ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 119: ספרא תנינא - ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ ומרכבת יחזקאל בנשמה ברוח ובנפש › פיסקה 12

חשבון אחר והכל אמת - ל"ב אלהים מ"ב ושבעים ושתים פנים וכנפים

זוהר חדש · ספרא תנינא - ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ ומרכבת יחזקאל בנשמה ברוח ובנפש · מאמר 119 · פיסקה 12

לשון הזוהר

וְאִית דְּאָמַר הָכֵי וְכֹלָּא קְשׁוֹט, ד' פָּנִים לְאַחַת וְד' ׳כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם׳ וְאִנּוּן לְכָל חַיָּה ד' אַנְפִּין וְד' גַּדְפִּין, הָא אִנּוּן ל'ב כְּחֻשְׁבָּן ל'ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳, דְּאִיהוּ עֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ לָקֳבֵל עֶשֶׂר אֲמִירָן, הָא מ"ב. וס"ד אַנְפִּין וְגַדְפִּין עִם תְּמַנְיָא אַתְוָן דְּחַשְׁמַל ע"ב. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שם) וְגַבֵּיהֶן אִלֵּין ע"ב גַּדְפִּין. וְגֹבַהּ לָהֶם וְאִנּוּן ע"ב אַנְפִּין. דְּאִנּוּן בְּאַתְוָן לְגַבֵּי נִקּוּדֵי, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר. וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם׳ אִלֵּין טַעֲמֵי. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר (יחזקאל א׳:י״ח) ׳וְגַבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם סָבִיב׳ לְאַרְבַּעְתָּם.

תרגום

וְיֵשׁ הָאוֹמֵר כָּךְ, וְהַכֹּל אֱמֶת: אַרְבָּעָה ׳פָּנִים לְאַחַת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם׳, וְיֵשׁ לְכָל חַיָּה אַרְבָּעָה פָּנִים וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם - הֲרֵי שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, כְּמִנְיַן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם "אֱלֹהִים" שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. " ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ " - שֶׁהוּא עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם. וְשִׁשִּׁים וְאַרְבַּע פָּנִים וּכְנָפַיִם עִם שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁל "חַשְׁמַל" - שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם): "וְגַבֵּיהֶם" - אֵלֶּה שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם כְּנָפַיִם, "וְגֹבַהּ לָהֶם" - וְהֵם שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם פָּנִים, שֶׁהֵם בְּאוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר. וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם׳ - אֵלֶּה טַעֲמֵי הַמִּקְרָא. וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר (יחזקאל א׳:י״ח) ׳וְגַבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם סָבִיב׳ (יחזקאל א, יח) לְאַרְבַּעְתָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואית דאמר הכי וכלא קשוט, ד' פנים לאחת וד' ׳כנפים לאחת להם׳ ואנון לכל חיה ד' אנפין וד' גדפין, הא אנון ל'ב כחשבן ל'ב אלהים דעובדא דבראשית. ׳ודמות פניהם פני אדם׳, דאיהו עשר אתון דשמא מפרש לקבל עשר אמירן, הא מ"ב. וס"ד אנפין וגדפין עם תמניא אתון דחשמל ע"ב. ועליהו אתמר (שם) וגביהן אלין ע"ב גדפין. וגבה להם ואנון ע"ב אנפין. דאנון באתון לגבי נקודי, דעליהו אתמר ׳כי גבוה מעל גבוה שומר. וגבוהים עליהם׳ אלין טעמי. ובגיניהו אתמר (יחזקאל א׳:י״ח) ׳וגבותם מלאות עינים סביב׳ לארבעתם.

התרגום: ויש האומר כך, והכל אמת: ארבעה ׳פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם׳, ויש לכל חיה ארבעה פנים וארבע כנפים - הרי שלושים ושתים, כמנין שלושים ושתים "אלהים" של מעשה בראשית. " ׳ודמות פניהם פני אדם׳ " - שהוא עשר אותיות של השם המפרש כנגד עשר אמירות, הרי ארבעים ושתים. וששים וארבע פנים וכנפים עם שמונה אותיות של "חשמל" - שבעים ושתים. ועליהם נאמר (שם): "וגביהם" - אלה שבעים ושתים כנפים, "וגבה להם" - והם שבעים ושתים פנים, שהם באותיות כנגד הנקדות, שעליהן נאמר ׳כי גבוה מעל גבוה שומר. וגבוהים עליהם׳ - אלה טעמי המקרא. ובגללם נאמר (יחזקאל א׳:י״ח) ׳וגבותם מלאות עינים סביב׳ (יחזקאל א, יח) לארבעתם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר עח, י (ג.) איהו חשמל כללא כו'. כמ"ש לקמן כד סלקין משריין כו' בחשאי וכד נחתו כו' ממללן עלייהו כו' כחדא יאקדונק"י:

לכל המפרשים על פיסקה זו