פני משה כפני חמה - מ"ה שבעשר אותיות וכ"ח פרקי האצבעות
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 3
לשון הזוהר
דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא. וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא. דְּבַאֲתַר דְּאַנְתְּ תִּשְׁתַּכַּח, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִשְׁתַּכַּח תַּמָּן, דְּאִיהוּ כָּלִיל עִלָּאִין וְתַתָּאִין. אַנְתְּ הוּא חִיזוּ דְּכָל מַרְאוֹת דִּנְבוּאָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (יחזקאל א׳:כ״ח) וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. חִיזוּ תְּשִׁיעָאָה (שם) מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'. וְדָא חָכְמָה דְּאִית בָּהּ כ'ח מ'ה, וְכַמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת וְגִימַטְרִיאוֹת אִית תַּמָּן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. וְאִנּוּן מָ"ה יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א אִיהוּ (נ"א אנון) עֶשֶׂר סְפִירוֹת. דְּאָמַר בָּעֹל ס"י עֶשֶׂר וְלֹא ט' וְלֹא י"א, כְּגַוְנָא דְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, דְּלָא לְאוֹסָפָא עָלַיְהוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, וְלֹא לְמִגְרַע מִנַּיְהוּ וְחֻשְׁבָּן דְּעֶשֶׂר אַתְוָן אִלֵּין אִנּוּן מָ"ה. כֹּחַ דִּילֵהּ אִנּוּן כ"ח אַתְוָן דְּאִנּוּן תּוּלְדִין דְּעֶשֶׂר אִלֵּין. וְאִנּוּן יוּ"ד הֵ"א וָא"ו דָּלֶ"ת, הֵ"א אֶלֶ"ף, וָא"ו אֶלֶ"ף וָא"ו, הֵ"א אָלֶ"ף. עֶשֶׂר אַתְוָן לָקֳבֵל עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן. כ"ח אַתְוָן לָקֳבֵל כ"ח פִּרְקִין דְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר (במדבר י״ד:י״ז) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּ"ח אֲדֹנָי. וּבְגִין הַאי כֹּחַ אִתְּמַר דְּמָאן דְּלָא יְדַע בְּגִימַטְרִיאוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת דִּילֵהּ, עָתִיד לְנַחְתָּא לִשְׁאוֹל, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ בַּמִּדְרָשׁ (קהלת ט׳:י׳) ׳כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בַּשְּׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה׳, מָ"ה אִיהוּ כָּב'וֹד אֶחָד. כְּגַוְנָא דָּא וָא'ו חֻשְׁבָּנֵהּ אֶחָ"ד כָּבוֹ"ד. אִיהוּ יוּ"ד הֵ"א הֵ"א. וְכָבוֹד אִיהוּ חֻשְׁבַּן לֵ"ב, וְאִיהוּ (נ"א והאי איהו) לֵ"ב אֶחָ"ד. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר (יחזקאל א׳:כ״ח) הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'. וְעוֹד מַה בְּאַתְוָן מֵ'ם הֵ'א דְּסָלִיק בְּגִימַטְרִיָּא אֶהְיֶ'ה אֲדֹנָ'י וְחֻשְׁבָּנֵהּ אֱלֹהִי"ם. וְדָא כִּנּוּי דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ דְּהָכֵי סָלִיק אֱלֹהִי"ם בְּגִימַטְרִיָּא כּנּוּ'י. וְהַאי אִיהוּ הַשֵּׁם בְּכִנּוּי. הַכִּ'סֵּא הָכֵי סָלִיק אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּנֵהּ כ"ו כ"פ וא"ו, אִיהוּ.
תרגום
שֶׁהֲרֵי אַתָּה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. שֶׁהֲרֵי הָיוּ כָּל הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים וּבַעֲלֵי הַקַּבָּלָה כְּלַפֶּיךָ כְּמוֹ הַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם אוֹר אֶלָּא מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וּמִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בְּךָ: "פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה". קוּם הָאֵר לָהֶם, שֶׁעַד שֶׁבֶּאֱמֶת הֵאַרְתָּ לָהֶם, כֻּלָּם הָיוּ בַּחֹשֶׁךְ וְאֵין לָהֶם אוֹר. שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁאַתָּה נִמְצָא, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִמְצָא שָׁם, שֶׁהוּא כּוֹלֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. אַתָּה הוּא מַרְאֵה כָּל מַרְאוֹת הַנְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א׳:כ״ח) 'וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים'. מַרְאֶה תְּשִׁיעִית (שם) 'מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה''. וְזוֹ חָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כ'ח מ'ה, וְכַמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת יֵשׁ שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה". וְהֵם מָ"ה יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א - הֵם (נ"א אנון) עֶשֶׂר סְפִירוֹת. שֶׁאָמַר בַּעַל סֵפֶר יְצִירָה: עֶשֶׂר וְלֹא תֵּשַׁע וְלֹא אַחַת עֶשְׂרֵה, כְּעֵין עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, וְלֹא לִגְרֹעַ מֵהֶן. וְחֶשְׁבּוֹן עֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה הֵן מָ"ה. כֹּחוֹ הֵם כ"ח אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן תּוֹלָדוֹת שֶׁל עֶשֶׂר אֵלֶּה. וְהֵן: יוּ"ד הֵ"א וָא"ו דָּלֶ"ת, הֵ"א אֶלֶ"ף, וָא"ו אֶלֶ"ף וָא"ו, הֵ"א אָלֶ"ף. עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת. כ"ח אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד כ"ח פְּרָקִים שֶׁל עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת. וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר (במדבר י״ד:י״ז) 'וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּ"חַ אֲדֹנָי'. וּבִגְלַל כֹּחַ זֶה נֶאֱמַר, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ בַּגִּימַטְרִיָּאוֹת וְהַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, עָתִיד לָרֶדֶת לִשְׁאוֹל, כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ בַּמִּדְרָשׁ (קהלת ט׳:י׳) ' ׳כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בַּשְּׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה׳ (קהלת ט, י) ', מָ"ה הוּא כָּב'וֹד אֶחָד. כָּעִנְיָן הַזֶּה, וָא'ו חֶשְׁבּוֹנוֹ אֶחָ"ד כָּבוֹ"ד. הוּא יוּ"ד הֵ"א הֵ"א. וְכָבוֹד הוּא חֶשְׁבּוֹן לֵ"ב, וְהוּא (נ"א והאי איהו) לֵ"ב אֶחָ"ד. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (יחזקאל א׳:כ״ח) 'הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה''. וְעוֹד, מַה בְּאוֹתִיּוֹת מֵ'ם הֵ'א שֶׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא אֶהְיֶ'ה אֲדֹנָ'י, וְחֶשְׁבּוֹנוֹ אֱלֹהִי"ם. וְזֶה כִּנּוּי הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה אֱלֹהִי"ם בְּגִימַטְרִיָּא כִּנּוּ'י. וְזֶה הוּא הַשֵּׁם בְּכִנּוּי. הַכִּ'סֵּא, כָּךְ עוֹלֶה הוּא בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ: כ"ו כ"פ וא"ו, הוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דהא אנת הוא דאתמר בה משה קבל תורה מסיני. דהא הוו כלהו נביאיא וחכמיא ומארי קבלה לגבך, כסיהרא וכוכביא ומזלי דלית לון נהורא אלא משמשא. ובגין דאתמר בך פני משה כפני חמה. קום אנהיר לון דעד דאמת אנהיר לון, כלהו הוו בחשוכא ולית לון נהורא. דבאתר דאנת תשתכח, עמודא דאמצעיתא אשתכח תמן, דאיהו כליל עלאין ותתאין. אנת הוא חיזו דכל מראות דנבואה, דאתמר בהון (יחזקאל א׳:כ״ח) ואראה מראות אלהים. חיזו תשיעאה (שם) מראה דמות כבוד ה'. ודא חכמה דאית בה כ'ח מ'ה, וכמה חשבונות וגימטריאות אית תמן, דאתמר בהון תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה. ואנון מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א איהו (נ"א אנון) עשר ספירות. דאמר בעל ס"י עשר ולא ט' ולא י"א, כגונא דעשר אתון דשמא מפרש, דלא לאוספא עליהו יותר מעשר, ולא למגרע מניהו וחשבן דעשר אתון אלין אנון מ"ה. כח דילה אנון כ"ח אתון דאנון תולדין דעשר אלין. ואנון יו"ד ה"א וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. עשר אתון לקבל עשר אצבען. כ"ח אתון לקבל כ"ח פרקין דעשר אצבען. ובגיניהו אתמר (במדבר י״ד:י״ז) ועתה יגדל נא כ"ח אדני. ובגין האי כח אתמר דמאן דלא ידע בגימטריאות וחשבונות דילה, עתיד לנחתא לשאול, כמה דאוקמוה במדרש (קהלת ט׳:י׳) ׳כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה׳, מ"ה איהו כב'וד אחד. כגונא דא וא'ו חשבנה אח"ד כבו"ד. איהו יו"ד ה"א ה"א. וכבוד איהו חשבן ל"ב, ואיהו (נ"א והאי איהו) ל"ב אח"ד. ובגינה אתמר (יחזקאל א׳:כ״ח) הוא מראה דמות כבוד ה'. ועוד מה באתון מ'ם ה'א דסליק בגימטריא אהי'ה אדנ'י וחשבנה אלהי"ם. ודא כנוי דשמא מפרש דהכי סליק אלהי"ם בגימטריא כנו'י. והאי איהו השם בכנוי. הכ'סא הכי סליק איהו בחשבנה כ"ו כ"פ וא"ו, איהו.
התרגום: שהרי אתה הוא שנאמר בו: משה קבל תורה מסיני. שהרי היו כל הנביאים והחכמים ובעלי הקבלה כלפיך כמו הלבנה והכוכבים והמזלות שאין להם אור אלא מן השמש. ומשום שנאמר בך: "פני משה כפני חמה". קום האר להם, שעד שבאמת הארת להם, כלם היו בחשך ואין להם אור. שבמקום שאתה נמצא, עמודא דאמצעיתא נמצא שם, שהוא כולל עליונים ותחתונים. אתה הוא מראה כל מראות הנבואה, שנאמר בהם (יחזקאל א׳:כ״ח) 'ואראה מראות אלהים'. מראה תשיעית (שם) 'מראה דמות כבוד ה'. וזו חכמה שיש בה כ'ח מ'ה, וכמה חשבונות וגימטריאות יש שם, שנאמר בהם: "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה". והם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א - הם (נ"א אנון) עשר ספירות. שאמר בעל ספר יצירה: עשר ולא תשע ולא אחת עשרה, כעין עשר אותיות השם המפרש, שלא להוסיף עליהן יותר מעשר, ולא לגרע מהן. וחשבון עשר האותיות האלה הן מ"ה. כחו הם כ"ח אותיות שהן תולדות של עשר אלה. והן: יו"ד ה"א וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. עשר אותיות כנגד עשר אצבעות. כ"ח אותיות כנגד כ"ח פרקים של עשר אצבעות. ובגללם נאמר (במדבר י״ד:י״ז) 'ועתה יגדל נא כ"ח אדני'. ובגלל כח זה נאמר, שמי שלא יודע בגימטריאות והחשבונות שלו, עתיד לרדת לשאול, כמו שהעמידוהו במדרש (קהלת ט׳:י׳) ' ׳כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה׳ (קהלת ט, י) ', מ"ה הוא כב'וד אחד. כענין הזה, וא'ו חשבונו אח"ד כבו"ד. הוא יו"ד ה"א ה"א. וכבוד הוא חשבון ל"ב, והוא (נ"א והאי איהו) ל"ב אח"ד. ובגללו נאמר (יחזקאל א׳:כ״ח) 'הוא מראה דמות כבוד ה'. ועוד, מה באותיות מ'ם ה'א שעולה בגימטריא אהי'ה אדנ'י, וחשבונו אלהי"ם. וזה כנוי השם המפרש, שכך עולה אלהי"ם בגימטריא כנו'י. וזה הוא השם בכנוי. הכ'סא, כך עולה הוא בחשבונו: כ"ו כ"פ וא"ו, הוא.
מן המפרשים
יהל אור: מן המקבילה בעקב מאמר ד, יא ◆ ואיהו יו"ד כו'. גימטריא אד"ם, ובו ג"פ י"ד בפשוטו ומלואו ומלוי מלואו כמש"ו כ"ח דמלוי המלוי בב' הידים וי"ד דשמא מפרש עם פשוטו בגוף כידוע: ובודאי לית כו'. שהוא נהיר בכולם ומתעלם בהם כידוע: מה שהיה הוא…
אור החמה: מן המקבילה במשפטים מאמר ט, א (קטו:) דהא ודאי י' רישא דחרבא וגומר תרין פיפיות דילה גרסי' נמצא השם רמוז בחרב וזה השם היה רוכב על פה של משה. וז"ש והאי שמא דמרך ממלל בפומך. ה"ג דאפיק אילין חדושין מפומך בודאי בגין וגומר:
קרני אור: מן המקבילה בעקב מאמר ד, יא כלהו צריך כלהו צריך כו'. ר"ל דקאי גם על נטילת ידים. ובאמת אינו מובן כלל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: