ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 118: תקונים מזהר חדש - ׳בראשית ברא אלהים׳ בשני משכנות ומועדים בתקון גוף המלך › פיסקה 2

משכן עליון ׳מי׳ שהוא בינה ויום הכפורים - ומלכות מ"ה משכן העדות

זוהר חדש · תקונים מזהר חדש - ׳בראשית ברא אלהים׳ בשני משכנות ומועדים בתקון גוף המלך · מאמר 118 · פיסקה 2

לשון הזוהר

וְהַאי מִשְׁכָּן עִלָּאָה דְּעָלַיְהוּ אִתְקְרֵי מִי. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳מִי בָּרָא אֵלֶּה׳. וְהַאי מִי אִיהִי בִּינָה. (ודא שמא) וְדַרְגָּא דִּילֵהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים אִיהוּ וַדַּאי, וְהַאי דַּרְגָּא דְּאִתְקְרֵי בִּינָה אִתְקְרֵי הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָעוֹלָם הַבָּא, לֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כְּגַוְנָא דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים דִילֵהּ לֵית תַּמָּן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַלְכוּת אִתְקְרֵי מַ"ה, דָּא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. וּבְגִין דְּבֵהּ אִשְׁתְּכַח עֵדוּת, אִתְּמַר בֵּהּ מָה אֲעִידֵךְ.

תרגום

וְהַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, שֶׁעָלָיו נִקְרָא ׳מִי׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִי בָּרָא אֵלֶּה׳. ׳וְהמִי׳ הַזֶּה הִיא בִּינָה. (ודא שמא) וְדַרְגָּתָהּ - יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַדַּאי, וְדַרְגָּה זוֹ שֶׁנִּקְרֵאת בִּינָה, נִקְרֵאת הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כְּעֵין זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים - אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַלְכוּת נִקְרֵאת מַ"ה - זֶה מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. וּמִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת עֵדוּת, נֶאֱמַר בָּהּ ׳מָה אֲעִידֵךְ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי משכן עלאה דעליהו אתקרי מי. הדא הוא דכתיב ׳מי ברא אלה׳. והאי מי איהי בינה. (ודא שמא) ודרגא דילה יום הכפורים איהו ודאי, והאי דרגא דאתקרי בינה אתקרי העולם הבא. ובעולם הבא, לית בה אכילה ושתיה. כגונא דא יום הכפורים דילה לית תמן אכילה ושתיה. מלכות אתקרי מ"ה, דא משכן העדות. ובגין דבה אשתכח עדות, אתמר בה מה אעידך.

התרגום: והמשכן העליון הזה, שעליו נקרא ׳מי׳ - זהו שכתוב ׳מי ברא אלה׳. ׳והמי׳ הזה היא בינה. (ודא שמא) ודרגתה - יום הכפורים, ודאי, ודרגה זו שנקראת בינה, נקראת העולם הבא. ובעולם הבא אין בו אכילה ושתיה. כעין זה יום הכפורים - אין בו אכילה ושתיה. מלכות נקראת מ"ה - זה משכן העדות. ומשום שבו נמצאת עדות, נאמר בה ׳מה אעידך׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר עח, ב (א.) ת"ח תרין תיבין כו'. רוצה לומר שכל אחד מאלה שני התיבות שמפרש, דורשין לשני תיבות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: