ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 115: מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית › פיסקה 3

יתמות הבנים בכתלי בית אמם - מי ינחם ומי יגן לפני המלך

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וַאֲנַן יַתְמִין בְּלָא אַבָּא וְאִמָּא, וּמִסְתַּכְּלִין עַיְינִין לְכוֹתְלֵי בֵיתָא דְּאִימָּנָא, וְהָא אִתְחָרַב, וְלָא אַשְׁכַּחְנָא לָהּ. דַּהֲוַת יַנְקָא לָן בְּכָל יוֹמָא, בְּיוֹמִין קַדְּמָאִין, מִשַׁפִּירוּ דִּילָהּ. וַהֲוֵית נְחִימַת לָן, וּמְמַלֶּלֶת עַל לִבָּנָא, כְּאִמָּא לִבְרָהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו ס״ו:י״ג) ׳כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ וְגו'׳. וְהַשְׁתָּא אִסְתַּכְּלָן עַיְינִין לְכָל סְטַר, וַאֲתַר בֵּית מוֹתָבָא דְּאִימָּנָא אִתְבַּלְבֵּל, וְהָא אִתְחָרַב. נְבַטַשׁ רֵישָׁא לְכוֹתְלֵי בֵיתָא וּמוֹתָבָהּ. מַאן יְנַחֵם לָן, וּמַאן יְמַלֵּל עַל לִבָּנָא, וְיָגֵין עֲלָנָא קַמֵּי מַלְכָּא.

תרגום

וְאָנוּ יְתוֹמִים בְּלֹא אָב וָאֵם, וְעֵינֵינוּ מִסְתַּכְּלוֹת בְּכָתְלֵי בֵּית אִמֵּנוּ, וְהִנֵּה הוּא חָרֵב, וְלֹא מָצָאנוּ אוֹתָהּ. שֶׁהָיְתָה מֵינִיקָה אוֹתָנוּ בְּכָל יוֹם, בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, מִיָּפְיָהּ. וְהָיִית מְנַחֶמֶת אוֹתָנוּ, וּמְדַבֶּרֶת עַל לִבֵּנוּ, כְּאֵם לִבְנָהּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס״ו:י״ג) ׳כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ וְגוֹמֵר׳ (ישעיה סו, יג). וְעַכְשָׁו עֵינֵינוּ מִסְתַּכְּלוֹת לְכָל צַד, וּמְקוֹם מוֹשַׁב אִמֵּנוּ נִתְבַּלְבֵּל, וְהִנֵּה הוּא חָרֵב. נַכֶּה רֹאשׁ בְּכָתְלֵי הַבַּיִת וּמוֹשָׁבָהּ. מִי יְנַחֵם אוֹתָנוּ, וּמִי יְדַבֵּר עַל לִבֵּנוּ, וְיָגֵן עָלֵינוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואנן יתמין בלא אבא ואמא, ומסתכלין עיינין לכותלי ביתא דאימנא, והא אתחרב, ולא אשכחנא לה. דהות ינקא לן בכל יומא, ביומין קדמאין, משפירו דילה. והוית נחימת לן, וממללת על לבנא, כאמא לברה. כמה דאת אמר (ישעיהו ס״ו:י״ג) ׳כאיש אשר אמו תנחמנו וגו'׳. והשתא אסתכלן עיינין לכל סטר, ואתר בית מותבא דאימנא אתבלבל, והא אתחרב. נבטש רישא לכותלי ביתא ומותבה. מאן ינחם לן, ומאן ימלל על לבנא, ויגין עלנא קמי מלכא.

התרגום: ואנו יתומים בלא אב ואם, ועינינו מסתכלות בכתלי בית אמנו, והנה הוא חרב, ולא מצאנו אותה. שהיתה מיניקה אותנו בכל יום, בימים הראשונים, מיפיה. והיית מנחמת אותנו, ומדברת על לבנו, כאם לבנה. כמו שנאמר (ישעיהו ס״ו:י״ג) ׳כאיש אשר אמו תנחמנו וגומר׳ (ישעיה סו, יג). ועכשו עינינו מסתכלות לכל צד, ומקום מושב אמנו נתבלבל, והנה הוא חרב. נכה ראש בכתלי הבית ומושבה. מי ינחם אותנו, ומי ידבר על לבנו, ויגן עלינו לפני המלך.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: