בני ארץ הקדש לבני בבל - ׳רחצתי את רגלי איככה אטנפם׳ ובכיה מרחוק
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן ועוות דין אנשי החיל שנמסרו לנחש · מאמר 117 · פיסקה 12
לשון הזוהר
שָׁלְחוּ לְהוֹ בְּנֵי אַרְעָא קַדִּישָׁא, יָאוֹת דְּאַתּוּן אִית לְכוֹן לְמִבְכֵּי, כְּמַאן דְּבָכֵי מֵרָחִיק. דְּהָא אֶבְלָא וּבְכִיָה וּמִסְפְּדָא בִּנְהִי וּמְרִירוּ לָא מָטָא לְכוֹ. דְּהָא רְחַצְתִּין רַגְלֵיכוֹן, וְלָא בְּעִיתוּ לְטַנְפָא לוֹן כְּמִלְּקַדְמִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׳.
תרגום
שָׁלְחוּ לָהֶם בְּנֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ: רָאוּי שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לִבְכּוֹת, כְּמִי שֶׁבּוֹכֶה מֵרָחוֹק, שֶׁהֲרֵי אֵבֶל וּבְכִיָּה וְהֶסְפֵּד בִּנְהִי וּבְמָרוֹר לֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי רְחַצְתֶּם רַגְלֵיכֶם, וְלֹא רְצִיתֶם לְטַנֵּף אוֹתָן כְּבַתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׳ (שיר השירים ה, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שלחו להו בני ארעא קדישא, יאות דאתון אית לכון למבכי, כמאן דבכי מרחיק. דהא אבלא ובכיה ומספדא בנהי ומרירו לא מטא לכו. דהא רחצתין רגליכון, ולא בעיתו לטנפא לון כמלקדמין. כמה דאת אמר, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳רחצתי את רגלי איככה אטנפם׳.
התרגום: שלחו להם בני ארץ הקדש: ראוי שיש לכם לבכות, כמי שבוכה מרחוק, שהרי אבל ובכיה והספד בנהי ובמרור לא הגיעו אליכם, שהרי רחצתם רגליכם, ולא רציתם לטנף אותן כבתחלה, כמו שנאמר, (שיר השירים ה׳:ג׳) ׳רחצתי את רגלי איככה אטנפם׳ (שיר השירים ה, ג).