׳דבש מצאת אכל דיך׳ - סתימת השכינה בגלות וכללותה בכל האילן
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - אבן הזרקא הקטנה במלחמת הנחש ושמות השכינה בטעמים ובנקדות · מאמר 121 · פיסקה 30
לשון הזוהר
׳דְּבַשׁ מָצָאתָ אָכֹל דַּיֶּךָ׳. דִּבְמַה (משלי כ״ה:ט״ז) שֶּׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן וְאֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. וּכְגַוְנָא דְּמֹחָא דֶּאֱגוֹז סָתִים הָכֵי אִיהִי שְׁכִינְתָּא סְתִימָא. וְאִיהִי אֲסוּרָא בְּגָלוּתָא בֵּין רַשִּׁיעַיָּא. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר (איכה א׳:י״ד) נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם. דִּבְהוֹן אִיהִי סוֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת. וּבֵין צַדִּיקַיָּא לֵית בָּהּ פְּסֹלֶת. וּבַבֵּינוֹנִיִּים מָארֵי תְּיוּבְתָּא אִיהִי סַמָּאֵ"ל אָסִיר בַּפְּסֹלֶת דְּתַמְרָא דְּאִיהוּ אָסִיר וְסָתִים מִלְּגָאו וְלֵית לֵהּ רְשׁוּ לְשַׁלְטָאָה. וְעוֹד מִסִּטְרָא דְּבֵינוֹנִיִּים אִיהִי כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כְּגַוְנָא דִּירוּשְׁלֵם דְּאִתְּמַר (יחזקאל ה׳:ה׳) זֹאת יְרוּשָׁלַםִ בֵּין ׳הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת׳. דָּא הִיא שְׁכִינְתָּא שָׁרְשָׁא דְּאִילָנָא בְּגוֹ גּוֹבִין, דְּאִנּוּן עֶשֶׂר כִּתְרִין תַּתָּאִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאָתָם׳. וְאִנּוּן אַרְעִין דְּשִׁפְחָה שֶׁמַּטְרוֹנִיתָא, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מְזוֹנִין דְּחַמְרֵי וְכַלְבֵי, דְּאִנּוּן חַיָּלִין דְּסַמָּאֵ"ל וְנָחָשׁ דְּשָׁלְטִין בְּמִשְׁמָרוֹת דְּלֵילְיָא, כְּמָא דְּאוֹקְמוּהּ מ"מ, מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה חֲמוֹר נוֹעֵר. שְׁנִיָּה כְּלָבִים צוֹעֲקִים, כֻּלְּהוּ הֲווֹ צָוְחִין לְגַבֵּי מַטְרוֹנִיתָא, לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא לְקַיִּם בְּהוֹן ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳. הָא שְׁכִינְתָּא כְּלִילָא מֵעִלָּאִין וְתַתָּאִין אִיהִי מַבּוּעָא דְּאִילָנָא מִסִּטְרָא דְּאָת י'. וְאִיהִי מְקוֹר מַיִם חַיִּים מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר, מְקוֹרָא דְּלֵית לֵהּ סוֹף. וְאִיהִי יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה, וּבָהּ מִתְפַּלְּגִין שֶׁבַע סְפִירָן לְז' נַחֲלִין. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיהו י״א:ט״ו) וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים. וְאִיהִי איבא דְּאִילָנָא מִסִּטְרָא דְּאָת י'. וְאִיהִי גּוּפָא דְּאִילָנָא מִסִּטְרָא דְּאָת ו'. וְאִיהִי עַנְפִּין דְּאִילָנָא מִסִּטְרָא דְּאָת ה' עִלָּאָה. וְאִיהִי שֹׁרֶשׁ' דְּאִילָנָא מִסִּטְרָא דְּאָת ה' תַּתָּאָה דְּאִיהִי גַּן, דְּבֵהּ נָטַע אִילָנָא מִסִּטְרָא דַּאֲדֹנָ"י. וְאִיהִי אָדָם דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וַיִּטַע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצַר׳ (בראשית י, ח). אִיהִי אָדָם מִסִּטְרָא דִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א אִיהִי כְּלִילָא מִכָּל שְׁמָהָן עִלָּאִין. וּבְגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מֵעִלָּאִין וְתַתָּאִין, שַׁרְיָא עָלַהּ עִלַּת כָּל עִלָּאִין ובי' שֻׁלְטָנוּתָא עַל כֹּלָּא. קוּם אֵלִיָּהוּ לְשַׁבְּחָא לְעִלַּת כָּל עִלָּאִין, דְּאַתְּ תְּהֵא אַקְדִּים לְכָל נְבִיאָה בְּדָרָא דִּמְשִׁיחָא. דְּאִית לְמָאן דְּאַתְּ עָתִיד לְאִתְגַּלָּאָה לֵהּ מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתֵהּ בַּשֵּׂכֶל דִּילֵהּ. וְאִית לְמָאן דְּאַתְּ עָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא לֵהּ פָּנִים בְּפָנִים מִסִּטְרָא דְּגוּפֵהּ, מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתֵהּ בַּשֵּׂכֶל דִּילֵהּ וְאִית לְמָאן דְּאַתְּ עָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא לֵהּ.
תרגום
׳דְּבַשׁ מָצָאתָ אָכֹל דַּיֶּךָ׳, שֶׁבַּמָּה (משלי כ״ה:ט״ז) שֶׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. וּכְעֵין מֹחַ הָאֱגוֹז הַסָּתוּם, כָּךְ הַשְּׁכִינָה סְתוּמָה, וְהִיא אֲסוּרָה בַּגָּלוּת בֵּין הָרְשָׁעִים, וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר (איכה א׳:י״ד) "נְתָנַנִי ה' בְּיָדֵי לֹא אוּכַל קוּם", שֶׁבָּהֶם הִיא סוֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת. וּבֵין הַצַּדִּיקִים אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת. וּבַבֵּינוֹנִיִּים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, הַסמא"ל אָסוּר בַּפְּסֹלֶת שֶׁל הַתָּמָר שֶׁהוּא אָסוּר וְסָתוּם מִבִּפְנִים וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לִשְׁלֹט. וְעוֹד, מִצַּד הַבֵּינוֹנִיִּים הִיא כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כְּעֵין יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ה׳:ה׳) "זֹאת יְרוּשָׁלַיִם בֵּין" ׳הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת׳. זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֹׁרֶשׁ הָאִילָן בְּתוֹךְ הַגֻּמּוֹת שֶׁהֵן עֶשֶׂר כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם׳. וְהֵם אֲרָצוֹת הַשִּׁפְחָה שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת". וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מְזוֹנוֹת הַחֲמוֹרִים וְהַכְּלָבִים שֶׁהֵם חֵילוֹת הסמא"ל וְהַנָּחָשׁ הַשּׁוֹלְטִים בְּמִשְׁמְרוֹת הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה - חֲמוֹר נוֹעֵר, שְׁנִיָּה - כְּלָבִים צוֹעֲקִים, כֻּלָּם הָיוּ צוֹעֲקִים אֶל הַמַּטְרוֹנִיתָא לָתֵת לָהֶם מָזוֹן, לְקַיֵּם בָּהֶם " ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ ". הֲרֵי הַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הִיא מַבּוּעַ הָאִילָן מִצַּד אוֹת י', וְהִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים מִצַּד הַכֶּתֶר, מָקוֹר שֶׁאֵין לוֹ סוֹף. וְהִיא יַם הַתּוֹרָה מִצַּד אִמָּא עֶלְיוֹנָה, וּבָהּ מִתְפַּלְּגוֹת שֶׁבַע סְפִירוֹת לְשִׁבְעָה נְחָלִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט״ו) "וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים". וְהִיא פְּרִי הָאִילָן מִצַּד אוֹת י', וְהִיא גּוּף הָאִילָן מִצַּד אוֹת ו', וְהִיא עַנְפֵי הָאִילָן מִצַּד אוֹת ה' עֶלְיוֹנָה, וְהִיא שֹׁרֶשׁ הָאִילָן מִצַּד אוֹת ה' תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא גַּן, שֶׁבּוֹ נָטַע אֶת הָאִילָן מִצַּד אֲדֹנָ"י. וְהִיא אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיִּטַע ה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׳ (בראשית ב, ח). הִיא אָדָם מִצַּד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, כְּלוּלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, שׁוֹרָה עָלֶיהָ עִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, וּבָהּ הַשִּׁלְטוֹן עַל הַכֹּל. קוּם, אֵלִיָּהוּ, לְשַׁבֵּחַ אֶת עִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאַתָּה תַּקְדִּים לְכָל נְבוּאָה בְּדוֹר הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהִגָּלוֹת לוֹ מִצַּד נִשְׁמָתוֹ בְּשִׂכְלוֹ, וְיֵשׁ מִי שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהִגָּלוֹת לוֹ פָּנִים בְּפָנִים מִצַּד גּוּפוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳דבש מצאת אכל דיך׳. דבמה (משלי כ״ה:ט״ז) שהרשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות. וכגונא דמחא דאגוז סתים הכי איהי שכינתא סתימא. ואיהי אסורא בגלותא בין רשיעיא. ובגיניהו אתמר (איכה א׳:י״ד) נתנני ה' בידי לא אוכל קום. דבהון איהי סוגרת ומסגרת. ובין צדיקיא לית בה פסלת. ובבינוניים מארי תיובתא איהי סמא"ל אסיר בפסלת דתמרא דאיהו אסיר וסתים מלגאו ולית לה רשו לשלטאה. ועוד מסטרא דבינוניים איהי כשושנה בין החוחים, כגונא דירושלם דאתמר (יחזקאל ה׳:ה׳) זאת ירושלם בין ׳הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׳. דא היא שכינתא שרשא דאילנא בגו גובין, דאנון עשר כתרין תתאין, דאתמר בהון ׳השוכן אתם בתוך טמאתם׳. ואנון ארעין דשפחה שמטרוניתא, דעליהו אתמר וסביבותיה ארצות. ולא עוד אלא כל מזונין דחמרי וכלבי, דאנון חילין דסמא"ל ונחש דשלטין במשמרות דליליא, כמא דאוקמוה מ"מ, משמרה ראשונה חמור נוער. שניה כלבים צועקים, כלהו הוו צוחין לגבי מטרוניתא, למיהב לון מזונא לקים בהון ׳ומלכותו בכל משלה׳. הא שכינתא כלילא מעלאין ותתאין איהי מבועא דאילנא מסטרא דאת י'. ואיהי מקור מים חיים מסטרא דכתר, מקורא דלית לה סוף. ואיהי ימא דאוריתא מסטרא דאמא עלאה, ובה מתפלגין שבע ספירן לז' נחלין. הדא הוא דכתיב (ישעיהו י״א:ט״ו) והכהו לשבעה נחלים. ואיהי איבא דאילנא מסטרא דאת י'. ואיהי גופא דאילנא מסטרא דאת ו'. ואיהי ענפין דאילנא מסטרא דאת ה' עלאה. ואיהי שרש' דאילנא מסטרא דאת ה' תתאה דאיהי גן, דבה נטע אילנא מסטרא דאדנ"י. ואיהי אדם דאתמר בה ׳ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׳ (בראשית י, ח). איהי אדם מסטרא דשמא מפרש יו"ד ה"א וא"ו ה"א איהי כלילא מכל שמהן עלאין. ובגין דאיהי כלילא מעלאין ותתאין, שריא עלה עלת כל עלאין ובי' שלטנותא על כלא. קום אליהו לשבחא לעלת כל עלאין, דאת תהא אקדים לכל נביאה בדרא דמשיחא. דאית למאן דאת עתיד לאתגלאה לה מסטרא דנשמתה בשכל דילה. ואית למאן דאת עתיד לאתגליא לה פנים בפנים מסטרא דגופה, מסטרא דנשמתה בשכל דילה ואית למאן דאת עתיד לאתגליא לה.
התרגום: ׳דבש מצאת אכל דיך׳, שבמה (משלי כ״ה:ט״ז) שהרשית התבונן, ואין לך עסק בנסתרות. וכעין מח האגוז הסתום, כך השכינה סתומה, והיא אסורה בגלות בין הרשעים, ובגללם נאמר (איכה א׳:י״ד) "נתנני ה' בידי לא אוכל קום", שבהם היא סוגרת ומסגרת. ובין הצדיקים אין בה פסלת. ובבינוניים בעלי תשובה, הסמא"ל אסור בפסלת של התמר שהוא אסור וסתום מבפנים ואין לו רשות לשלט. ועוד, מצד הבינוניים היא כשושנה בין החוחים, כעין ירושלים שנאמר (יחזקאל ה׳:ה׳) "זאת ירושלים בין" ׳הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׳. זו השכינה, שרש האילן בתוך הגמות שהן עשר כתרים תחתונים, שנאמר בהם ׳השכן אתם בתוך טמאתם׳. והם ארצות השפחה של המטרוניתא, שעליהם נאמר "וסביבותיה ארצות". ולא עוד, אלא כל מזונות החמורים והכלבים שהם חילות הסמא"ל והנחש השולטים במשמרות הלילה, כמו שהעמידוהו בעלי המשנה: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, כלם היו צועקים אל המטרוניתא לתת להם מזון, לקים בהם " ׳ומלכותו בכל משלה׳ ". הרי השכינה כלולה מעליונים ותחתונים, היא מבוע האילן מצד אות י', והיא מקור מים חיים מצד הכתר, מקור שאין לו סוף. והיא ים התורה מצד אמא עליונה, ובה מתפלגות שבע ספירות לשבעה נחלים, זהו שכתוב (ישעיהו י״א:ט״ו) "והכהו לשבעה נחלים". והיא פרי האילן מצד אות י', והיא גוף האילן מצד אות ו', והיא ענפי האילן מצד אות ה' עליונה, והיא שרש האילן מצד אות ה' תחתונה שהיא גן, שבו נטע את האילן מצד אדנ"י. והיא אדם שנאמר בו ׳ויטע ה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׳ (בראשית ב, ח). היא אדם מצד השם המפרש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, כלולה מכל השמות העליונים. ומשום שהיא כלולה מעליונים ותחתונים, שורה עליה עלת כל העליונים, ובה השלטון על הכל. קום, אליהו, לשבח את עלת כל העליונים, שאתה תקדים לכל נבואה בדור המשיח, שיש מי שאתה עתיד להגלות לו מצד נשמתו בשכלו, ויש מי שאתה עתיד להגלות לו פנים בפנים מצד גופו.
מן המפרשים
יהל אור: מן המקבילה בצו מאמר ט, ז (כט:) ◆ מזונא לאדם כו'. ר"ל חיה רביעית אדם דשלטא על ג' חיות כמ"ש ודמות פניהם כו' כמ"ש בתיקוני זהר ועליו נאמר וירדו בדגת כו' כידוע: בלב אחד. ל"ב אח"ד גימטריא אד"ם שמא מפרש שהוא במחשבה כידוע: דאינון…
אור החמה: מן המקבילה בפנחס מאמר פז, ו (רמג:) כד שלטא איהי ט"ל דהיינו ו' ענפים ו' קצוות יה"ו פשוט ובעצם האבות במילוי יו"ד ה"א וא"ו דסליק ט"ל שהוא ביום שבת במקום ששת ימי החול כנז' אסרו מ' מלאכות מפני שבששת ימי החול הם מותרים ועתה שהם ו'…
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר פז, ו (רמג:) ואיהי ה"א ואיהי ה"א. ר"ל ה"א באל"ף ' מסטרא דשמא ' כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: