכתוב (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב, דרך הנשר בשמים. קפיצת הדרך - השכינה, שבאלו הווין קפצה הדרך אל בעלה, והוא ׳ישיש כגבור לרוץ ארח׳ אליה. ובגללם נאמר (משלי ג) דרכיה דרכי נעם. ומצד אות וא"ו משם בן ע"ב עושה שתים עשרה נתיבות בים, שעברו ביניהן שנים עשר השבטים של שלשה שמות הם - ב'ויסע' 'ויבא' 'ויט', והם וה"ו אנ"י וה"ו, וראשי התבות שלהם וא"ו. הים באמצע - א' אלף בינה, ותמצא אותה. ובתקף שתי הווי"ן האלה בקע השמש את הרקיעים ועשה בהם שתים עשרה נתיבות ברקיע, שנאמר בו ואתה תשמע השמים. וחמש עשרה י'ה ואחת עשרה ו'ה עולים בחשבונם שמ"ו, פועל בכ"ח שעולים בחשבון שמים, למעלה - עשרה מיני תהלים הכלולים בעשר אותיות של השם המפרש, ועולים מ"ה, ועם שמ"ו - שס"א. (כ"ל שצ"א) וזהו 'ואמרו לי מ"ה שמ"ו', כי ׳לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול׳. דלג מ'ה מ'ה משמו, נשאר רנ"ו חסר מ"ר אחד - שמו בחשבון שמים, בו השבועה (ישעיה סג) כי יום נקם בלב'י כחשבון ד'ם, לקים בו 'כי דם עבדיו יקם'. שמ'ו עם דם - שמים, חסר אחד למ"ה, אחד בתוספת א' להראות שהכל אחד. הרי כאן סוד שלשת השמות יה"ו המשלשים, ומשם בנים חיים ומזונות. חיים - 'והחכמה תחיה בעליה'. מזונות (תהלים) ׳פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון׳, והיא אמא עלאה. בנים - 'כן יה', והיא 'יד רמה' - בינה, שאותיותיה יה'ו, ומיה'ו (נר יו"ד) יוצא יהו'ה. ומה' יוצא 'אלהינו', ומוא"ו ומיהו'ה שהם י"ד אותיות, ורמוזים בקריאת שמע, ששם 'יהו'ה אלהינו יהו'ה' והכל אחד. ה'ה (שמואל א יב, כב) 'ה' השכינה התחתונה, שלמות שלשת יה"ו יה"ו יה"ו, שרמיזתם אהי"ה אהי"ה אהי"ה שנאמר למשה, רמיזתם במקרא זה,׳ ויאמר אלהים אל משה׳ (שמות ג) אהי"ה אשר אהי"ה, ׳ויאמר כה תאמר׳ אל בני ישראל אהי"ה שלחני אליכם. השם שהוא י'ו י'ו - שש עשרה פעמים י'ו ושש עשרה פעמים ו'י, רמוז באות א' כענין הזה: א' רומז יוי, זה הוא א ויי - 'וייצר' (חסר כאן).
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בתרומה מאמר מו, א (קנג:) לא יברך ליה לקב"ה פי' ואינו כן שאפילו לא שבע צריך לברך ולהכי מקשה במאי נוקים ואכלת ושבעת. דמשמע דוקא עד שישבע ותירץ ושבעת היינו רצון וכדמסיק. ורבי חזקיה דבסמוך מתרץ תירוץ אחר על קושיא זו…
אור החמה: מן המקבילה בתרומה מאמר מו, א (קנג:) וכי עד לא אכילי וגו' הענין שמשמעו' פשט הכתוב כדי שביעה מרובה מפני כפל או' ואכלת ושבעת וזה אין השכל סובלו. וז"ש עד לא אכיל בר נש שבעא וגו' שזה משמעות ושבעת לא יברך אתמהא כנז' אלא וגו'. מהרמ"ק…
קרני אור: מן המקבילה בעקב מאמר ד, כה והאי לית ליה חובין והאי לית ליה חובין. ר"ל מי שהוא עני בדעת לית ליה חובה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: