׳כי טל אורות טלך׳ - ט"ל שביוד הא ואו המחיה שוכני עפר
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 17
לשון הזוהר
׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר׳. אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן. בְּגִין הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ (קהלת ג׳:כ׳) ׳הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר׳ וַאֲפִלּוּ גַּלְגַּל חַמָּה, דְּבֵהּ בְּרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְדָא שְׁכִינְתָּא, דִּבְגִינֵהּ אִתְּמַר בְּאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין בֵּהּ לִשְׁמָהּ, (דניאל י״ב:ב׳) ׳וְרַבִּים מִישֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם׳. ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ׳ (ישעיה כי, יט) -, וְדָא יוּ"ד הֵ"א וָא"ו. הַאי אִיהוּ חֻשְׁבַּן טָ"ל אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה. דְּאִיהוּ הֵ"א שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה אִיהוּ בְּחֻשְׁבַּן הֵ"א שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה אִיהוּ בְּחֻשְׁבַּן הֵ"א. וּבְגִינַהּ אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה. טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. וְהַאי אִיהוּ דמצילן בֵּהּ מוֹרִיד הַטָ"ל. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר (הושע י״א:ט׳) לֹא אָבֹא בָּעִיר.
תרגום
׳'הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר׳ (ישעיה כו, יט) ' - אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן", בִּגְלַל אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (קהלת ג׳:כ׳) ׳'הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר׳ (קהלת ג, כ) ', וַאֲפִלּוּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ הקב"ה אֶת אַבְרָהָם: "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ", כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְזוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁבִּגְלָלָהּ נֶאֱמַר בְּאֵלֶּה הַמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ, (דניאל י״ב:ב׳) ׳'וְרַבִּים מִישֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב) '. ׳'כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ'׳ (ישעיה כי, יט) - וְזֶה יוּ"ד הֵ"א וָא"ו. זֶה הוּא חֶשְׁבּוֹן טָ"ל, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא הֵ"א. שֵׁשׁ סִדְרֵי מִשְׁנָה הֵם בְּחֶשְׁבּוֹן הֵ"א. וּבִגְלָלָהּ הֶעֱמִידוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה, טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. וְזֶה שֶׁמַּצִּילִים בּוֹ: "מוֹרִיד הַטָּ"ל". וְהקב"ה אָמַר (הושע י״א:ט׳) "לֹא אָבוֹא בָּעִיר".
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳הקיצו ורננו שכני עפר׳. אלין דאתמר בהון ועל הארץ תישן. בגין ההיא דאתמר בה (קהלת ג׳:כ׳) ׳הכל היה מן העפר׳ ואפלו גלגל חמה, דבה בריך קודשא בריך הוא לאברהם כה יהיה זרעך כעפר הארץ. ודא שכינתא, דבגינה אתמר באלין דמשתדלין בה לשמה, (דניאל י״ב:ב׳) ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם׳. ׳כי טל אורות טלך׳ (ישעיה כי, יט) -, ודא יו"ד ה"א וא"ו. האי איהו חשבן ט"ל אוריתא דבעל פה. דאיהו ה"א שית סדרי משנה איהו בחשבן ה"א שית סדרי משנה איהו בחשבן ה"א. ובגינה אוקמוה מארי מתניתין, כל העוסק בטל תורה. טל תורה מחיהו. והאי איהו דמצילן בה מוריד הט"ל. וקודשא בריך הוא אמר (הושע י״א:ט׳) לא אבא בעיר.
התרגום: ׳'הקיצו ורננו שכני עפר׳ (ישעיה כו, יט) ' - אלה שנאמר בהם "ועל הארץ תישן", בגלל אותה שנאמר בה (קהלת ג׳:כ׳) ׳'הכל היה מן העפר׳ (קהלת ג, כ) ', ואפלו גלגל החמה, שבו ברך הקב"ה את אברהם: "כה יהיה זרעך", כעפר הארץ. וזו השכינה, שבגללה נאמר באלה המשתדלים בה לשמה, (דניאל י״ב:ב׳) ׳'ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם׳ (דניאל יב, ב) '. ׳'כי טל אורות טלך'׳ (ישעיה כי, יט) - וזה יו"ד ה"א וא"ו. זה הוא חשבון ט"ל, תורה שבעל פה, שהיא ה"א. שש סדרי משנה הם בחשבון ה"א. ובגללה העמידוהו בעלי המשנה: כל העוסק בטל תורה, טל תורה מחיהו. וזה שמצילים בו: "מוריד הט"ל". והקב"ה אמר (הושע י״א:ט׳) "לא אבוא בעיר".
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר עט, טו (ז.) באהל. הוא בית המדרש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: