אסור ברכת חברו קדם ברכת אדונו - ומענית ברוך ה' המבורך תחלת התפלה
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - חלונות הרקיע שעל הגן ומעלת הברכה והקדושה בצבור · מאמר 114 · פיסקה 8
לשון הזוהר
וְכֵיוָן דְּנִשְׁמָתֵיהּ חָסְרָא מִינֵיהּ, בַּמֶּה נֶחְשַׁב הוּא, לָא אִתְחַשַּׁב לִכְלוּם, כְּאִלּוּ לָא הֲוָה בְּעָלְמָא. וְעַל דָּא, אָסִיר לֵיהּ לְאִינִישׁ לְבָרְכָא לְחַבְרֵיהּ, עַד דִּמְבָרֵךְ לְמָארֵיהּ בְּשֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. וְהַחַזָּן אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת ה', וְהוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ ה' הַמְבוֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכֵיוָן דִּמְבָרֵךְ לְמָארֵיהּ, מִתַּמָּן שֵׁרוּתָא דִּצְלוֹתָא לְצַלָּאָה. וְעַל דָּא שְׁרִיאָן קְדוּשָׁאן. זַכָּאִין אִינוּן דִּמְבָרְכֵי וּמְקַדְּשֵׁי לְמָארֵיהוֹן בְּכָל יוֹמָא, בִּרְעוּתָא דְלִבָּא.
תרגום
וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ חֲסֵרָה מִמֶּנּוּ, בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא? אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן, אָסוּר לָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת אֲדוֹנוֹ בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה. וְהַחַזָּן אוֹמֵר ׳בָּרְכוּ אֶת ה׳, ׳וְהוּא אוֹמֵר׳ בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכֵיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת אֲדוֹנוֹ, מִשָּׁם הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל. וְעַל כֵּן שׁוֹרוֹת קְדֻשּׁוֹת. אַשְׁרֵיהֶם הַמְבָרְכִים וּמְקַדְּשִׁים אֶת אֲדוֹנָם בְּכָל יוֹם בִּרְצוֹן הַלֵּב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכיון דנשמתיה חסרא מיניה, במה נחשב הוא, לא אתחשב לכלום, כאלו לא הוה בעלמא. ועל דא, אסיר ליה לאיניש לברכא לחבריה, עד דמברך למאריה בשירותא דצלותא. והחזן אומר ברכו את ה', והוא אומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכיון דמברך למאריה, מתמן שרותא דצלותא לצלאה. ועל דא שריאן קדושאן. זכאין אינון דמברכי ומקדשי למאריהון בכל יומא, ברעותא דלבא.
התרגום: וכיון שנשמתו חסרה ממנו, במה נחשב הוא? אינו נחשב לכלום, כאלו לא היה בעולם. ועל כן, אסור לאדם לברך את חברו, עד שמברך את אדונו בתחלת התפלה. והחזן אומר ׳ברכו את ה׳, ׳והוא אומר׳ ברוך ה' המברך לעולם ועד. וכיון שמברך את אדונו, משם התחלת התפלה להתפלל. ועל כן שורות קדשות. אשריהם המברכים ומקדשים את אדונם בכל יום ברצון הלב.