׳וישכן׳ בהיפוך - הכבוד שהזעיר דיוקנו ולהט החרב שהעמיד תחת רבנותו
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 13
לשון הזוהר
וַיַּשְׁכֵן, הַהוּא דְתָרֵיךְ לְדָא, אַשְׁכֵּין וְאַשְׁרֵי יִישׁוּבָא אָחֳרָא, בְּהִיפּוּכָא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחְרֵיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, סָלֵיק לְכָבוֹד עִילָּאָה לְעֵילָא, וְאַזְעִיר דְּיוֹקְנֵיהּ מִכְּמָה דַּהֲוַות. וְכוּרְסְיָיא נָטֵיל מִנֵּיהּ וְאִתְפְּרַשׁ. כִבְיָכוֹל אַשְׁרֵי לְגַּן עֵדֶן עִם כְּרוּבִים לְתַתָּא, וְאִתְפְּרַשׁ מֵהַהוּא כָּבוֹד עִילָּאָה. וְאַשְׁרֵי לְהַהִיא לַהַט הַחֶרֶב, לְמֵיקַם בְּדוּכְתָּא דְּרַבָּנוּתֵיהּ, לְמִיטַר וּלְמִישְׁאַב וּלְמַסְתִּיר, הַהוּא אוֹרַח דְּאִנְגִיד מֵעֵץ הַחַיִּים.
תרגום
וַיַּשְׁכֵּן - אוֹתוֹ שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת זֹאת, הִשְׁכִּין וְהִשְׁרָה יִשּׁוּב אַחֵר, בְּהִפּוּךְ. בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עָלָה הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה, וְהִקְטִין אֶת דְּמוּתוֹ מִמַּה שֶּׁהָיְתָה. וְהַכִּסֵּא נִטַּל מִמֶּנּוּ וְנִפְרַד. כִּבְיָכוֹל הִשְׁרָה בְּגַן עֵדֶן עִם הַכְּרוּבִים לְמַטָּה, וְנִפְרַד מֵאוֹתוֹ כָּבוֹד עֶלְיוֹן. וְהִשְׁרָה אֶת אוֹתוֹ לַהַט הַחֶרֶב, לַעֲמֹד בִּמְקוֹם רַבָּנוּתוֹ, לִשְׁמֹר וְלִשְׁאֹב וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹתוֹ הָאֹרַח הַנִּמְשָׁךְ מֵעֵץ הַחַיִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וישכן, ההוא דתריך לדא, אשכין ואשרי יישובא אחרא, בהיפוכא. בשעתא דאתחריב בי מקדשא, סליק לכבוד עילאה לעילא, ואזעיר דיוקניה מכמה דהוות. וכורסייא נטיל מניה ואתפרש. כביכול אשרי לגן עדן עם כרובים לתתא, ואתפרש מההוא כבוד עילאה. ואשרי לההיא להט החרב, למיקם בדוכתא דרבנותיה, למיטר ולמישאב ולמסתיר, ההוא אורח דאנגיד מעץ החיים.
התרגום: וישכן - אותו שגרש את זאת, השכין והשרה ישוב אחר, בהפוך. בשעה שחרב בית המקדש, עלה הכבוד העליון למעלה, והקטין את דמותו ממה שהיתה. והכסא נטל ממנו ונפרד. כביכול השרה בגן עדן עם הכרובים למטה, ונפרד מאותו כבוד עליון. והשרה את אותו להט החרב, לעמד במקום רבנותו, לשמר ולשאב ולהסתיר את אותו הארח הנמשך מעץ החיים.