ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 113: מדרש רות בהמשכו - מסע רבי פרחיה בעולם הנשמות ושכר קריאת שמע › פיסקה 17

יחוד זכר ונקבה בקריאת שמע - והמכון בה זוכה לחלונות

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מסע רבי פרחיה בעולם הנשמות ושכר קריאת שמע · מאמר 113 · פיסקה 17

לשון הזוהר

וְכָל שְׁאָר דּוּכְתִּין, בֵּין בְּפִקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, בֵּין כָּל שְׁאָר דּוּכְתֵּי דְאוֹרַיְיתָא, דְּכוּרָא לְחוּד, וְנוּקְבָא לְחוּד. וְהָכָא דְּאִיהוּ יִיחוּדָא, דְּאִתְיַיחֵד בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכַר וְנוּקְבָא אִתְכְּנִישׁוּ כַּחֲדָא, וְסָלְקִין בְּשִׁעוּרָא חָדָא. דְּכוּרָא אִשְׁתְּלֵים בָּהּ, מַה דְּלָאו הָכֵי בְּכָל שְׁאָר דּוּכְתֵּי דְאוֹרַיְיתָא. וְדָא שִׁבְחָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִילָּאָה, לְמִנְדַע דְּהָא ה' הוּא הָאֱלֹהִים. דְּכוּרָא אִשְׁתְּלֵים בְּנוּקְבָא, וְאִתְכְּלֵל חַד בְּחַד, דְּכוּרָא אִתְבְּנֵי בְּנוּקְבָא. וְדָא אִיהוּ יִיחוּדָא שְׁלִים, וְלָא אִית שְׁלִימוּ אֶלָּא דְכוּרָא וְנוּקְבָא כַּחֲדָא. וְתָא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאַשְׁלֵים יִיחוּדָא כִּדְקָא יָאוֹת, וּמְכַוֵּין בְּפָרָשִׁיּוֹת אִלֵּין בְּכָל יוֹמָא. זָכֵי לְאִלֵּין מַשְׁקוֹפִין וְחַלּוֹנִין, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים הָכָא. וְלֵית מַאן דִּיעַכֵּב עַל יְדוֹי, וּבִלְבָד דְּיִקְּרֵי כִּדְקָא יָאוֹת, וִיכַוֵּין בְּהַנֵּי רָזִין עִילָּאִין.

תרגום

וְכָל שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, בֵּין בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, בֵּין בְּכָל שְׁאָר מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה, זָכָר לְבַד, וּנְקֵבָה לְבַד. וְכָאן שֶׁהוּא יִחוּד, שֶׁמִּתְיַחֵד בּוֹ הקב"ה, זָכָר וּנְקֵבָה מִתְכַּנְּסִים כְּאֶחָד, וְעוֹלִים בְּשִׁעוּר אֶחָד. הַזָּכָר מִשְׁתַּלֵּם בָּהּ, מַה שֶּׁלֹּא כֵּן בְּכָל שְׁאָר מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁבַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, לָדַעַת שֶׁהֲרֵי ה' הוּא הָאֱלֹהִים. הַזָּכָר מִשְׁתַּלֵּם בַּנְּקֵבָה, וְנִכְלָל אֶחָד בְּאֶחָד. הַזָּכָר נִבְנֶה בַּנְּקֵבָה, וְזֶהוּ יִחוּד שָׁלֵם, וְאֵין שְׁלֵמוּת אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד. וּבֹא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁמַּשְׁלִים יִחוּד כָּרָאוּי, וּמְכַוֵּן בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלֶּה בְּכָל יוֹם, זוֹכֶה לְאֵלֶּה הַמַּשְׁקוֹפִים וְהַחַלּוֹנוֹת, לִהְיוֹת שָׁלֵם כָּאן, וְאֵין מִי שֶׁיְּעַכֵּב עַל יָדָיו, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא כָּרָאוּי, וִיכַוֵּן בָּרָזִים הָעֶלְיוֹנִים הָאֵלֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל שאר דוכתין, בין בפקודי דאורייתא, בין כל שאר דוכתי דאורייתא, דכורא לחוד, ונוקבא לחוד. והכא דאיהו ייחודא, דאתייחד ביה קודשא בריך הוא, דכר ונוקבא אתכנישו כחדא, וסלקין בשעורא חדא. דכורא אשתלים בה, מה דלאו הכי בכל שאר דוכתי דאורייתא. ודא שבחא דמהימנותא עילאה, למנדע דהא ה' הוא האלהים. דכורא אשתלים בנוקבא, ואתכלל חד בחד, דכורא אתבני בנוקבא. ודא איהו ייחודא שלים, ולא אית שלימו אלא דכורא ונוקבא כחדא. ותא חזי, כל מאן דאשלים ייחודא כדקא יאות, ומכוין בפרשיות אלין בכל יומא. זכי לאלין משקופין וחלונין, למהוי שלים הכא. ולית מאן דיעכב על ידוי, ובלבד דיקרי כדקא יאות, ויכוין בהני רזין עילאין.

התרגום: וכל שאר המקומות, בין במצוות התורה, בין בכל שאר מקומות התורה, זכר לבד, ונקבה לבד. וכאן שהוא יחוד, שמתיחד בו הקב"ה, זכר ונקבה מתכנסים כאחד, ועולים בשעור אחד. הזכר משתלם בה, מה שלא כן בכל שאר מקומות התורה. וזה שבח של האמונה העליונה, לדעת שהרי ה' הוא האלהים. הזכר משתלם בנקבה, ונכלל אחד באחד. הזכר נבנה בנקבה, וזהו יחוד שלם, ואין שלמות אלא זכר ונקבה כאחד. ובא ראה, כל מי שמשלים יחוד כראוי, ומכון בפרשיות אלה בכל יום, זוכה לאלה המשקופים והחלונות, להיות שלם כאן, ואין מי שיעכב על ידיו, ובלבד שיקרא כראוי, ויכון ברזים העליונים האלה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים