ראשי תבות איב"ה רע"ה במקרא הראשון - ול"ה בשבר"ך למפרע
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 10
לשון הזוהר
(איכה א׳:א׳) " ׳אֵיכָה "יָשְׁבָה "בָדָד "הָעִיר "רַבָּתִי "עָם "הָיְתָה׳, אִסְתַּכַּל בְּאַתְוָון דְּרֵישׁ כָּל תֵּיבָה וְתֵיבָה, וְתִשְׁכַּח נְטִירוּ דְּבָבוּ בִישָׁא, דְּאִתְנַטְרָא, עַד דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא. אֵיבָ"ה רָעָ"ה בְּרֵישֵׁי אַתְוָון, אִתְנְטֵיר לָהּ לְהַהִיא אֵשֶׁת חַיִל, בִּתְבִירוּ דְבֵי מַקְדְּשָׁא, לְמִשְׁכַּב לְעַפְרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א׳:א׳) " ׳כְּאַלְמָנָה "רַבָּתִי "בַּגּוֹיִם "שָׂרָתִי "בַּמְדִינוֹת "הָיְתָה "לָמַס׳, תִּקְרָא לְמַפְרֵעַ בְּרֵישֵׁי אַתְוָון, לָ"ה בְּשִׁבְרֵ"ךְ. בִּתְבִירוּ דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, בִּתְבִירוּ דִּכְנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל, דְּבָבוּ בִישָׁא אַדְבֵּיק לָ"ה בְּשִׁבְרֵ"ךְ.
תרגום
הֲרֵי (איכה א׳:א׳) " ׳אֵיכָה "יָשְׁבָה "בָדָד "הָעִיר "רַבָּתִי "עָם "הָיְתָה׳ (איכה א, א) - הִסְתַּכֵּל בְּאוֹתִיּוֹת רֹאשׁ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, וְתִמְצָא אֶת נְטִירַת הַשִּׂנְאָה הָרָעָה שֶׁנִּשְׁמְרָה, עַד שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. איב"ה רע"ה בְּרָאשֵׁי הָאוֹתִיּוֹת, נִשְׁמְרָה לְאוֹתָהּ אֵשֶׁת חַיִל, בִּשְׁבִירַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לִשְׁכַּב לֶעָפָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איכה א׳:א׳) " ׳כְּאַלְמָנָה "רַבָּתִי "בַּגּוֹיִם "שָׂרָתִי "בַּמְדִינוֹת "הָיְתָה "לָמַס׳ (איכה א, א) - קְרָא לְמַפְרֵעַ בְּרָאשֵׁי הָאוֹתִיּוֹת - לה בשברך. בִּשְׁבִירַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּשְׁבִירַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הִדְבִּיקָה הַשִּׂנְאָה הָרָעָה אֶת לה בשברך.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (איכה א׳:א׳) " ׳איכה "ישבה "בדד "העיר "רבתי "עם "היתה׳, אסתכל באתוון דריש כל תיבה ותיבה, ותשכח נטירו דבבו בישא, דאתנטרא, עד דאתחרב בי מקדשא. איב"ה רע"ה ברישי אתוון, אתנטיר לה לההיא אשת חיל, בתבירו דבי מקדשא, למשכב לעפרא. הדא הוא דכתיב, (איכה א׳:א׳) " ׳כאלמנה "רבתי "בגוים "שרתי "במדינות "היתה "למס׳, תקרא למפרע ברישי אתוון, ל"ה בשבר"ך. בתבירו דבי מקדשא, בתבירו דכנישתא דישראל, דבבו בישא אדביק ל"ה בשבר"ך.
התרגום: הרי (איכה א׳:א׳) " ׳איכה "ישבה "בדד "העיר "רבתי "עם "היתה׳ (איכה א, א) - הסתכל באותיות ראש כל תבה ותבה, ותמצא את נטירת השנאה הרעה שנשמרה, עד שחרב בית המקדש. איב"ה רע"ה בראשי האותיות, נשמרה לאותה אשת חיל, בשבירת בית המקדש, לשכב לעפר. זהו שכתוב, (איכה א׳:א׳) " ׳כאלמנה "רבתי "בגוים "שרתי "במדינות "היתה "למס׳ (איכה א, א) - קרא למפרע בראשי האותיות - לה בשברך. בשבירת בית המקדש, בשבירת כנסת ישראל, הדביקה השנאה הרעה את לה בשברך.