והמשכילים היודעים להעלות התפלה - אהבת בת המלך ומלחמתה בסמא"ל
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - אבן הזרקא הקטנה במלחמת הנחש ושמות השכינה בטעמים ובנקדות · מאמר 121 · פיסקה 9
לשון הזוהר
וְהַמַּשְׂכִילִים אִלֵּין דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּצְלוֹתָא, אֵיךְ סַלְקָא לָהּ בְּרַתָּא בְּאַתְוָן וּנְקֻדֵּי וְטַעֲמֵי. דְּכֻלְּהוּ אִנּוּן רְחִימוּ דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא בְּחָתָן דִילָהּ, לְאַעֲלָא רְחִימוּ וּשְׁלָמָא וְחִבּוּרָא וְקוּרְבָא בֵּינַיְהוּ, בְּכָל מִדּוֹת דְּתַרְוַיְהוּ לְאַכְלָלָא לוֹן כַּחֲדָא בְּכֻלְּהוּ. וְאִנּוּן קְרָבָא לְסַמָּאֵ"ל וְנָחָשׁ וְשִׁבְעִין מְמָנָן.
תרגום
וְ"הַמַּשְׂכִּילִים" - אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לָדַעַת בִּתְפִלָּה אֵיךְ מַעֲלָה אוֹתָהּ הַבַּת בְּאוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת וּטְעָמִים. שֶׁכֻּלָּן הֵן אַהֲבַת בַּת הַמֶּלֶךְ בְּחֲתָנָהּ, לְהַכְנִיס אַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְחִבּוּר וּקִרְבָה בֵּינֵיהֶם, בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁל שְׁנֵיהֶם, לִכְלֹל אוֹתָם כְּאֶחָד בְּכֻלָּן. וְהֵן מִלְחָמָה כְּנֶגֶד הסמא"ל וְהַנָּחָשׁ וְשִׁבְעִים הַמְמֻנִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והמשכילים אלין דאית בהון שכל לאשתמודעא בצלותא, איך סלקא לה ברתא באתון ונקדי וטעמי. דכלהו אנון רחימו דברתא דמלכא בחתן דילה, לאעלא רחימו ושלמא וחבורא וקורבא ביניהו, בכל מדות דתרויהו לאכללא לון כחדא בכלהו. ואנון קרבא לסמא"ל ונחש ושבעין ממנן.
התרגום: ו"המשכילים" - אלה שיש בהם שכל לדעת בתפלה איך מעלה אותה הבת באותיות ונקדות וטעמים. שכלן הן אהבת בת המלך בחתנה, להכניס אהבה ושלום וחבור וקרבה ביניהם, בכל המדות של שניהם, לכלל אותם כאחד בכלן. והן מלחמה כנגד הסמא"ל והנחש ושבעים הממנים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פ, יב (י:) קמץ כו'. והן כ"ח דכ"ח מ"ה דחכמה שמשם נקודות כמ"ש בת"ז: