ארבע פרשיות קריאת שמע כראוי - ומנין תבותיהן העולה למנין אדם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מסע רבי פרחיה בעולם הנשמות ושכר קריאת שמע · מאמר 113 · פיסקה 16
לשון הזוהר
שְׁאֵילְנָא לֵיהּ, וְאָמְרֵי לֵיהּ, מָארֵי, הַאי קְרִיאַת שְׁמַע כִּדְקָא יָאוֹת מָה הוּא. אֲמַר לִי, אִי חֲסִידָא, רָזָא עִילָּאָה אִיהוּ הָכָא. בִּקְרִיאַת שְׁמַע אִית בָּהּ אַרְבַּע פָּרְשְׁיָין. פָּרָשָׁה קַדְמָאָה דְּיִחוּדָא, דְּאִיהוּ תְּרֵין יִחוּדִין, בִּתְרֵיסַר תֵּיבִין. שִׁית תֵּיבִין בְּיִחוּדָא עִילָּאָה. וְשִׁית תֵּיבֵין בְּיִחוּדָא אָחֳרָא. פָּרָשָׁה תִּנְיָינָא וְאָהַבְתָּ, בְּמ"ב תֵּיבִין, בְּרָזָא דְשֵׁם דמ"ב אַתְוָון. פָּרָשָׁה תְּלִיתָאָה, ׳וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ׳, דְּאִתְכְּלֵיל יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא בִּימִינָא. וְאִיהוּ בְּרָזָא וְסִתְרָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, עַד וְשַׂמְתֶּם. דְּאִיהוּ פָּרְשָׁתָא דְּשָׁלְטָא עַל כּוֹלָּא. אִיהִי בְּרָזָא דְּע"ב תֵּיבִין, גּוֹ רָזָא דְּע"ב שְׁמָהָן דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. פָּרָשָׁה רְבִיעָאָה, וְשַׂמְתֶּם, דְּאִיהִי חַמְשִׁין תֵּיבִין, דְּאִיהוּ לָקֳבֵיל חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה. פָּרָשָׁה דְצִיצִית כְּלִילָא מִכּוּלְּהוּ. וְסָלְקִין פָּרְשְׁיָין לְמִנְיָינָא דְּאָדָם.
תרגום
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ, אֲדוֹנִי, קְרִיאַת שְׁמַע כָּרָאוּי זוֹ, מָה הִיא. אָמַר לִי, הוֹ חָסִיד, סוֹד עֶלְיוֹן הוּא כָּאן. בִּקְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת. פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יִחוּד, שֶׁהִיא שְׁנֵי יִחוּדִים, בִּשְׁנֵים עָשָׂר תֵּבוֹת. שֵׁשׁ תֵּבוֹת בְּיִחוּד עֶלְיוֹן, וְשֵׁשׁ תֵּבוֹת בְּיִחוּד אַחֵר. פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה, ׳וְאָהַבְתָּ׳, בְּמ"ב תֵּבוֹת, בְּסוֹד הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת. פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית, ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳, שֶׁנִּכְלָלֶת הַיָּמִין בַּשְּׂמֹאל, וְהַשְּׂמֹאל בַּיָּמִין, וְהִיא בְּסוֹד וְסֵתֶר הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד ׳וְשַׂמְתֶּם׳, שֶׁהִיא הַפָּרָשָׁה הַשּׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל. הִיא בְּסוֹד ע"ב תֵּבוֹת, בְּתוֹךְ סוֹד ע"ב שֵׁמוֹת שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. פָּרָשָׁה רְבִיעִית, ׳וְשַׂמְתֶּם׳, שֶׁהִיא חֲמִשִּׁים תֵּבוֹת, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה. פָּרָשַׁת צִיצִית כְּלוּלָה מִכֻּלָּן. וְעוֹלוֹת הַפָּרָשִׁיּוֹת לְמִנְיַן ׳אָדָם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שאילנא ליה, ואמרי ליה, מארי, האי קריאת שמע כדקא יאות מה הוא. אמר לי, אי חסידא, רזא עילאה איהו הכא. בקריאת שמע אית בה ארבע פרשיין. פרשה קדמאה דיחודא, דאיהו תרין יחודין, בתריסר תיבין. שית תיבין ביחודא עילאה. ושית תיבין ביחודא אחרא. פרשה תניינא ואהבת, במ"ב תיבין, ברזא דשם דמ"ב אתוון. פרשה תליתאה, ׳והיה אם שמוע׳, דאתכליל ימינא בשמאלא, ושמאלא בימינא. ואיהו ברזא וסתרא דרתיכא קדישא, עד ושמתם. דאיהו פרשתא דשלטא על כולא. איהי ברזא דע"ב תיבין, גו רזא דע"ב שמהן דרתיכא קדישא. פרשה רביעאה, ושמתם, דאיהי חמשין תיבין, דאיהו לקביל חמשין תרעין דבינה. פרשה דציצית כלילא מכולהו. וסלקין פרשיין למניינא דאדם.
התרגום: שאלתי אותו, ואמרתי לו, אדוני, קריאת שמע כראוי זו, מה היא. אמר לי, הו חסיד, סוד עליון הוא כאן. בקריאת שמע יש בה ארבע פרשיות. פרשה ראשונה של יחוד, שהיא שני יחודים, בשנים עשר תבות. שש תבות ביחוד עליון, ושש תבות ביחוד אחר. פרשה שניה, ׳ואהבת׳, במ"ב תבות, בסוד השם של מ"ב אותיות. פרשה שלישית, ׳והיה אם שמע׳, שנכללת הימין בשמאל, והשמאל בימין, והיא בסוד וסתר המרכבה הקדושה, עד ׳ושמתם׳, שהיא הפרשה השולטת על הכל. היא בסוד ע"ב תבות, בתוך סוד ע"ב שמות של המרכבה הקדושה. פרשה רביעית, ׳ושמתם׳, שהיא חמשים תבות, שהיא כנגד חמשים שערי בינה. פרשת ציצית כלולה מכלן. ועולות הפרשיות למנין ׳אדם׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: