׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳ - גרוש האם שהניח המשטין לבדו וקריעת הדין שנמנעה
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן ועוות דין אנשי החיל שנמסרו לנחש · מאמר 117 · פיסקה 19
לשון הזוהר
אַמַּאי הֲוָה עִוּוּת דִּינָא דָא. בְּגִין דְּהָא אִימָּנָא אִתְתָּרְכַת וְעָרְקַת, וַאֲזָלַת לָהּ, וּבְגִין דָּא עַוִּית דִּינָא אִשְׁתַּכַּח, דְּאִשְׁתַּכְּחָא בִּלְחוֹדָהָא הַהוּא דְּאַשְׂטָנָא עֲלָנָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ, וְיַטְעִין עֲלָנָא טַעֲנָתָא. עַל דָּא אִתְמְסָרוּ בִּידָהָא כָּל תִּיקּוּנֵי דְּאִימָּנָא. דְּאִלּוּ אִימָּנָא אִשְׁתַּכְּחַת תַּמָּן. לְגוֹ מִשּׁוּרַת הַדִּין אָעֳלַת לוֹן. עַל דָּא הִיא בָּכַאת, עַל דָּא הִיא מְיַילְלָא, עַל בְּנָהָא דְּאִתְגָּלוּ, וְּדאִתְקְטָלוּ, וּדְאִשְׁתֵּצִיאוּ עַל מַגָּן. וּבְהִינַיְיהוּ לָא אִשְׁתַּכְּחַת, וַעֲבֵיד הַהוּא נָחָשׁ רְעוּתֵיהּ בְּהוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו נ׳:א׳) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, דְּלָא תְּהֵא זְמִינַת בְּדִינֵיכוֹן. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, דְּאִיהִי הֲוַת נָסְבָה טַעֲנַת בְּנָהָא, וּבְגִינָהּ אִתְקְרַע דִּינָא.
תרגום
מִפְּנֵי מָה הָיָה עִוּוּת הַדִּין הַזֶּה? מִשּׁוּם שֶׁהָאֵם גֹּרְשָׁה וּבָרְחָה וְהָלְכָה לָהּ, וּבִגְלַל זֶה נִמְצָא עִוּוּת דִּין, שֶׁנִּמְצָא לְבַדּוֹ אוֹתוֹ הַמַּשְׂטִין עָלֵינוּ, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיִּמְחֶה בְּיָדוֹ וְיִטְעֹן עָלֵינוּ טַעֲנָה. עַל כֵּן נִמְסְרוּ בְּיָדָהּ כָּל תִּקּוּנֵי הָאֵם. שֶׁאִלּוּ הָאֵם הָיְתָה נִמְצֵאת שָׁם, לְתוֹךְ מִשּׁוּרַת הַדִּין הָיְתָה מַכְנִיסָה אוֹתָם. עַל כֵּן הִיא בּוֹכָה, עַל כֵּן הִיא מְיַלֶּלֶת, עַל בָּנֶיהָ שֶׁגָּלוּ, וְשֶׁנֶּהֶרְגוּ, וְשֶׁנִּכְחֲדוּ חִנָּם. וּבִימֵיהֶם לֹא נִמְצֵאת, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ אֶת רְצוֹנוֹ בָּהֶם. וְעַל כֵּן כָּתוּב, (ישעיהו נ׳:א׳) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. "שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" - שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מוּכָנָה בְּדִינְכֶם. "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהִיא הָיְתָה נוֹשֵׂאת אֶת טַעֲנַת בָּנֶיהָ, וּבִגְלָלָהּ נִקְרַע הַדִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמאי הוה עוות דינא דא. בגין דהא אימנא אתתרכת וערקת, ואזלת לה, ובגין דא עוית דינא אשתכח, דאשתכחא בלחודהא ההוא דאשטנא עלנא, ולא הוה מאן דימחי בידיה, ויטעין עלנא טענתא. על דא אתמסרו בידהא כל תיקוני דאימנא. דאלו אימנא אשתכחת תמן. לגו משורת הדין אעלת לון. על דא היא בכאת, על דא היא מייללא, על בנהא דאתגלו, ודאתקטלו, ודאשתציאו על מגן. ובהינייהו לא אשתכחת, ועביד ההוא נחש רעותיה בהו. ועל דא כתיב, (ישעיהו נ׳:א׳) ובפשעיכם שלחה אמכם. שלחה אמכם, דלא תהא זמינת בדיניכון. איכה ישבה בדד בההוא שעתא, דאיהי הות נסבה טענת בנהא, ובגינה אתקרע דינא.
התרגום: מפני מה היה עוות הדין הזה? משום שהאם גרשה וברחה והלכה לה, ובגלל זה נמצא עוות דין, שנמצא לבדו אותו המשטין עלינו, ולא היה מי שימחה בידו ויטען עלינו טענה. על כן נמסרו בידה כל תקוני האם. שאלו האם היתה נמצאת שם, לתוך משורת הדין היתה מכניסה אותם. על כן היא בוכה, על כן היא מיללת, על בניה שגלו, ושנהרגו, ושנכחדו חנם. ובימיהם לא נמצאת, ועשה אותו הנחש את רצונו בהם. ועל כן כתוב, (ישעיהו נ׳:א׳) ובפשעיכם שלחה אמכם. "שלחה אמכם" - שלא תהיה מוכנה בדינכם. "איכה ישבה בדד" באותה שעה, שהיא היתה נושאת את טענת בניה, ובגללה נקרע הדין.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה באחרי מות מאמר נג, ד (עד:) - התאמה חלקית ורזא דמלה דכתיב וכו׳: וסוד הדבר, שכתוב, דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו. אמו, זו היא בת שבע. שה"ס המלכות הנקראת בת שבע. ולמדנו, כתוב, משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: