מספד כתנים - שהאם לא מצאה בניה בגן והכרובים פותחים בבכיה
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן ועוות דין אנשי החיל שנמסרו לנחש · מאמר 117 · פיסקה 17
לשון הזוהר
אֲנַן יָאוֹת לָן לְמִסְפֵּד כְּתַנִּים, כַּד נָחֲתַת אִימָּא, וְלָא אַשְׁכָּחַת לוֹן תַּמָּן בְּגִנְתָא, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין וּבוּסְמִין, גָּעָאן וּמְיַילְלָן, כְּדֵין גָּעַת וּמְיַילֶלֶת. אִינוּן כְּרוּבִים נְטוֹרֵי תַּרְעִין בָּכָאן וּמְיַילְלָן, פָּתְחִין בִּבְכִיָּה, אֲנַן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָאוֹת לָן לְמִבְכֵּי עַל כּוֹלָּא, וְעַל עִוּוּתָא דָא.
תרגום
רָאוּי לָנוּ לִסְפֹּד כַּתַּנִּים, כְּשֶׁיָּרְדָה הָאֵם וְלֹא מָצְאָה אוֹתָם שָׁם בַּגַּן, וְכָל אוֹתָם הָאוֹרוֹת וְהַבְּשָׂמִים גּוֹעִים וּמְיַלְּלִים - אָז גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת. אוֹתָם הַכְּרוּבִים שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים, פּוֹתְחִים בִּבְכִיָּה - אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה רָאוּי לָנוּ לִבְכּוֹת עַל הַכֹּל וְעַל הָעִוּוּת הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אנן יאות לן למספד כתנים, כד נחתת אימא, ולא אשכחת לון תמן בגנתא, וכל אינון נהורין ובוסמין, געאן ומייללן, כדין געת ומייללת. אינון כרובים נטורי תרעין בכאן ומייללן, פתחין בבכיה, אנן על אחת כמה וכמה יאות לן למבכי על כולא, ועל עוותא דא.
התרגום: ראוי לנו לספד כתנים, כשירדה האם ולא מצאה אותם שם בגן, וכל אותם האורות והבשמים גועים ומיללים - אז גועה ומיללת. אותם הכרובים שומרי השערים בוכים ומיללים, פותחים בבכיה - אנו על אחת כמה וכמה ראוי לנו לבכות על הכל ועל העוות הזה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: