ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 119: ספרא תנינא - ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ ומרכבת יחזקאל בנשמה ברוח ובנפש › פיסקה 18

׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן׳ - הצדיק בע"ב וקץ הקב"ה שאינו תלוי בזכיות

זוהר חדש · ספרא תנינא - ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ ומרכבת יחזקאל בנשמה ברוח ובנפש · מאמר 119 · פיסקה 18

לשון הזוהר

חִיזוּ שְׁבִיעָאָה ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן׳. מָאן עֲנָנָא, דָּא חֶסֶד דְּסָלִיק ע"ב וּבֵהּ אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳בְּעָב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע׳ עַמָּא לְמַלְּלָא עִם מֹשֶׁה. וּבֵהּ אִי ע"ב דְּאִיהוּ חֶסֶד אִתְחַזְיָא קֶשֶׁת דְּאִיהוּ צַדִּיק בְּגוֹוָנוֹי נְהִירִין, דְּאִנּוּן ג' גְּוָנִין דִּתְלָת אֲבָהָן, וּבֵהּ אִתְכְּלִילָן. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בַּצַּדִּיק וַיְכֻלּוּ דְּסָלִיק ע"ב, דְּבֵהּ אִתְכְּלִילָן תְּלָת אֲבָהָן, דְּאִתְּמַר בְּהוּ בַּכֹּ'ל מִכֹּ'ל כֹּ'ל. וּבְאִלֵּין תְּלָת גְּוָנִין וּרְאִיתִיהָ לִשְׁכִינְתָּא לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. דְּצַדִּיק אִיהוּ אָלֶף שְׁתִיתָאָה יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וְנָטִיל בִּימִינָא דְּאִיהוּ חֶסֶד כָּלִיל ע"ב וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר (בראשית א׳:י״ג) ׳וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ וְתָנוּחַ׳ בְּצַדִּיק ׳וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׳, דְּאִיהוּ יְמִינָא דְּבֵהּ (ישעיהו נ״ב:ח׳) ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן׳. וְנָטִיל בְּע"ב דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּבֵהּ ׳וַיְהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם׳, וּבְגִינָא אִתְּמַר לְלִבִּי גִּלִּיתִי ולמהר"ש לֹא גִלִּיתִי. לְלִבִּי גִלִּיתִי וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי. (חסר כאן) (נראה דקץ) אִית בְּכָל דָּרָא וְדָרָא כְּפוּם זִכְוָן דִּילְהוֹן. בְּכָל מָארֵהּ דְּדָרָא כְּפוּם דְּרֹב דָּרָא נוֹטִים אֲבַתְרֵהּ. וְאִם חוֹבִין מִתְרַבִּין עָלַהּ, אָמַר רִבִּי חִיָּא פֻּרְקָנָא עַד דָּרָא אָחֳרָא. וּבְגִין דָּא כָּל הַקִּצִּין כָּלוּ, וְכֹלָּא תַּלְיָא בִּתְיוּבְתָּא וּבְזִכְוָן דְּמִדּוֹת דְּכָל דָּרָא וְדָרָא. אֲבָל קֵץ וּזְמַן דְּשַׁוִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַּלְיָא בְּזִכְוָן וּבְמִדּוֹת דְּכָל דָּרָא וְדָרָא, אֶלָּא בֵּהּ תַּלְיָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיהו מ״ח:י״א) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, וָאָעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי. וּבְגִין דָּא כָּל קֵץ דְּכָל דַּרְגָּא כְּפוּם זִכְוָן דִּבְנֵי נָשָׁא אִיהוּ. וְקֵץ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לא תַּלְיָא בְּזִכְוָן דִּלְהוֹן.

תרגום

מַרְאֶה שְׁבִיעִי: " ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן׳ (יחזקאל א, כח) ". מַהוּ הֶעָנָן? זֶה חֶסֶד הָעוֹלֶה ע"ב, וּבוֹ בָּא הקב"ה, " ׳בְּעָב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע׳ (שמות יט, ט) " הָעָם לְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה. וּבוֹ, אִם הַע"ב שֶׁהוּא חֶסֶד, נִרְאֵית הַקֶּשֶׁת שֶׁהִיא הַצַּדִּיק בִּגְוָנָיו הַמְּאִירִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה גְּוָנִים שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וּבוֹ כְּלוּלִים. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיק "וַיְכֻלּוּ" הָעוֹלֶה ע"ב, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל". וּבִשְׁלֹשָׁה גְּוָנִים אֵלֶּה "וּרְאִיתִיהָ" - לַשְּׁכִינָה - "לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם". שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וְנוֹטֵל בְּיָמִין שֶׁהוּא חֶסֶד הַכּוֹלֵל ע"ב, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (בראשית א׳:י״ג) ׳וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ וְתָנוּחַ׳ (דניאל יב, יג) בַּצַּדִּיק ׳וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׳, שֶׁהוּא הַיָּמִין שֶׁבּוֹ (ישעיהו נ״ב:ח׳) ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ (ישעיה נב, ח) צִיּוֹן. וְנוֹטֵל בְּע"ב שֶׁל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבּוֹ " ׳וַיְהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ ", וּבִגְלַל זֶה נֶאֱמַר: לְלִבִּי גִּלִּיתִי וְלַמהרש לֹא גִלִּיתִי - לְלִבִּי גִּלִּיתִי וּלְאֵיבָרַי לֹא גִלִּיתִי. (חסר כאן) (נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה לַקֵּץ) יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לְפִי זְכֻיּוֹתֵיהֶם. בְּכָל בַּעַל דּוֹר, לְפִי רֹב הַדּוֹר נוֹטִים אַחֲרָיו. וְאִם עֲוֹנוֹת מִתְרַבִּים עָלֶיהָ, אָמַר רַבִּי חִיָּא: הַגְּאֻלָּה עַד דּוֹר אַחֵר. וּבִגְלַל זֶה כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְהַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה וּבִזְכֻיּוֹת הַמִּדּוֹת שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר. אֲבָל קֵץ וּזְמַן שֶׁקָּבַע הקב"ה, אֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכֻיּוֹת וּבְמִדּוֹת שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר, אֶלָּא בּוֹ תָּלוּי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ח:י״א): "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, וָאֵעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי". וּבִגְלַל זֶה כָּל קֵץ שֶׁל כָּל דַּרְגָּה הוּא לְפִי זְכֻיּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, וְקֵץ הקב"ה אֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חיזו שביעאה ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן׳. מאן עננא, דא חסד דסליק ע"ב ובה אתא קודשא בריך הוא ׳בעב הענן, בעבור ישמע׳ עמא למללא עם משה. ובה אי ע"ב דאיהו חסד אתחזיא קשת דאיהו צדיק בגוונוי נהירין, דאנון ג' גונין דתלת אבהן, ובה אתכלילן. ובגין דא אתמר בצדיק ויכלו דסליק ע"ב, דבה אתכלילן תלת אבהן, דאתמר בהו בכ'ל מכ'ל כ'ל. ובאלין תלת גונין וראיתיה לשכינתא לזכר ברית עולם. דצדיק איהו אלף שתיתאה יום הששי. ונטיל בימינא דאיהו חסד כליל ע"ב ובגינה אתמר (בראשית א׳:י״ג) ׳ואתה לך לקץ ותנוח׳ בצדיק ׳ותעמד לגרלך לקץ הימין׳, דאיהו ימינא דבה (ישעיהו נ״ב:ח׳) ׳כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון׳. ונטיל בע"ב דעמודא דאמצעיתא, דבה ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳, ובגינא אתמר ללבי גליתי ולמהר"ש לא גליתי. ללבי גליתי ולאברי לא גליתי. (חסר כאן) (נראה דקץ) אית בכל דרא ודרא כפום זכון דילהון. בכל מארה דדרא כפום דרב דרא נוטים אבתרה. ואם חובין מתרבין עלה, אמר רבי חיא פרקנא עד דרא אחרא. ובגין דא כל הקצין כלו, וכלא תליא בתיובתא ובזכון דמדות דכל דרא ודרא. אבל קץ וזמן דשוי קודשא בריך הוא, לא תליא בזכון ובמדות דכל דרא ודרא, אלא בה תליא, הדא הוא דכתיב (ישעיהו מ״ח:י״א) למעני למעני אעשה, ואעש למען שמי. ובגין דא כל קץ דכל דרגא כפום זכון דבני נשא איהו. וקץ דקודשא בריך הוא לא תליא בזכון דלהון.

התרגום: מראה שביעי: " ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן׳ (יחזקאל א, כח) ". מהו הענן? זה חסד העולה ע"ב, ובו בא הקב"ה, " ׳בעב הענן, בעבור ישמע׳ (שמות יט, ט) " העם לדבר עם משה. ובו, אם הע"ב שהוא חסד, נראית הקשת שהיא הצדיק בגוניו המאירים, שהם שלשה גונים של שלשת האבות, ובו כלולים. ועל כן נאמר בצדיק "ויכלו" העולה ע"ב, שבו כלולים שלשת האבות, שנאמר בהם "בכל מכל כל". ובשלשה גונים אלה "וראיתיה" - לשכינה - "לזכר ברית עולם". שהצדיק הוא האלף הששי, יום הששי. ונוטל בימין שהוא חסד הכולל ע"ב, ובגללו נאמר (בראשית א׳:י״ג) ׳ואתה לך לקץ ותנוח׳ (דניאל יב, יג) בצדיק ׳ותעמד לגרלך לקץ הימין׳, שהוא הימין שבו (ישעיהו נ״ב:ח׳) ׳כי עין בעין יראו בשוב ה׳ (ישעיה נב, ח) ציון. ונוטל בע"ב של עמודא דאמצעיתא, שבו " ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳ ", ובגלל זה נאמר: ללבי גליתי ולמהרש לא גליתי - ללבי גליתי ולאיברי לא גליתי. (חסר כאן) (נראה שהכונה לקץ) יש בכל דור ודור, לפי זכיותיהם. בכל בעל דור, לפי רב הדור נוטים אחריו. ואם עונות מתרבים עליה, אמר רבי חיא: הגאלה עד דור אחר. ובגלל זה כל הקצים כלו, והכל תלוי בתשובה ובזכיות המדות של כל דור ודור. אבל קץ וזמן שקבע הקב"ה, אינו תלוי בזכיות ובמדות של כל דור ודור, אלא בו תלוי, זהו שכתוב (ישעיהו מ״ח:י״א): "למעני למעני אעשה, ואעש למען שמי". ובגלל זה כל קץ של כל דרגה הוא לפי זכיות בני האדם, וקץ הקב"ה אינו תלוי בזכיותיהם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים