׳וישב ראובן אל הבור׳ - לבוש שנצל מיד הנחש ברבי אליעזר הגדול
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן ועוות דין אנשי החיל שנמסרו לנחש · מאמר 117 · פיסקה 20
לשון הזוהר
וְכַד אִינוּן עֶשֶׂר מַרְגְּלָן נְפָקוּ מִגַּן עֵדֶן, לְאִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשִׁין אָחֳרָנִין, כֻּלְּהוּ לְבוּשִׁין אִתְמְסָרוּ בִּידָא דְנָחָשׁ, בַּר חַד, דְּאִיהוּ רְאוּבֵן. דִּכְתִיב ׳וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר׳. וְעַל דִּיהַב עֵיטָא לְמִרְמֵי לְבֵירָא, אִיתְפַּס אִיהוּ בְּבֵירָא, וְאִשְׁתְּזֵיב. וְדָא אִיהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, כַּד תְּפָשׂוּהוּ לְמִינוּת, וִיהֲבוּהוּ בְּבֵירָא, וְאִשְׁתְּזֵיבַת נִשְׁמְתֵיהּ דִּרְאוּבֵן.
תרגום
וּכְשֶׁאוֹתָן עֶשֶׂר הַמַּרְגָּלִיּוֹת יָצְאוּ מִגַּן עֵדֶן לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁים אֲחֵרִים, כָּל הַלְּבוּשִׁים נִמְסְרוּ בְּיַד הַנָּחָשׁ, חוּץ מֵאֶחָד, שֶׁהוּא רְאוּבֵן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר׳ (בראשית לז, כט). וְעַל שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהַשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר, נִתְפַּס הוּא בַּבּוֹר, וְנִצַּל. וְזֶהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ בְּמִינוּת וּנְתָנוּהוּ בַּבּוֹר, וְנִצְּלָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אינון עשר מרגלן נפקו מגן עדן, לאתלבשא בלבושין אחרנין, כלהו לבושין אתמסרו בידא דנחש, בר חד, דאיהו ראובן. דכתיב ׳וישב ראובן אל הבור׳. ועל דיהב עיטא למרמי לבירא, איתפס איהו בבירא, ואשתזיב. ודא איהו רבי אליעזר הגדול, כד תפשוהו למינות, ויהבוהו בבירא, ואשתזיבת נשמתיה דראובן.
התרגום: וכשאותן עשר המרגליות יצאו מגן עדן להתלבש בלבושים אחרים, כל הלבושים נמסרו ביד הנחש, חוץ מאחד, שהוא ראובן, שכתוב ׳וישב ראובן אל הבור׳ (בראשית לז, כט). ועל שנתן עצה להשליכו לבור, נתפס הוא בבור, ונצל. וזהו רבי אליעזר הגדול, כשתפסוהו במינות ונתנוהו בבור, ונצלה נשמתו של ראובן.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: