׳אני ישנה ולבי ער׳ - כל סוד אור להאיר בת העין ולעוררה
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 2
לשון הזוהר
קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר׳. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר"ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.
תרגום
קוּם, רָעֲיָא מְהֵימָנָא, לְהִתְעוֹרֵר לְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר׳ (שיר השירים ה, ב). וְכַמָּה הֵם יְשֵׁנִים וְהַשֵּׁנָה בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁאֵינָם פּוֹתְחִים אוֹתָם לַעֲסֹק בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל סוֹד "אוֹר" נִקְרָא, לְהָאִיר בּוֹ אֶת בַּת הָעַיִן וּלְעוֹרֵר אוֹתָהּ בּוֹ אֵצֶל בַּעְלָהּ, שֶׁהִיא יְשֵׁנָה בַּגָּלוּת בֵּין אוֹתָם בַּעֲלֵי תוֹרָה. שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָהּ בְּבַעְלָהּ שֶׁהוּא סוֹד "אוֹר" הַמֵּאִיר בָּהּ בְּבַת הָעַיִן. שֶׁ"רָז אוֹר" הוּא בְּחֶשְׁבּוֹן שָׁוֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קום רעיא מהימנא לאתערא לההוא דאתמר בה ׳אני ישנה ולבי ער׳. וכמה אנון דמיכין ושינתא בעיניהון, דלא פתחין לון לאתעסקא ברזין דאוריתא, דכל רז אור אתקרי, לאנהרא בה לבת עינא ולאתערא לה בה לגבי בעלה, דאיהי דמיכא בגלותא בין אנון מארי תורה. דלית חד מניהו דיתער לה בבעלה דאיהו ר"ז אור דנהיר בה בבת עינא. דרז אור איהו בחשבן.
התרגום: קום, רעיא מהימנא, להתעורר לאותה שנאמר בה ׳אני ישנה ולבי ער׳ (שיר השירים ה, ב). וכמה הם ישנים והשנה בעיניהם, שאינם פותחים אותם לעסק בסודות התורה, שכל סוד "אור" נקרא, להאיר בו את בת העין ולעורר אותה בו אצל בעלה, שהיא ישנה בגלות בין אותם בעלי תורה. שאין אחד מהם שיעורר אותה בבעלה שהוא סוד "אור" המאיר בה בבת העין. ש"רז אור" הוא בחשבון שוה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר עט, ה (ה:) אור דנהיר כו' דאיהי י' כו'. ר"ל דבת עינא עילאה הוא י' חכמה, ואור שלה כתר, ומביא ראיה שאור הוא כתר שנקרא אויר עם חכמה כמ"ש בזוהר בראשית:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: