ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 120: ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות › פיסקה 16

׳בעבדה קשה׳ קשיא ופרכא - ו ׳אדם כי ימות באהל׳ במי שממית עצמו עליה

זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 16

לשון הזוהר

וְאִית דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה׳ (שמות א), דָּא קוּשְׁיָא, בְּחֹמֶר, דָּא קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת. דַּעֲלַיְהוּ אִתְּמַר וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתְּנוּ. בְּכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, דָּא בָּרַיְתָא. ׳אֶת כָּל עֲבוֹדָתָם׳ - דָּא פִּסְקָא. ׳אֲשֶׁר עָבְדוּ בָּהֶם בְּפָרֶךְ׳ - פִּרְכָא. כַּד מָטוּ לְעָמְקָא שֶל הֲלָכָה אִתְּמַר בְּהוֹן לֵית הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִנּוּן מָארֵי (תורה) דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ לִשְׁמָהּ, תְּרִיסִין דְּבֵהּ מִדְרָשָׁא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל׳ (במדבר יט). כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיְּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֹנִי. דְּאוֹקְמוּהּ בֵּהּ, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ. אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר י״ט:י״ד) ׳אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל׳. דְּוַדַּאי בְּהוֹן אִתְקַיְּמַת שְׁכִינְתָּא. וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָחַיָּא לוֹן בֵּהּ. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ כָּל הַמְקַיִּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ וְגוֹ'. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אִם נבלת בְּהִתְנַשֵּׂא. וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.

תרגום

וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות א) 'וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה (שמות א, יד) ' - זוֹ קֻשְׁיָא. "בַּחֹמֶר" - זֶה קַל וָחֹמֶר. "וּבִלְבֵנִים" - בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ". "בְּכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה" - זוֹ בָּרַיְתָא. 'אֶת כָּל עֲבוֹדָתָם' - זוֹ פִּסְקָא. 'אֲשֶׁר עָבְדוּ בָּהֶם בְּפָרֶךְ' - פִּרְכָא. כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, נֶאֱמַר בָּהֶם: אֵין הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְיֵשׁ אֲחֵרִים, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי (תורה) הַמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ - תְּרִיסִים שֶׁבָּהּ, הַמִּדְרָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) 'אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל (במדבר יט, יד) '. כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֹנִי, שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ בּוֹ: "פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל". וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיהו כ״ו:י״ט) "יִחְיוּ מֵתֶיךָ" - אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר י״ט:י״ד) 'אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל (במדבר יט, יד) '. שֶׁוַּדַּאי בָּהֶם מִתְקַיֶּמֶת הַשְּׁכִינָה, וְעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹתָם בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ: כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר וְגוֹ'. "נְבֵלָתִי יְקוּמוּן" - אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "אִם נִבְזֶה בְּהִתְנַשֵּׂא", וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואית דלא משתדלין באוריתא דבעל פה לשמה, ואתמר בהון ׳וימררו את חייהם בעבדה קשה׳ (שמות א), דא קושיא, בחמר, דא קל וחמר. ובלבנים בלבון ההלכות. דעליהו אתמר ותכן לבנים תתנו. בכל עבודה בשדה, דא בריתא. ׳את כל עבודתם׳ - דא פסקא. ׳אשר עבדו בהם בפרך׳ - פרכא. כד מטו לעמקא של הלכה אתמר בהון לית הלכה כפלוני. ואית אחרנין דאנון מארי (תורה) דמשתדלין בה לשמה, תריסין דבה מדרשא דאתמר בהון ׳אדם כי ימות באהל׳ (במדבר יט). כמה דאוקמוה מארי מתניתין אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה. ולית מיתה אלא עני. דאוקמוה בה, פת במלח תאכל. ועליהו אתמר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יחיו מתיך. אלין דאתמר בהון (במדבר י״ט:י״ד) ׳אדם כי ימות באהל׳. דודאי בהון אתקימת שכינתא. ועתיד קודשא בריך הוא לאחיא לון בה. כמה דאוקמוה כל המקים את התורה מעני סופו לקימה וגו'. נבלתי יקומון, אלין דאתמר בהון אם נבלת בהתנשא. ואמרו מארי מתניתין כל המנבל עצמו על התורה, לסוף מתנשא.

התרגום: ויש שאינם משתדלים בתורה שבעל פה לשמה, ונאמר בהם (שמות א) 'וימררו את חייהם בעבדה קשה (שמות א, יד) ' - זו קשיא. "בחמר" - זה קל וחמר. "ובלבנים" - בלבון ההלכות, שעליהם נאמר "ותכן לבנים תתנו". "בכל עבדה בשדה" - זו בריתא. 'את כל עבודתם' - זו פסקא. 'אשר עבדו בהם בפרך' - פרכא. כשמגיעים לעמקה של הלכה, נאמר בהם: אין הלכה כפלוני. ויש אחרים, שהם בעלי (תורה) המשתדלים בה לשמה - תריסים שבה, המדרש שנאמר בהם (במדבר יט) 'אדם כי ימות באהל (במדבר יט, יד) '. כמו שהעמידוהו בעלי המשנה: אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה. ואין מיתה אלא עני, שהעמידוהו בו: "פת במלח תאכל". ועליהם נאמר (ישעיהו כ״ו:י״ט) "יחיו מתיך" - אלה שנאמר בהם (במדבר י״ט:י״ד) 'אדם כי ימות באהל (במדבר יט, יד) '. שודאי בהם מתקימת השכינה, ועתיד הקב"ה להחיותם בה, כמו שהעמידוהו: כל המקים את התורה מעני, סופו לקימה מעשר וגו'. "נבלתי יקומון" - אלה שנאמר בהם "אם נבזה בהתנשא", ואמרו בעלי המשנה: כל המנבל עצמו על התורה, לסוף מתנשא.

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בפנחס מאמר נא, ג (רכט:) אינון תריסר שלש לכל סטר. והוא שם י"ב, וכן תריסר גודלין. ואמר שעורא דבגד דכתיב על כנפי בגדיהם דבכל כנף צריך להיות שיעור בגד וד' בגדי לבן וזהב הן זו"ן באצילות ובריאה, וד' דהדיוט הן במט"ט דהוא…

אור החמה: מן המקבילה בבהעלותך מאמר טו, ו (קנג.) - התאמה חלקית שם שם לו חוק. לרעיא מהימנא שהוא כלל כל הנשמות דת"ת חק שהוא יסוד ומשפט שהוא הת"ת ושם נסהו והעלהו בהאי עץ הדעת דהיינו בתורה בסוד שתא סדרי משנה מסטרא דמטטרון דתמן אסור והיתר…

הסולם: מן המקבילה בתרומה מאמר נד, טו (קנח:) אמר בוצינא קדישא וכו': אמר המאור הקדוש, שהוא ר"ש, לרעיא מהימנא, עליה נאמר ו זאת התורה אשר שם משה וגו'. בה הזהרת לישראל בשעת מיתתך, בה ברכת לישראל בכל שבט ושבט, ז"ש, וזאת הברכה אשר ברך משה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: