׳ויבך יוסף בדברם אליו׳ - מחילתו המכפרת ומי יש לתבע על עונם
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן ועוות דין אנשי החיל שנמסרו לנחש · מאמר 117 · פיסקה 18
לשון הזוהר
תוּ פְּתַח, (בראשית נ׳:י״ז) ׳וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר וְגו'׳ (שם) ׳אָנָא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָאתָם וְגו'׳ ׳וַיֵּבְךִָֹּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו׳. חוֹבָא לֵיהּ עֲבָדוּ, וְהוּא מְכַפֵּר כּוֹלָּא, וּמְכַפֵּר עַל חוֹבַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאִיהוּ מָחֵיל, מַאן אִית לֵיהּ לְתָבְעָא עַל חוֹבַיְיהוּ. הֱוֵי ׳וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל׳. עִוּוּת הַדִּין סַגֵּי, הֲוָה לְאִינוּן ׳אַנְשֵׁי הֶחָיִל׳, וַוי לָן, מַאן יְנַחֵם לָן.
תרגום
עוֹד פָּתַח, (בראשית נ׳:י״ז) ׳וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר וְגוֹמֵר׳ (בראשית נ, טז) (שם) " ׳אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם׳ " וְגוֹמֵר, " ׳וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו׳ ". עָוֹן עָשׂוּ לוֹ, וְהוּא מְכַפֵּר עַל הַכֹּל, וּמְכַפֵּר עַל עֲוֹנָם. כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹחֵל, מִי יֵשׁ לוֹ לִתְבֹּעַ עַל עֲוֹנָם? הֱוֵי - " ׳וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל׳ ". עִוּוּת דִּין גָּדוֹל הָיָה לְאוֹתָם ׳אַנְשֵׁי הֶחָיִל׳. אוֹי לָנוּ, מִי יְנַחֵם אוֹתָנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו פתח, (בראשית נ׳:י״ז) ׳ויצוו אל יוסף לאמר וגו'׳ (שם) ׳אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם וגו'׳ ׳ויבך יוסף בדברם אליו׳. חובא ליה עבדו, והוא מכפר כולא, ומכפר על חובייהו. כיון דאיהו מחיל, מאן אית ליה לתבעא על חובייהו. הוי ׳והתעותו אנשי החיל׳. עוות הדין סגי, הוה לאינון ׳אנשי החיל׳, ווי לן, מאן ינחם לן.
התרגום: עוד פתח, (בראשית נ׳:י״ז) ׳ויצוו אל יוסף לאמר וגומר׳ (בראשית נ, טז) (שם) " ׳אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם׳ " וגומר, " ׳ויבך יוסף בדברם אליו׳ ". עון עשו לו, והוא מכפר על הכל, ומכפר על עונם. כיון שהוא מוחל, מי יש לו לתבע על עונם? הוי - " ׳והתעותו אנשי החיל׳ ". עוות דין גדול היה לאותם ׳אנשי החיל׳. אוי לנו, מי ינחם אותנו.