השכינה שהיתה עטרה על ראשיהם - ותשות כחה שממנה קינת ׳איכה׳
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 19
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, קוֹדֶם שֶׁחָטְאוּ, הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עֲטָרָה עַל רָאשֵׁיהֶם, לִהְיוֹת בִּשְׁבִילָם שׁוֹרָה עַל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, כִּבְיָכוֹל, תַּשׁ כֹּחָהּ, וְאִסְתַּלְּקַת וְלֹא שַׁלִּיטַת. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁארֵי לְקוֹנֵן, וְאָמַר אֵיכָה, מַה תְּהֵא מִינָהּ, שָׁלְטָנוּתָא אַעֲדוּ מִינָהּ. אוּף הָכָא בְּחוּרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, שׁוּלְטָנוּתָא אַעֲדוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁארֵי לְמִיסְפֵּד, וְאָמַר אֵיכָה, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ, הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עֲטָרָה עַל רָאשֵׁיהֶם, לִהְיוֹת בִּשְׁבִילָם שׁוֹרָה עַל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, כִּבְיָכוֹל תָּשׁ כֹּחָהּ, וְהִסְתַּלְּקָה וְלֹא שָׁלְטָה. וְהקב"ה הֵחֵל לְקוֹנֵן, וְאָמַר אֵיכָה - מָה תְּהֵא מִמֶּנָּה, הַשְׁלָטָה הוּסְרָה מִמֶּנָּה. אַף כָּאן בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַשְׁלָטָה הוּסְרָה, וְהקב"ה הֵחֵל לִסְפֹּד, וְאָמַר אֵיכָה - מָה תְּהֵא עָלֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, קודם שחטאו, היתה השכינה עטרה על ראשיהם, להיות בשבילם שורה על העולם. כיון שחטאו, כביכול, תש כחה, ואסתלקת ולא שליטת. וקודשא בריך הוא שארי לקונן, ואמר איכה, מה תהא מינה, שלטנותא אעדו מינה. אוף הכא בחורבן בי מקדשא, שולטנותא אעדו, וקודשא בריך הוא שארי למיספד, ואמר איכה, מה תהא עליה.
התרגום: בא וראה, קדם שחטאו, היתה השכינה עטרה על ראשיהם, להיות בשבילם שורה על העולם. כיון שחטאו, כביכול תש כחה, והסתלקה ולא שלטה. והקב"ה החל לקונן, ואמר איכה - מה תהא ממנה, השלטה הוסרה ממנה. אף כאן בחרבן בית המקדש, השלטה הוסרה, והקב"ה החל לספד, ואמר איכה - מה תהא עליה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: