איכה ואיבה משני הצדדים - קול הנחש שנדבק בכ"ה מיום שנברא העולם
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 11
לשון הזוהר
אֵיכָה דְּאִתְדַּבְּקַת לְהַהִיא אֵיבָה רָעָה דָא, קָל דְּנָחָשׁ, קָל מְרִירוּ דִּבְכִיָה בָּרְקִיעִין. אִלֵּין קָרָאן אֵיכָה, וּמִסִּטְרָא אָחֳרָא קָרָאן אֵיבָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה׳, בֵּין סִטְרָא דָא, וּבֵין סִטְרָא דָא, אִשְׁתַּכַּח בְּחֻרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא. וּבִקְרָא קַדְמָאָה אִתְרְשִׁים כֹּלָּא לְמִנְדַע דְּהַאי כ"ה, אַדְבֵּיק לָהּ אֵיבָ"ה רָעָה, דְּנָטֵיר לָהּ מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרֵי עָלְמָא.
תרגום
אֵיכָה שֶׁנִּדְבְּקָה בְּאוֹתָהּ אֵיבָה רָעָה זוֹ, קוֹל הַנָּחָשׁ, קוֹל מְרִירוּת בְּכִיָּה בָּרְקִיעִים. אֵלּוּ קוֹרְאִים אֵיכָה, וּמִצַּד אַחֵר קוֹרְאִים אֵיבָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה׳ (בראשית ג, טו) - בֵּין צַד זֶה וּבֵין - צַד זֶה, נִמְצָא בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבַמִּקְרָא הָרִאשׁוֹן נִרְשַׁם הַכֹּל, לָדַעַת שֶׁ"כ"ה" זֶה הִדְבִּיקָה לוֹ אֵיבָה רָעָה, שֶׁשָּׁמְרָה לוֹ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: איכה דאתדבקת לההיא איבה רעה דא, קל דנחש, קל מרירו דבכיה ברקיעין. אלין קראן איכה, ומסטרא אחרא קראן איבה. הדא הוא דכתיב, ׳ואיבה אשית בינך ובין האשה׳, בין סטרא דא, ובין סטרא דא, אשתכח בחרבן בי מקדשא. ובקרא קדמאה אתרשים כלא למנדע דהאי כ"ה, אדביק לה איב"ה רעה, דנטיר לה מיומא דאתברי עלמא.
התרגום: איכה שנדבקה באותה איבה רעה זו, קול הנחש, קול מרירות בכיה ברקיעים. אלו קוראים איכה, ומצד אחר קוראים איבה. זהו שכתוב, ׳ואיבה אשית בינך ובין האשה׳ (בראשית ג, טו) - בין צד זה ובין - צד זה, נמצא בחרבן בית המקדש. ובמקרא הראשון נרשם הכל, לדעת ש"כ"ה" זה הדביקה לו איבה רעה, ששמרה לו מיום שנברא העולם.