ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 121: ספרא תנינא בהמשכו - אבן הזרקא הקטנה במלחמת הנחש ושמות השכינה בטעמים ובנקדות › פיסקה 33

׳שמן זית זך כתית למאור׳ - הורדת נביעה לשכינה ואש התמיד שבנשמה

זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - אבן הזרקא הקטנה במלחמת הנחש ושמות השכינה בטעמים ובנקדות · מאמר 121 · פיסקה 33

לשון הזוהר

קוּם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא אַפְתַּח מִלִּין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, לְנַחְתָּא נְבִיעוּ לְגַבָּהּ מִמִּשְׁחָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְּמַר בֵּהּ (שמות כ״ז:כ׳) ׳שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כַּתִּית לַמָּאוֹר לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד׳. דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כו). בְּגִינַהּ אִתְּמַר ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳. וְהָכֵי לֹא תִכְבֶּה נִשְׁמָתֵהּ דְּמָאן דְּיִתְעַסֵּק בָּהּ תָּמִיד. אַל תִּתְּנוּ דֹּמִּי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ. דְּשַׂרְגָּא לֵית שְׁכִיבוּ לַגַּבֵּהּ הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָּבוֹד וְלֹא יִדֹּם׳. דְּאִיהִי כָּבוֹד דִּילֵהּ יְקָרָה הִיא ׳מִפְּנִינִים וְכָל חֲפֵצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ׳.

תרגום

קוּם, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, אֶפְתַּח דְּבָרִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, לְהוֹרִיד נְבִיעָה אֵלֶיהָ מִשֶּׁמֶן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כ״ז:כ׳) ׳שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כַּתִּית לַמָּאוֹר לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד׳, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳נֵר ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז). בִּגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳, וְכָךְ לֹא תִכְבֶּה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהּ תָּמִיד. אַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לְהקב"ה עַד שֶׁיָּעִיר אֵלֶיהָ, שֶׁלַּנֵּר אֵין שְׁכִיבָה כְּלַפָּיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם׳, שֶׁכְּבוֹדוֹ יְקָרָה הִיא, ׳מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קום בוצינא קדישא אפתח מלין קמי שכינתא, לנחתא נביעו לגבה ממשחא קדישא, דאתמר בה (שמות כ״ז:כ׳) ׳שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד׳. דאיהי שכינתא דאתמר בה ׳נר ה' נשמת אדם׳ (משלי כו). בגינה אתמר ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳. והכי לא תכבה נשמתה דמאן דיתעסק בה תמיד. אל תתנו דמי לקודשא בריך הוא עד דיתער לגבה. דשרגא לית שכיבו לגבה הדא הוא דכתיב ׳למען יזמרך כבוד ולא ידם׳. דאיהי כבוד דילה יקרה היא ׳מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׳.

התרגום: קום, בוצינא קדישא, אפתח דברים לפני השכינה, להוריד נביעה אליה משמן הקדש, שנאמר בו (שמות כ״ז:כ׳) ׳שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד׳, שהיא השכינה שנאמר בה ׳נר ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז). בגללה נאמר ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳, וכך לא תכבה נשמתו של מי שעוסק בה תמיד. אל תתנו דמי להקב"ה עד שיעיר אליה, שלנר אין שכיבה כלפיו, זהו שכתוב ׳למען יזמרך כבוד ולא ידם׳, שכבודו יקרה היא, ׳מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׳.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בויצא מאמר לח, א (קסג.) מילין דאורייתא דמיין וגו' ומי גרם להם שיראה התורה בעיניהם ריקנית עם היות שעתה הם אנוסים שאינם יודעים עכ"ז הם נענשים על תחלתן. וז"ש וכולא בגין דאינון ריקנין מדעתא וסכלתנו ואמר ריקנין שאילו היו…

הסולם: מן המקבילה בויצא מאמר לח, א (קסג.) ויצג את המקלות וגו': פתח ר' אלעזר ואמר, אם חכמת חכמת לך ולצת וגו'. אם חכמת חכמת לך, בוא וראה, ווי לרשעי עולם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם מסתכלים בה, הנה משום שאין בהם תבונה,…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פא, יד (טז.) ממשחא כו'. עד"א כמ"ש לעיל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: