אות מ"ם שיצאה מפיה - והקפת אותיות ו' ת' לארבע רוחות למות
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 17
לשון הזוהר
נָטַל סִימָן זֶה, אִם תְּקַבֵּל, אִם לֹא תְקַבֵּל. וְהִמְשִׁיכָהּ בִּדְבָרִים, עַד שֶׁפָּתְחָה בְּאוֹת מ"ם, וְאָמְרָה ׳מִכָּל עֵץ הַגָּן אָכֹל׳ נֹאכֵל. מִיָּד נָטַל הַנָּחָשׁ הָאוֹת, וַיָּשֶׂם אוֹתָהּ עַל זְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהָיָה מַמְתִּין עַל וא"ו תי"ו מִפִּיהָ, כְּדֵי לִהְיוֹת מו"ת נָכוֹן לִפְנֵיהֶם. הִתְחִיל לְפַתּוֹתָהּ, עַד דִּכְתִיב, (שם) ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה׳, בְּטַעְמָא סַגֵּי וְתַקִּיף. מְלַמֵּד, שֶׁפָּרְחוּ הָאוֹתִיּוֹת וא"ו תי"ו, וְסָלְקוּ לְהִתְחַבֵּר עִם אוֹת מ"ם. וְאוֹת מ"ם הָיְתָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְלֹא הָיְתָה מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶם, עַד שֶׁנִתְפַּתֵּת. וּפָרְחוּ וא"ו תי"ו, ד' זִמְנִין, וַאֲקִיפוּ לְאוֹת מ"ם לְד' סִטְרִין. דִּכְתִיב, (בראשית ג׳:ו׳) ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ׳ ׳וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם׳. הָא ד' זִמְנִין ו' ת'. מְלַמֵּד, שֶׁסִּבְבוֹ לָאוֹת מ"ם לְאַרְבַּע צְדָדִין, וְהַמ"ם בָּאֶמְצַע, מָוֶת בְּכָל סִטְרִין.
תרגום
נָטַל סִימָן זֶה: אִם תְּקַבֵּל, אִם לֹא תְקַבֵּל. וְהִמְשִׁיכָהּ בִּדְבָרִים, עַד שֶׁפָּתְחָה בְּאוֹת מ"ם, וְאָמְרָה ׳מִכָּל עֵץ הַגָּן אָכֹל׳ (בראשית ב, טז) - נֹאכֵל. מִיָּד נָטַל הַנָּחָשׁ אֶת הָאוֹת, וַיָּשֶׂם אוֹתָהּ עַל זְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהָיָה מַמְתִּין עַל וא"ו תי"ו מִפִּיהָ, כְּדֵי לִהְיוֹת מו"ת נָכוֹן לִפְנֵיהֶם. הֵחֵל לְפַתּוֹתָהּ, עַד שֶׁכָּתוּב, (שם) ׳"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה"׳, בְּטַעַם רַב וְחָזָק. מְלַמֵּד, שֶׁפָּרְחוּ הָאוֹתִיּוֹת וא"ו תי"ו, וְעָלוּ לְהִתְחַבֵּר עִם אוֹת מ"ם. וְאוֹת מ"ם הָיְתָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְלֹא הָיְתָה מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶם, עַד שֶׁנִּתְפַּתְּתָה. וּפָרְחוּ וא"ו תי"ו אַרְבַּע פְּעָמִים, וְהִקִּיפוּ אֶת אוֹת מ"ם לְאַרְבַּע רוּחוֹת. שֶׁכָּתוּב, (בראשית ג׳:ו׳) ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ׳ (בראשית ג, ו) - ׳וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם׳. הֲרֵי אַרְבַּע פְּעָמִים ו' ת'. מְלַמֵּד, שֶׁסִּבְּבוּ אֶת אוֹת מ"ם לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, וְהַמ"ם בָּאֶמְצַע - מָוֶת מִכָּל צַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נטל סימן זה, אם תקבל, אם לא תקבל. והמשיכה בדברים, עד שפתחה באות מ"ם, ואמרה ׳מכל עץ הגן אכל׳ נאכל. מיד נטל הנחש האות, וישם אותה על זרועו השמאלית, והיה ממתין על וא"ו תי"ו מפיה, כדי להיות מו"ת נכון לפניהם. התחיל לפתותה, עד דכתיב, (שם) ׳ותרא האשה׳, בטעמא סגי ותקיף. מלמד, שפרחו האותיות וא"ו תי"ו, וסלקו להתחבר עם אות מ"ם. ואות מ"ם היתה עולה ויורדת, ולא היתה מתחברת עמהם, עד שנתפתת. ופרחו וא"ו תי"ו, ד' זמנין, ואקיפו לאות מ"ם לד' סטרין. דכתיב, (בראשית ג׳:ו׳) ׳ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה׳ ׳ותפקחנה עיני שניהם׳. הא ד' זמנין ו' ת'. מלמד, שסבבו לאות מ"ם לארבע צדדין, והמ"ם באמצע, מות בכל סטרין.
התרגום: נטל סימן זה: אם תקבל, אם לא תקבל. והמשיכה בדברים, עד שפתחה באות מ"ם, ואמרה ׳מכל עץ הגן אכל׳ (בראשית ב, טז) - נאכל. מיד נטל הנחש את האות, וישם אותה על זרועו השמאלית, והיה ממתין על וא"ו תי"ו מפיה, כדי להיות מו"ת נכון לפניהם. החל לפתותה, עד שכתוב, (שם) ׳"ותרא האשה"׳, בטעם רב וחזק. מלמד, שפרחו האותיות וא"ו תי"ו, ועלו להתחבר עם אות מ"ם. ואות מ"ם היתה עולה ויורדת, ולא היתה מתחברת עמהם, עד שנתפתתה. ופרחו וא"ו תי"ו ארבע פעמים, והקיפו את אות מ"ם לארבע רוחות. שכתוב, (בראשית ג׳:ו׳) ׳ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה׳ (בראשית ג, ו) - ׳ותפקחנה עיני שניהם׳. הרי ארבע פעמים ו' ת'. מלמד, שסבבו את אות מ"ם לארבעה צדדים, והמ"ם באמצע - מות מכל צד.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: