אור הגנוז וחוט הימין שנאחז בלבנה - ומלאכי שלום שבטלו מקיומם
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן ועוות דין אנשי החיל שנמסרו לנחש · מאמר 117 · פיסקה 4
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (קהלת יב, ב), נְהִירוּ דִּקְלַסְתֵּר פְּנֵי שְׁכִינָה, דְּהֲוָה נָהֵיר לָהּ בְּכָל יוֹמָא, וּמֵהַהוּא נְהִירוּ עַלְמָא אִתְקַיֵּים, וְיִשְׂרָאֵל שָׁרָאן עַל אַרְעָא לְרוֹחֲצָנוּ. וְהָאוֹר, אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, דְּהֲוָה נָהֵיר מִסֵיְיפָי עַלְמָא לִסֵיְיפָי עַלְמָא, וְאִתְגְּנֵיז. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲוָה נָהֵיר, וְאַפֵּיק מִינֵיהּ חַד חוּטָא דִּימִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָחֵיד לְסִיהֲרָא. וּבְהַהוּא זִימְנָא כְּתִיב, ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳ (איכה ב, ג). וְהַיָּרֵחַ, דִּכְתִיב (ישעיהו א׳:כ״א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ. וְהַכֹּכָבִים, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהָיוּ בָּאִים בָּהּ וִידוּעִים אֶצְלָהּ, וּבָטְלוּ מִקִּיּוּמַיְיהוּ, וְאִלֵּין אִיקְרוּן מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם. ׳וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם׳ - דִּכְתִיב ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (שם לג).
תרגום
דָּבָר אַחֵר, ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (קהלת יב, ב) - אוֹר קְלַסְתֵּר פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהּ בְּכָל יוֹם, וּמֵאוֹתוֹ הָאוֹר הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, וְיִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ בְּבִטָּחוֹן. וְ"הָאוֹר" - הָאוֹר שֶׁבָּרָא הקב"ה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהָיָה מֵאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְנִגְנַז. וְהקב"ה הָיָה מֵאִיר, וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ חוּט אֶחָד שֶׁל יְמִינוֹ, וְאָחַז בַּלְּבָנָה. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן כָּתוּב, ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳ (איכה ב, ג). וְ"הַיָּרֵחַ" - שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:כ״א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ. וְ"הַכּוֹכָבִים" - מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהָיוּ בָּאִים בָּהּ וִידוּעִים אֶצְלָהּ, וּבָטְלוּ מִקִּיּוּמָם, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים "מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם". " ׳וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם׳ " - שֶׁכָּתוּב ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (שם לג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳עד אשר לא תחשך השמש׳ (קהלת יב, ב), נהירו דקלסתר פני שכינה, דהוה נהיר לה בכל יומא, ומההוא נהירו עלמא אתקיים, וישראל שראן על ארעא לרוחצנו. והאור, אור שברא הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, דהוה נהיר מסייפי עלמא לסייפי עלמא, ואתגניז. והקדוש ברוך הוא הוה נהיר, ואפיק מיניה חד חוטא דימינא דקודשא בריך הוא, ואחיד לסיהרא. ובההוא זימנא כתיב, ׳השיב אחור ימינו׳ (איכה ב, ג). והירח, דכתיב (ישעיהו א׳:כ״א) צדק ילין בה. והככבים, מלאכי השרת, שהיו באים בה וידועים אצלה, ובטלו מקיומייהו, ואלין איקרון מלאכי שלום. ׳ושבו העבים אחר הגשם׳ - דכתיב ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ (שם לג).
התרגום: דבר אחר, ׳עד אשר לא תחשך השמש׳ (קהלת יב, ב) - אור קלסתר פני השכינה, שהיה מאיר לה בכל יום, ומאותו האור העולם מתקים, וישראל יושבים על הארץ בבטחון. ו"האור" - האור שברא הקב"ה במעשה בראשית, שהיה מאיר מסוף העולם ועד סופו, ונגנז. והקב"ה היה מאיר, והוציא ממנו חוט אחד של ימינו, ואחז בלבנה. ובאותו הזמן כתוב, ׳השיב אחור ימינו׳ (איכה ב, ג). ו"הירח" - שכתוב (ישעיהו א׳:כ״א) צדק ילין בה. ו"הכוכבים" - מלאכי השרת, שהיו באים בה וידועים אצלה, ובטלו מקיומם, ואלה נקראים "מלאכי שלום". " ׳ושבו העבים אחר הגשם׳ " - שכתוב ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ (שם לג).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: