׳קול ברמה נשמע׳ - הקול המעורר קברי האבות על צער בניהם
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 20
לשון הזוהר
אֵיכָה, רַבִּי פִּנְחָס פָּתַח, (ירמיהו ל״א:ט״ו) ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים וְגו'׳. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתּוֹקַּד. אָתָא קָלָא וְאִיתְעַר עַל קִבְרֵי אֲבָהָן קַדְמָאֵי, וַאֲמַר, אֲבָהָן קַדְמָאֵי, אַתּוּן דְּמִיכִין בְּשֵׁינְתָא, וְלָא יָדְעִיתוּן צַעֲרָא דְעָלְמָא, בְּנֵיכוֹן דְּגַדֵּלְתּוּן בְּצַעֲרָא, וְאָעֵילְתּוּן בְּהֵימְנוּתָא סַגֵּי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא מִיתוּ, וְהָא אִתְקְטָלוּ, וְהָא אֲזָלוּ בְּגָלוּתָא בֵּין שַׂנְאֵיהוֹן, יְדֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא, מַיְיתִין בְּכַפְנָא, בָּתֵּיהוֹן אִתּוֹקַד. אָן רַחֲמִין דִּילְכוֹן, אָן מְהֵימְנוּתָא דִילְכוֹן, קוּמוּ אִיתְעָרוּ לְגַבַּיְיהוּ.
תרגום
אֵיכָה - רַבִּי פִּנְחָס פָּתַח, (ירמיהו ל״א:ט״ו) ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים וְגוֹמֵר׳ (ירמיה לא, טו). בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִשְׂרַף, בָּא קוֹל וְעוֹרֵר עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמַר: אָבוֹת רִאשׁוֹנִים, אַתֶּם יְשֵׁנִים בִּשְׁנַתְכֶם, וְלֹא יְדַעְתֶּם צַעַר הָעוֹלָם, בְּנֵיכֶם שֶׁגִּדַּלְתֶּם בְּצַעַר, וְהִכְנַסְתֶּם בֶּאֱמוּנָה רַבָּה שֶׁל הקב"ה, הִנֵּה מֵתוּ, וְהִנֵּה נֶהֶרְגוּ, וְהִנֵּה הָלְכוּ בַּגָּלוּת בֵּין שׂוֹנְאֵיהֶם, יְדֵיהֶם קְשׁוּרוֹת לְאָחוֹר, מֵתִים בְּרָעָב, בָּתֵּיהֶם נִשְׂרְפוּ. אַיֵּה רַחֲמֵיכֶם, אַיֵּה אֱמוּנַתְכֶם, קוּמוּ הִתְעוֹרְרוּ אֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: איכה, רבי פנחס פתח, (ירמיהו ל״א:ט״ו) ׳קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים וגו'׳. בשעתא דאתחרב בי מקדשא, ואתוקד. אתא קלא ואיתער על קברי אבהן קדמאי, ואמר, אבהן קדמאי, אתון דמיכין בשינתא, ולא ידעיתון צערא דעלמא, בניכון דגדלתון בצערא, ואעילתון בהימנותא סגי דקודשא בריך הוא, הא מיתו, והא אתקטלו, והא אזלו בגלותא בין שנאיהון, ידיהון מהדקן לאחורא, מייתין בכפנא, בתיהון אתוקד. אן רחמין דילכון, אן מהימנותא דילכון, קומו איתערו לגבייהו.
התרגום: איכה - רבי פנחס פתח, (ירמיהו ל״א:ט״ו) ׳קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים וגומר׳ (ירמיה לא, טו). בשעה שחרב בית המקדש ונשרף, בא קול ועורר על קברי האבות הראשונים, ואמר: אבות ראשונים, אתם ישנים בשנתכם, ולא ידעתם צער העולם, בניכם שגדלתם בצער, והכנסתם באמונה רבה של הקב"ה, הנה מתו, והנה נהרגו, והנה הלכו בגלות בין שונאיהם, ידיהם קשורות לאחור, מתים ברעב, בתיהם נשרפו. איה רחמיכם, איה אמונתכם, קומו התעוררו אליהם.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: